בית הדין הארצי לעבודה

בשא001206/04

המבקשת	אורית גורן	בעניין:
	נ ג ד
המשיבה	הוםסנטרס (עשה זאת בעצמך) בע"מ

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב 300880/98). הודעת הערעור הומצאה לבאי כוחה של המבקשת ביום 21.3.2004, כך שהמועד האחרון להגשת ערעור שכנגד היה יום 31.3.2004. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 4.4.2004.

נימוקי הבקשה הם:

הודעת הערעור הומצאה לבאי כוחה (אותה עת) של המבקשת ביום
21.3.2004.

ימים ספורים לפני הגשת הבקשה, החליפה המבקשת את ייצוגה. לבאת כוחה החדשה דרוש פרק זמן על מנת ללמוד את התיק, ולבדוק אם יש צורך בהגשת ערעור שכנגד.

ביום 29.3.2004 פנתה ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה וביקשה את הסכמתו למתן ארכה להגשת ערעור שכנגד, אולם הבקשה נענתה בשלילה.

המשיבה התנגדה לבקשה מנימוקים אלה:

בהתאם לתקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1999, ערעור שכנגד יוגש תוך 10 ימים מהיום בו יומצא כתב ערעור לידי המשיב. לפיכך, המועד להגשת ערעור שכנגד חלף ביום 31.3.2004.

בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ.

משלא הגישה המבקשת ערעור על פסק הדין, זכותה של המשיבה להנות מכלל סופיות הדיון ולא להמשיך להתדיין עם המבקשת על טענות שלא מצאה לנכון להעלות עד עתה, לא במסגרת ערעור ולא במסגרת ערעור שכנגד, שחלף המועד להגישו.

ממילא, ערעור שכנגד מוגבל אך לנושאים שהועלו בערעור העיקרי, והמשיבה הגישה ערעורה על עניינים בהם ניתנה פסיקה לטובת המבקשת. גם מטעם זה, לא ברור כלל על מה המבקשת מבקשת להגיש ערעור שכנגד.

לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. להלן, אפרט את הנימוקים.

אכן, בהתאם לפסיקה, מערכת היחסים בין בעל דין לבין בא כוחו, לרבות תקלות במערכת יחסים זו, אינה מהווה, כשלעצמה, "טעם מיוחד" להארכת מועד. (עא"ח 3/99 פרומקין ולדימיר נ' ב.נ.ל. סחר בינלאומי ונכסים בע"מ, פד"ע לד 271). לפיכך, העובדה שהמבקשת החליפה ייצוג אינה מהווה "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.

אולם, במקרה הנדון מתקיימים שני טעמים מיוחדים להארכת מועד והם:

מתן הודעה על האפשרות שיוגש ערעור שכנגד בתוך התקופה להגשת ערעור שכנגד: המבקשת הודיעה למשיבה ביום 29.3.2004, דהיינו בטרם חלף המועד להגשת ערעור שכנגד, על כך שהיא שוקלת להגיש ערעור שכנגד. בכך, נמנע מהמשיבה לפתח ציפיות בדבר העובדה שלא יוגש כנגדה ערעור שכנגד. לעניין זה נקבע בפסיקת בית המשפט העליון:

"הכלל הוא שהודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור הוכרה כטעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של 'מעין חסינות' מפני המשך ההליכים ".

(ההדגשה הוספה).

בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים – סוכנות החדשות הישראלית, דינים עליון כרך נט 268.

אני סבורה, כי דברים אלה יפים גם מקום בו ניתנה הודעה על כוונה להגיש ערעור שכנגד.

קיומו של הליך תלוי ועומד בין הצדדים: בהתאם לפסיקה,

… קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין בפני בית משפט מהווה טעם מיוחד למתן ארכה. בשל כך, במקרה כזה, הדגש הוא על קיומו של טעם סביר לאיחור, ואף אם טעם זה אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד למתן ארכה, הרי שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, די בו בדרך כלל כדי להצדיק מתן ארכה".

(ההדגשה הוספה).

בש"א 2124/03 – א דולב חברה לביטוח בע"מ נ' עכסה כהן ואח' (כב' הרשם עודד שחם, מיום 1.4.2004).

כאמור לעיל, חילופי ייצוג, כשלעצמם, אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד, אולם הם מהווים "טעם סביר", שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית הדין, די בו כדי להצדיק מתן ארכה.

בהתייחס לטענה כי ערעור שכנגד מוגבל לנושאים שהועלו בהליך העיקרי: למותר לציין, כי משנתבקשה ארכה להגשת ערעור שכנגד, יחולו על הערעור שכנגד שיוגש, אם יוגש, כל הכללים שנקבעו בפסיקה לעניין הגשת ערעור שכנגד.

לאור האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד מתקבלת. ערעור שכנגד יוגש בתוך 10 ימים מהמועד בו תומצא למבקשת החלטה זו.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, י"ח באייר תשס"ד (9 במאי 2004), בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת