בית הדין הארצי לעבודה

בשא001401/04

הרשמת לאה גליקסמן

בפני:

המערער	אחמד מוסא מחמד
המשיבה	י.י.א. אחזקה ושירותים בע"מ

בשם המערער - עבאדי המאם

בשם המשיב - אמיר קמינצקי

החלטה

.

1. ביום 5.7.2004 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע מיום 27.5.2004 (דמ/ 1282/03; כב' השופט יוספי), אשר מחק את תביעת המבקש כנגד המשיבה. בהודעת הערעור צוין כי הערעור מוגש גם כנגד החלטת בית הדין מיום 24.6.2004, בה נדחתה בקשתו של המבקש לבטל את פסק הדין (להלן – ההחלטה).

2. בהחלטה מיום 6.7.2004 קבעתי כמפורט להלן:

"כיון שפסק הדין הוא בהליך של דיון מהיר, ניתן להגיש עליו בקשת רשות ערעור, וזאת בתוך 15 יום. המערער רשאי להגיש בקשה להארכת מועד".

3. ביום 11.7.2004 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, לה צורפה בקשת רשות ערעור. כמפורט ברישא לבקשת רשות ערעור, מתבקשת רשות ערעור הן על פסק הדין והן על ההחלטה. המשיבה התנגדה לבקשה להארכת מועד.

4. בהחלטה מיום 31.10.2004 קבעתי כי:

4.1. על פי הרישום במאגר המידע הממוחשב, ההחלטה הדוחה את בקשתו של המבקש לבטל את פסק הדין הומצאה למבקש ביום 29.6.2004. לפיכך, על פני הדברים, בקשת רשות ערעור על ההחלטה הוגשה במועד, והגשתה אינה טעונה הארכת מועד.

4.2. המבקש והמשיבה רשאים להגיב לאמור לעיל בתוך 10 ימים. בהודעתו, יודיע המבקש אם לאור האמור לעיל הוא מבקש הכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, או די בכך שתידון לגופה בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין.

4.3. המבקש הודיע כי מבחינתו די בכך שתידון לגופה בקשת רשות הערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין.

4.4. המשיבה הודיעה כי אין מקום להתיר למבקש הארכת מועד הן בהתייחס לבקשת רשות הערעור על פסק הדין והן בהתייחס לבקשת רשות הערעור על ההחלטה. לעניין זה היפנה המבקש להחלטה בבש"א 1397/04 אגברייה אחמד ראקי נ' לווים הצפון בע"מ (מיום 28.10.2004). כן נטען כי לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" בדיון מהיר.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כמפורט להלן.

6. בהתייחס לטענה כי לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על "החלטה אחרת" בדיון מהיר: אכן, בהתאם לפסיקה, על החלטות ביניים שניתנו במסגרת דיון מהיר אין אפשרות ערעור, גם לא ברשות, אלא במסגרת הערעור על פסק הדין (דב"ע נו/ 153 – 3 אילנה בן עזרא נ' מדינת ישראל, פד"ע לא 501). הטעם לכך הוא שדיון מהיר, כשמו, צריך להתנהל במהירות, ואין מקום להתיר ערעור על החלטות ביניים הניתנות במהלך ההתדיינות.

7. נראה לי, כי על אף שהחלטה בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר או במעמד צד אחד היא בגדר "החלטה אחרת" לצורך ערעור, דהיינו ערעור עליה טעון רשות, אין להחיל עליה את ההלכה שנקבעה בעניין בן עזרא בכל הנוגע להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים בדיון מהיר. במקרה של בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר/במעמד צד אחד, אין מדובר ב"החלטת ביניים", דהיינו החלטה שניתנת במהלך ההתדיינות בתיק וכחלק מההתדיינות בהליך, אלא בהחלטה שבאה לאחר סיום ההתדיינות בהליך. יתר על כן. במקרה שההחלטה דוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, היא למעשה מסיימת את ההתדיינות באותו הליך. לפיכך, הרציונל שעומד מאחורי ההלכה לפיה אין ערעור על החלטות ביניים בדיון מהיר, מניעת "סחבת" בניהול הדיון, אינו מתקיים כאשר מדובר בהחלטה בבקשה לביטול פסק דין.

8. באשר להחלטה בבש"א 1397/04: בהחלטה זו נקבע כי הגשת בקשה לביטול פסק דין, כשלעצמה, אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין. כן נקבע, כי מניין הימים להגשת ערעור (בקשת רשות ערעור) על פסק דין שניתן במעמד צד אחד, תחילתו ביום מתן (או המצאת) פסק הדין ולא במועד מתן (או המצאת) ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין. החלטה זו אינה רלבנטית לשאלה אם בקשת רשות ערעור על ההחלטה הוגשה במועד.

9. כאמור לעיל, הערעור הוגש ביום 6.7.2004, כך שבקשת רשות ערעור על ההחלטה הוגשה במועד. זאת ועוד. גם אם מועד הגשת בקשת רשות הערעור ייראה כיום 11.7.2004, מועד הגשת הבקשה להארכת מועד, בקשת רשות הערעור על ההחלטה הוגשה במועד. בכל מקרה, בהתאם לפסיקה, משהוגשה הבקשה להארכת מועד בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, הדבר מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור או ערעור. לעניין זה נפסק על ידי בית המשפט העליון:

"הכלל הוא ש 'הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור הוכרה כטעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של 'מעין חסינות' מפני המשך ההליכים. (....). כלל זה חל גם על בקשות להארכת מועד, המוגשות בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור".

(ההדגשה הוספה).

בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים – סוכנות החדשות הישראלית, דינים עליון כרך נט 268.

10. על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין קמא מיום 24.6.2004, בה נדחתה בקשת המבקש לבטל את פסק הדין הוגשה במועד, ובכל מקרה, יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל.

11. לפיכך, המזכירות תרשום את בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידי המבקש, כאשר מובהר כי בית הדין ידון רק בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 24.6.2004, ולא בבקשת רשות ערעור על פסק הדין.

ניתנה היום א' בטבת, תשס"ה (13 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת