בית הדין הארצי לעבודה

עע 000452/09

המערער

איימן זועבי

המשיבים

1. הרי נצרת - מפעלי מים וביוב בע"מ

2. ישראל עינב - הממונה על התאגידים במשרד הפנים

3. פארס כרדוש

4. רו"ח סמיר חסן

בפני: סגנית הנשיא נילי ארד, השופט שמואל צור, השופטת רונית רוזנפלד

נציג עובדים, מר איתן כרמון, נציג מעבידים מר עמירם זמני

בשם המערער: עו"ד נידאל עואודה

בשם משיבה 1 : עו"ד ואיל אבו אחמד

בשם משיבה 2 : עו"ד שגית שדה עטיה

משיב 3 נמחק : אין התייצבות מטעמו

בשם המשיב 4 : עו"ד יצחק טיבי

פסק דין

סגנית הנשיא נילי ארד

פתח דבר

המשיבה 1 - הרי נצרת - מפעלי מים וביוב בע"מ (להלן: תאגיד המים או התאגיד), פרסמה מכרז למשרת חשב במסגרתו נבחר מר פארס כרדוש (המשיב 3 להלן: מר כרדוש) כזוכה במכרז. בסמוך לאחר מכן הוברר קיומה של קרבה משפחתית בין הזוכה במכרז לבין ראש עיריית נצרת, בעל השליטה ונציג בעלי מניות הרוב בתאגיד המים, עליה ידעו רק חלק מחברי הדירקטוריון שראיינו המועמדים למשרה.

כתוצאה מכך ולאור הוראתו של המשיב 2 - הממונה על התאגידים במשרד הפנים, הוחלט על ביטול המכרז ופרסום מכרז חדש תחתיו, מחמת הפגם המהותי שנמצא בקרבה המשפחתית האמורה.

בית הדין האזורי בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר טוביה לוי ומר יוסף לוי; עב' 1773/09; עב' 2369/09; בש"א 2602/09; בש"א 2972/09) אישר את ההחלטה בדבר ביטול המכרז ועריכתו של מכרז חדש.

נגד הכרעתו זו של בית הדין האזורי מכוון הערעור שלפנינו. במהלכו תיבחן השאלה, האם ההחלטה על ביטול המכרז בדין יסודה. ככל שהתשובה לשאלה זו בשלילה נידרש לעתירתו של המערער מר איימן זועבי, להורות על מינויו למשרה נוכח בחירתו ככשיר שני למשרה במכרז.

עד שנבוא לדיון ולהכרעה במחלוקת גופה, נקדים ונידרש להשתלשלות העניינים שהביאתנו עד הלום.

המסכת העובדתית

המכרז הראשון מושא הערעור

2. המשיבה 1 - הרי נצרת - מפעלי מים וביוב בע"מ הינה תאגיד מים וביוב שהוקם על ידי המועצות המקומיות יפיע, ריינה, עילוט, איכסאל ונצרת, בפיקוח משרד הפנים ובהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א – 2001 (להלן: תאגיד המים או התאגיד).

בחודש פברואר 2009 פרסם התאגיד בשני עתונים בשפה העברית ובשפה הערבית מכרז לתפקיד חשב (להלן גם: המשרה). במודעה שפורסמה בשפה הערבית צוינה דרישת סף ל"תעודת רואה חשבון". בפרסום בעברית נדרש "תואר רואה חשבון" (להלן: המכרז הראשון או המכרז).

3. המועמדים למשרה רואיינו על ידי דירקטוריון התאגיד (להלן: ועדת המכרזים או הוועדה) בישיבתו מיום 11.3.2009. לפי העולה מפרוטוקול הדיון, ציין היועץ המשפטי של התאגיד בפני חברי הוועדה בפתח הדיון כך:

"למיונים היו אמורים להגיע מי שהם בעלי תואר אקדמאי בחשבונאות – כך לפי הפרסום שפרסמנו בעיתון. מכיוון שאחד המועמדים שזומן בטעות – מר סמיר חסן – אינו עונה לתנאי זה של השכלה, יש לאפשר למועמד אחר שגם הוא אינו עונה לתנאי זה – מר פטין שדאד, להתראיין וזאת על מנת שלא לפגוע בשוויון ההזדמנויות שלו. יחד עם זאת, עקרונית לא היינו אמורים לזמן את השניים לראיון מכיוון שהסמכה של רואה חשבון מטעם מועצת רואי החשבון אין משמעה תואר אקדמאי בחשבונאות – ואילו הפרסום שלנו חייב תואר כזה".

חבר הוועדה מר סברי אבו ראס הביע דעה אחרת לפיה: "הפרסום התכוון להסמכת רואה חשבון ולא לתואר אקדמאי ולכן מר סמיר חסן לכאורה היה צריך להיות מוזמן ממילא".

לאחר הדברים האלה רואיינו תשעה מבין 19 המועמדים למכרז, ובהם המערער מר איימן זועבי ומר פארס כרדוש.

לפי שהוברר, מר כרדוש הוא בעל השכלה אקדמית בכלכלה וחשבונאות. יצוין כבר עתה שאין חולק על כך כי מר כרדוש אינו בעל רישיון רואה חשבון ואינו חבר בלשכת רואי החשבון בישראל.

לפי העולה מפרוטוקול הדיון, מצאה הוועדה את מר כרדוש מתאים למשרה "לאור נסיונו רב השנים בתחום, ניסיון שעולה על ניסיונם של המועמדים האחרים. כמו כן, אישיותו השקולה והמרשימה של פארס הרשימה את הדירקטוריון והיוותה יתרון על פני מועמדותם של המועמדים האחרים". אי לכך נבחר מר כרדוש כזוכה במכרז למשרת חשב "לתקופת נסיון של 6 חודשים וזאת בכפוף לכך שיוכל להתחיל לעבוד בתאגיד תוך לא יותר מחודש ימים".

מר זועבי שהוא בעל רישיון רואה חשבון וחבר לשכת רואי החשבון נבחר ככשיר שני במכרז "לאור ניסיונו הרלוונטי כחשב בחברות וכמועמד שניהל מערכות כספיות סגורות וגדולות". בהתייחס לבחירתו ככשיר שני הוסיפה הוועדה והטעימה כי במידה ומר כרדוש "לא ישאר במינויו מכל סיבה שהיא - מר איימן זועבי ימונה אוטומטית לתפקיד חשב התאגיד במקומו".

למועמדים במכרז לא נמסרה הודעה רשמית בכתב על תוצאות הבחירה במר כרדוש כזוכה במכרז ובמר זועבי ככשיר שני למשרה.

טענת הקרבה המשפחתית של מר כרדוש לאחד מחברי הוועדה - והשלכותיה

4. יומיים לאחר ישיבת הוועדה, בתאריך 13.3.09, פורסמה בעיתון חדיס אלנאס כתבה במסגרתה דווח על בחירתו של מר כרדוש למשרת חשב תאגיד המים, תוך שנטען אודות חוסר נסיונו והעדר הכישורים המתאימים למשרה. בנוסף נכתב כי המועמדים למשרה ייחסו את זכייתו של מר כרדוש במכרז לקרבה המשפחתית בינו לבין ראש העיר נצרת דאז מר ראמז ג'ראייסי, שהיה גיסו. בתגובה ובמסגרת אותה כתבה, הוכחשו הדברים על ידי היועץ המשפטי של התאגיד בטענה כי הקרבה המשפחתית אינה רלבנטית וכי עובדה זו לא השפיעה על מועמדותו של מר כרדוש למשרה, או על זכייתו במכרז (להלן: הפרסום).

5. בעקבות הפרסום, ובנוסף לחוות דעתו של היועץ המשפטי של התאגיד, פנתה הוועדה לד"ר עו"ד רפעת עזאם (להלן: ד"ר עזאם) לקבלת חוות דעת משפטית בשאלה האם חל איסור על תאגיד המים להתקשר בחוזה העסקה עם מר כרדוש. זאת, בשל הקרבה המשפחתית לראש העיר נצרת עליה לא ראה להצהיר בפני הוועדה ואשר לא כל חבריה ידעו על כך עובר לבחירתו.

בחוות דעתו מיום 21.4.09 ציין ד"ר עזאם כי על פי חוק החברות ותקנון תאגיד המים אין איסור על העסקת קרובי משפחה של בעלי השליטה בחברה וכי החשש לניגוד אינטרסים בשל הקרבה המשפחתית "גם אם הוא קיים הוא רחוק ומצומצם למדי". מסקנתו הייתה כי אין לפסול את בחירתו של מר כרדוש, כי הוא כשיר למלא תפקיד חשב לתקופת ניסיון בת שישה חודשים, וכי אין מניעה להתקשרות עמו על רקע קרבתו המשפחתית לראש העירייה. עם זאת, למען הזהירות ומראית פני הצדק, המליץ ד"ר עזאם כי הוועדה תשקול "אשרור של ההחלטה בהינתן הקרבה המשפחתית הנדונה הידועה כעת לכל חברי הדירקטוריון" (להלן: חוות הדעת).

בישיבתה מיום 24.4.09 חזרה הוועדה ואישרה את בחירתו של מר כרדוש לתפקיד חשב תאגיד המים והחליטה כי החוזה עמו ייחתם ביום 28.4.09 וביום 1.6.09 תחל העסקתו כחשב. עוד החליטה הוועדה כי המינוי כאמור, ייעשה בכפוף לאישורו של הממונה על מינהל המים והממונה על תאגידי המים והביוב ברשויות המקומיות במשרד הפנים (הוא המשיב 2 לערעור - להלן: הממונה), ולשם כך תומצא לו החלטת הוועדה בצירוף חוות דעתו של עו"ד עזאם (להלן: החלטת הוועדה).

בסופו של יום לא נחתם החוזה עם מר כרדוש, נוכח החלטותיו של הממונה כפי שיפורט להלן.

הוראת הממונה על ביטול המכרז הראשון ועל פרסום מכרז חדש

6. במכתב מיום 27.4.09, הודיע הממונה לחברי הוועדה, לאחר בחינת החלטתה, כי עליהם לשקול פעם נוספת את מינויו של מר כרדוש, תוך שציין כך:

"הובא לידיעתי כי ועדת המכרזים של התאגיד בחרה במועמד שהינו קרוב משפחה של ראש עיריית נצרת, שהינו ראש אסיפת בעלי מניות הרוב בתאגיד.

בנוסף, הובהר לי, כי המועמד לא ציין בפני הוועדה את עובדת היותו קרוב משפחה של בעל עניין בתאגיד וזה חמור שבעתיים. אני מבקש להדגיש, כי ראוי שבעלי תפקידים בתאגיד, רצוי שיבואו מבין כלל הרשויות שמרכיבות את התאגיד, עקב רגישות העניין.

בנסיבות אלו, אבקשכם לשקול שנית את אישור המינוי, לפני שאגבש את עמדתי.

אין בדברי אלו, משום הטלת דופי בעצם הבחירה ובכישורי המועמד".

7. בתגובתה לממונה, פירטה גב' באדרה חאג', יושבת הראש הזמנית של הדירקטוריון (להלן: יו"ר הדירקטוריון) את השתלשלות העניינים בבחירתו של מר כרדוש למשרה, תוך שהטעימה כי מר כרדוש נבחר כמועמד "המתאים ביותר לתפקיד באופן מקצועי". עוד ציינה, כי משעלה חשש שהבחירה אינה כדין בשל קרבה משפחתית ו"כדי לוודא כי הוא מקבל החלטות התואמות את החוק" קיבל הדירקטוריון חוות דעת משפטית נוספת מעו"ד מומחה בשאלה זו. במכתבה הוסיפה וציינה כי "עובדת היותו של פארס כרדוש נשוי לאחותו של ראש העיר נצרת הייתה ידועה בעת בחירתו לתפקיד למספר חברים מהדירקטוריון שחלקם הצביע בעדו וחלקם הצביע נגדו, למרות שפארס כרדוש לא הזכיר אותה, אך למען הסדר הטוב, יש לציין כי הוא וכל המועמדים לא נתבקשו בעת שניגשו לתפקיד להצהיר על קרבתם לראשי העיריות או לבעלי תפקידים אחרים בעיריות, זאת מאחר וקירבה כזו לא נראתה רלבנטית לנושא בחירת המועמד המתאים ביותר בצורה עניינית ומקצועית, וגם היועץ המשפטי של החברה לא הודיע כי יש הגבלות בבחירת המועמד". אי לכך, התבקש אישור הממונה לחתימת החוזה עם מר כרדוש.

לאחר שנפגש עם חברי הדירקטוריון ומתוך ששקל את טיעוניהם ואת טובת התאגיד הורה הממונה, במכתבו מיום 11.5.09 על עריכת מכרז חדש והוסיף: "אינני פוסל את השתתפותו של הזוכה במכרז זה, במכרז החדש ובלבד שכלל הנתונים יהיו גלויים בפני חברי הדירקטוריון. כל זאת, בהמשך למכתבי אליהם מיום 27.4.09".

8. פניית באת-כוחו של מר כרדוש לממונה כדי שיבטל החלטתו על עריכת מכרז חדש ויורה על חתימת חוזה עבודה עמו כזוכה במכרז, נדחתה. במכתבו מיום 17.5.09 ציין הממונה כי הגם שאינו מטיל ספק בכישוריו של מר כרדוש, נמצא כי הוא העלים מן הוועדה "את עובדת היותו גיסו של ראש עיריית נצרת, נציג בעלי המניות של 58% מהתאגיד. אילו היה עולה נתון זה בפני הדירקטורים היו ודאי שוקלים אותו במכלול הנתונים - ומחליטים עפ"י מיטב תבונתם".

בנסיבות אלה, ובהתאם להוראות הממונה הודיעה יו"ר הדירקטוריון במכתבה מיום 19.5.09 כי יש לפרסם מכרז חדש וכי מר כרדוש רשאי אף הוא להשתתף בו.

ההליכים הזמניים לצווי מניעה כנגד בטלות המכרז הראשון ופרסום מכרז שני

9. נוכח ההחלטה על ביטול זכייתו במכרז ופרסום מכרז חדש, הגיש מר כרדוש לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בקשה למתן צו מניעה זמני ותביעה, תוך שעתר לאסור על התאגיד לפרסם מכרז חדש לתפקיד חשב, בטענה כי הוא הזוכה כדין במכרז. במסגרת הדיון המאוחד בהליכים אלה, התקבלה בקשה שהגישו מר זועבי שנבחר ככשיר שני במכרז, ושל מר סמיר חסן (המשיב 4 בערעור שלפנינו) אשר השתתף כמועמד במכרז, ואושרה הצטרפותם כמשיבים להליך. בהחלטתו בנדון זה, ציין בית הדין האזורי כך:

" הבקשה במסגרת הסעד הזמני היא למנוע המשך הליכים באשר למכרז החדש ולהשאיר על כנם את התוצאות של המכרז הראשון שבו זכה המבקש. המבקשים השתתפו במכרז ולא זכו בו, וסביר להניח כי יש להם אינטרס בפרסום מכרז חדש שבו יוכלו להשתתף ואף לזכות בו. לכן, יש להם מעמד במסגרת התובענה העיקרית והן במסגרת הצו הזמני מאחר ובמידה והבקשה תתקבל זכויותיהם עלולות להיפגע". בנוסף צויין, כי מר זועבי רשאי להגיש תביעה נפרדת.

ואכן, בהתאם להחלטת בית הדין האזורי הגיש מר זועבי תביעה ובקשה לצו מניעה זמני ולסעדים הצהרתיים המורים על תקפות הליך המכרז וזכייתו הוא בתפקיד חשב התאגיד, ככשיר שני.

באותה החלטה הוסיף בית הדין האזורי וקבע, כי הנתבעת, תאגיד המים, "רשאית לפרסם מכרז חדש, לאחר בדיקה מעמיקה של תנאי הסף וכן לקבל מועמדויות אך לא תתכנס ועדה ולא יבחר מועמד עד להכרעה במשפט".

המכרז השני למשרת חשב בתאגיד

10. בעוד ההליכים תלויים ועומדים, פורסם ביום 1.7.09 מכרז חדש למשרת חשב התאגיד במסגרתו הוגדרו תנאי הסף לדרישות התפקיד כך: "בעל רישיון רואה חשבון/ או בעל תעודה אקדמאית מוכרת מהמועצה להשכלה גבוהה באחד מהנושאים הבאים: כלכלה, חשבונאות, מינהל עסקים". התאריך האחרון להגשת המועמדות נקבע ליום 13.7.09. (להלן: המכרז השני).

למחרת יום פרסומו של המכרז השני ביום 2.7.09, במהלך הדיון בבית הדין האזורי, הוברר כי תנאי הסף במכרז השני הורחבו למעלה מאלה שבמכרז הראשון. באותו מעמד הגיעו באי-כוח הצדדים להסכמה לפיה תאגיד המים לא יכנס "ועדת מכרזים ולא יבחר מועמד עד להכרעת המשפט" וככל שלא תינתן החלטה עד ליום 20.8.09 רשאים הצדדים לפנות לבית הדין. בית הדין הוסיף והמליץ למר זועבי "להגיש את מועמדותו למכרז החדש שפורסם זאת מבלי לפגוע בטענותיו". בפועל לא הגיש מר זועבי מועמדותו למכרז השני.

פסק דינו של בית הדין האזורי

11. בית הדין האזורי (השופטת עידית איצקוביץ ונציגי הציבור מר טוביה לוי ומר יוסף לוי; עב' 1773/09; עב' 2369/09; בש"א 2602/09; בש"א 2972/09) דחה את תביעותיהם של מר כרדוש ומר זועבי והותיר על כנה את החלטת הממונה בדבר ביטול המכרז ודרישתו לפרסום מכרז חדש. עיקר קביעותיו של בית הדין בפסיקתו היו אלה:

א. לא נמצא שיהוי בהגשת התובענות לבית הדין האזורי. אשר לתביעתו של מר זועבי, נמצאה מהימנה גרסתו לפיה, לא קיבל הודעה על בחירתו ככשיר שני במכרז; כי "בסביבות חודש 5/09" נודע לו לראשונה על הקרבה המשפחתית בין מר כרדוש לראש העיר נצרת; וכי על בחירתו ככשיר שני וההחלטה לפרסם מכרז חדש נודע לו רק כאשר ניתנה לו אפשרות לעיין בפרוטוקולים של הועדה, במהלך בקשתו להצטרף להליך שהגיש מר כרדוש. עדותה של יו"ר הוועדה גב' חאג' תמכה בגרסתו של מר זועבי משציינה, כי לא נשלחה הודעה למועמדים שלא זכו במכרז ולמר זועבי נשלח מכתב על זכייתו ככשיר שני במכרז, בתגובה לבקשתו בלבד. אי לכך, נפסק כי "רק עת ידע את כל העובדות המשמשות עילה לבקשתו, היה יכול מר זועבי להגיש תובענה לבית הדין והוא עשה זאת תוך המועדים שנקבעו לכך, לאחר שהוא הצטרף להליך. לכן, גם אין כל שיהוי בפנייתו לבית הדין".

ב. נמצא פגם במכרז בכך שהוועדה לא דנה כנדרש בקרבה המשפחתית בין הזוכה במכרז, מר כרדוש לבין ראש עירית נצרת. בנדון זה נקבע כי בהיותה של עיריית נצרת "בעלת יותר מ- 50% ממניות התאגיד" יש לייחס חשיבות לקרבה המשפחתית בשקילת המועמדות והיה על מר כרדוש להצהיר על כך "על מנת שכל חברי הדירקטוריון ידעו על עצם הקרבה ויתנו את דעתם באשר להשלכתה האפשרית על מינויו או על אי מינויו". בית הדין לא מצא פגם בהתנהלותה של יו"ר הדירקטוריון אשר נמנעה מלציין ידיעתה על אותה קירבה בזמן הראיון או בסמוך לכך.

ג. בית הדין האזורי קבע כי לממונה "סמכויות רחבות בכל הנוגע לפיקוח על התפקוד התקין והחוקי של תאגידי המים". זאת, הן לאור הוראות סעיפים 111 ו- 115 לחוק תאגידי מים, והן על פי תקנון התאגיד בכל הנוגע ל"עניין של חברה שנתגלו בו לכאורה פגיעה בטוהר המידות". במסגרת סמכויותיו אלה, רשאי הממונה להתערב בהליך הבחירה במכרז של חשב תאגיד המים, כפי שאכן עשה בפועל.

ד. הוסיף בית הדין האזורי והטעים, כי דרישת הממונה לבדיקת מינויו של מר כרדוש מחדש, והוראתו על ביטול המכרז, התבססו על הפגם שנפל בהעדר בחינה ראויה של הקרבה המשפחתית בין מר כרדוש וראש עיריית נצרת, וכי ביסוד החלטותיו אלה של הממונה לא נבחנה כלל סוגיית אי התאמתו של מר כרדוש לתנאי הסף במכרז. בהקשר זה צוין, כי "באותו שלב לא נשקלה על ידי הממונה העובדה שמר כרדוש אינו בעל רשיון כרואה חשבון (ולא בעל תעודה כזו, תעודה שכלל אינה קיימת), ולכן לכאורה לא ענה על תנאי הסף של המכרז. הממונה אמר בעדותו כי הוא לא ידע אז על השכלתו של התובע ועל הסתירה בינה לבין הדרישה במודעה".

ה. נדחתה תביעתו של מר כרדוש לביטול החלטת הממונה ולסעד הצהרתי להורות על זכאותו להתמנות לתפקיד חשב. זאת, נוכח סבירות החלטת הממונה ומשלא נמצא בה פגם חמור המצדיק התערבותו של בית הדין האזורי לביטולה.

ו. תביעתו של מר זועבי נדחתה אף היא, תוך שנקבע כי בתור "מדורג שני" אין לו זכות מוקנית להתמנות לתפקיד. זאת מן הטעם, שביטול המכרז התחייב בשל הפגם שנפל בהליך המכרז גופו ולא במינויו של מר כרדוש. בנוסף, גרס בית הדין, כי לפי הוראת סעיף 80(ג) לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז – 1977 החל על התאגיד, מינוי כשיר שני ייעשה "רק בנסיבות בהן המועמד הראשון לא רוצה להתמנות לתפקיד או כאשר הוא התחיל בתפקיד ובתקופת הניסיון לא נמצא מתאים לו". תנאים אלה אינם מתקיימים במקרה הנדון ועל כן, בחירתו של מר זועבי למשרה ככשיר שני אינה מקנה לו זכות להתמנות למשרת חשב, למרות הפגם שנמצא בבחירתו של הזוכה – מר כרדוש.

ז. אי לכך, ובדעת רוב נציגי הציבור הורה בית הדין האזורי על עריכת מכרז חדש "בתנאים המקוריים" של המכרז הראשון.

המכרז השלישי

12.בהתאם לפסק דינו של בית הדין האזורי פורסם ביום 20.08.09 מכרז שלישי בתנאי סף לכשירות המשרה הזהים לתנאי המכרז הראשון. זאת, תוך שנותרה בעינה אי הבהירות בדבר דרישות הסף של הכשירות לתפקיד שנקבעו להיות "רישיון רואה חשבון" על פי הנוסח בערבית ו"תואר רואה חשבון" בנוסח שפורסם בעברית. מר זועבי לא הגיש מועמדותו למכרז השלישי, ולפי שהוברר מטיעוני הצדדים לפנינו, ככל הנראה מאוייש תפקיד החשב בתאגיד באופן זמני.

בהחלטה מיום 21.9.09 הורה בית דין זה על עיכוב הליכי המכרז השלישי עד למתן פסק דין.

הערעור

13.מלכתחילה הגישו מר כרדוש ומר זועבי ערעור על פסיקתו של בית הדין האזורי וערעורם נדון במאוחד. מר כרדוש חזר בו מן הערעור וערעורו נמחק בפסק דינו של בית דין זה[1].

נותר איפוא להכרעתנו ערעורו של מר זועבי, בו עתר שלא לבטל את המכרז ולהכיר בו כזוכה במכרז, נוכח פסילתו של מר כרדוש ולאור בחירתו ככשיר שני.

טענות הצדדים

14. מר זועבי סמך זכאותו למינוי למשרה על החלטתה המקורית של הוועדה אשר בחרה בו ככשיר שני ונוכח פסילתו של הזוכה במכרז. עוד טען, כי הפגם שנמצא אינו במכרז גופו כי אם בתוצאותיו ועל כן לא נדרש ביטול המכרז. הוסיף מר זועבי וטען כי הפגם של אי עמידתו של מר כרדוש בתנאי הסף, לא עלה בדיוני הוועדה אף לא בהחלטת הממונה בה הורה על ביטול המכרז. עוד טען, כי עריכת מכרז חדש תגרום לבזבוז כספי ציבור, ולנזק כבד למעורבים בפרשה ועיוות דין למערער. לחלופין, ביקש למנוע מהתאגיד לשנות את תנאי הסף כפי שנקבעו במכרז הראשון מלכתחילה.

15. תאגיד המים תמך בתוצאת פסק דינו של בית הדין האזורי תוך שהוסיף וטען, כי נוכח אי הבהירות בניסוח תנאי המכרז, נפלו פגמים בהליך המכרז "בשלב הפרסום, בשלב הסינון ובשלב הראיון"; כי פגמים אלה פוגעים בשוויון הזדמנויות של המשתתפים במכרז ושל המועמדים הפוטנציאליים וכי "הפגם שנפל היה בהליך המכרז ולא במינוי מר כרדוש". על כן בדין נקבע כי יש לערוך מכרז אחר תחת המכרז שבוטל. בהתייחס לעתירתו של מר זועבי להתמנות למשרה, טען התאגיד כי דינה להידחות "ולוּ מחמת השיהוי הניכר וחוסר תום הלב בפנייה אל בית הדין קמא". בנוסף טען כי מר זועבי אף לא נבחר "בבחירה סופית לאיוש התפקיד ולא נחתם חוזה עבודה בגינו ולא החל בביצוע עבודה כלשהי ולא שינה את מצבו לרעה". לבסוף נטען כי יש לאפשר "המשך המכרז השלישי, בכדי לצמצם את הנזקים שנגרמו עד כה לתאגיד ובכדי למנוע נזקים עתידיים".

16. המדינה תמכה אף היא בעריכת מכרז חדש ופרסומו. לטענתה, הממונה פעל בגדר סמכותו לפקח על התנהלותו התקינה של התאגיד, ומשהחלטתו בדבר ביטול המכרז סבירה ובדין יסודה, לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבות בה. לטענת המדינה מתקיימים שני פגמים מהותיים במכרז המצדיקים ביטולו. הפגם האחד - אי ידיעתם של חברי הדירקטוריון, בעת ההצבעה, על הקרבה המשפחתית בין הזוכה לבין ראש עיריית נצרת. בכך נפל פגם מהותי בהליך בחירת המועמדים, המעלה חשש לשיקולים זרים, פגיעה בטוהר המידות ומראית פני הצדק. פגם זה יורד לשורשו של עניין בעצם קיומו של המכרז.

על כך נוסף הפגם בתנאי הסף במכרז, אשר הוברר לממונה בדיעבד ולאחר שהורה על עריכת מכרז חדש. לטענת המדינה יש לייחס חומרה יתרה לפגם זה. שכן, אי הבהירות בתנאי הסף פגעה בשוויון המועמדים למשרה, בדירוג הפנימי ביניהם, ובשוויון מועמדים פוטנציאליים לתפקיד. על כן, טענה המדינה, כי הפגמים הללו, כשלעצמם ובהצטברותם, פוגעים בתקינות הליך המכרז ובעקרון השוויון באופן המחייב עריכת מכרז חדש.

בהתייחס לתביעתו של מר זועבי למנותו למשרה, טענה המדינה כי יש לדחותה. הן בשל כך שמצבו לא השתנה לרעה בעקבות ההחלטה על ביטול המכרז, משמר כרדוש לא מונה לתפקיד החשב. והן מחמת שיהוי ניכר בהגשתה, בפרק זמן של כשלושה חודשים ממועד ההכרזה על זכייתו של מר כרדוש במכרז, שיהוי הגורם נזק לתאגיד ולשינוי מצבו לרעה בעיכוב המינוי לחשב התאגיד.

17. המשיב 4 - מר סמיר חסן אשר התמודד אף הוא במכרז, תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי ובטענות התאגיד והמדינה הן בנוגע לפגמים המהותיים שנפלו בתנאי המכרז ובבחירתו של מר כרדוש, הן בהחלטת הממונה להורות על ביטול המכרז, והן בטענה כי דין תביעתו של מר זועבי להידחות מחמת השיהוי הניכר בהגשתה.

נוכח חזרתו של מר כרדוש מהערעור שהגיש, ביקש מר זועבי כי יימחק כמשיב 3 לערעור מושא הליך זה, ובפועל התקיים הדיון בערעור ללא התייצבותו של מר כרדוש ובהעדר טיעונים מטעמו.

דיון והכרעה

18. התשתית עליה אין חולק היא זו: החלטת הממונה לפיה נפל פגם בהליך בחירתו של מר כרדוש כזוכה במכרז מחמת הקרבה המשפחתית, ניתנה כדין במסגרת סמכותו, ואין עוד חולק עליה.

הפגם האחר לו טוענים התאגיד והמדינה, והמצדיק לטעמם ביטול המכרז מעיקרו, מבוסס על אי הבהירות בתנאי הסף לכשירות למשרה, כפי העולה מן הדרישה בפרסום בעברית ל"תואר רואה חשבון" ובפרסום בשפה הערבית - ל"רשיון רואה חשבון".

אין חולק על כך, כי אי הבהירות בדרישות הסף לכשירות למשרה, לא הייתה כלל בידיעתו של הממונה בעת שהחליט על ביטול המכרז, והובררה לו לאחר שקיבל החלטתו מושא ערעור זה.

על רקע זה, עומדת להכרעתנו שאלת נפקותם של הפגמים הללו ומשקלם והאם כתוצאה מכך יש להכריז על בטלות המכרז, או האם מן הדין לקיימו על דרך המינוי של הכשיר השני למשרה, הלא הוא המערער מר זועבי.

19.נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי דין הערעור להתקבל. בהתאם, אין להורות על ביטולו של המכרז ובמסגרת קיומו נצהיר כי מר זועבי הוא הזוכה במכרז, ועל התאגיד למנותו למשרת חשב אליה נבחר ככשיר שני.

טעמינו לכך נבאר להלן. נפתח במסגרת הנורמטיבית והשיקולים הרלבנטיים בבחינת סעד של בטלות מכרז, ונפנה ליישומם של אותם שיקולים על המקרה שלפנינו בנסיבותיו.

המסגרת הנורמטיבית

סעד של בטלות מכרז יינתן במקרים קיצוניים

20.הלכה היא, כי ביטול מכרז הינו צעד חריג שהרשות המינהלית תנקוט בו במקרים קיצוניים ויוצאי דופן בלבד. על הרשות הציבורית להימנע מביטול מכרז ככל הניתן[2] ועליה להציג טעמים כבדי משקל להצדקת ביטול המכרז, במיוחד בבואה להוציא מכרז חדש לאחר מכן[3].

לאחר שהמכרז התקיים, ובמסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת הרשות, לא ישים בית המשפט שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת המכרזים ולא ישים עצמו בנעליה[4], לאור חזקת תקינות המעשה המינהלי. בהתאם, התערבות שיפוטית בהליכי מכרז ובהחלטותיהן של ועדות מכרזים תיעשה תוך נקיטת זהירות רבה, רק אם הוכח כי החלטתה של ועדת המכרזים נגועה בפגמים היורדים לשורשו של עניין[5] לרבות העדר סבירות ומידתיות[6]. כך דרך כלל וביתר שאת כאשר מתבקש סעד של בטלות מכרז, ובית המשפט יעדיף ככלל קיום הליך המכרז ויימנע מביטולו.

ודוק. למרות היותו חריג במהותו, סעד של ביטול מכרז אינו בלתי אפשרי[7] אך יינתן במשורה בלבד ובאין מנוס, במקרים בהם אין דרך אחרת לקיום המכרז[8]. יש לזכור כי החלטה על ביטול מכרז עלולה לפגוע באינטרס הציבורי, כמו גם באינטרס ההסתמכות והציפייה של בעל ההצעה הטובה ביותר, העשוי להימצא בשל כך בעמדת נחיתות כלפי מי שהתמודדו מולו במכרז המקורי וכלפי המשתתפים חדשים. לפיכך, סעד של ביטול מכרז במסגרת הביקורת השיפוטית יינתן במקרים הקיצוניים, באין דרך חוקית אחרת לריפוי הפגם שנפל במכרז.[9]

השיקולים הרלבנטיים במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטה לביטול מכרז

21. מדיניות משפטית ראויה שואפת לקיום המכרז גם אם נפל בו פגם ולמרות הפגם שנפל בו, תוך בחירה במי מהמועמדים שהשתתפו במכרז. בגדר מדיניות זו, משבוטל מכרז ובסמוך לביטולו מתפרסם מכרז חדש, זהה לקודמו או דומה לו, פוחת משקלם של הפגמים שנפלו במכרז שבוטל, וגובר המשקל שיש ליתן לאינטרס קיום המכרז שבוטל. במקרה כזה, יבחן בית המשפט אם אמנם הייתה הצדקה לכך "שלא התקבלה אף אחת מן ההצעות שהוגשו במסגרת המכרז הראשון" שנמצאו להיות כשירות[10].

בפרשת גילה שנער[11] עמדתי על מגוון השיקולים והאיזונים להם תידרש הרשות בבחינתה אפשרות לביטולו של מכרז, בין מלכתחילה ובין בדיעבד. בין השיקולים שמניתי באותה פרשה, טובים ונכוחים למקרה שלפנינו השיקולים שלהלן: השלב בו נמצאים הליכי המכרז, מראשיתם ועד לאחר שנסתיימו; האיזון בין משקלה של הפגיעה שנפגע הטוען לפגם בהליך המכרז, לבין משקלה של הפגיעה הצפויה בזוכה שפרי זכייתו עתיד להילקח ממנו; תרומתו של הזוכה לפגם הנטען; תרומתו של חבר ועדת מכרזים לפגם; הנפגעים האמיתיים מהפגם שנפל; אימתי נודע לראשונה על קיומו של הפגם ומה נעשה על ידי הנפגע, או על ידי אחר שידע על כך - לתיקונו; מידתיות הפגיעה שתהא הנמוכה ביותר האפשרית בנסיבות המקרה, בנוגעים בדבר – הזוכה, המלין והאינטרס הציבורי.

במסגרת השיקולים לביטול מכרז, תיבחן אף סבירות החלטתה של הרשות המנהלית, בהתאם למידע ולנתונים שהיו בפניה בעת קבלת ההחלטה. זאת, על פי מבחן הסבירות, שהוא מבחן אובייקטיבי במסגרתו נבחן כיצד הייתה מחליטה רשות מנהלית סבירה, בנסיבות המקרה לפי המידע שהובא בפניה. וכפי שהטעים הנשיא א' ברק בעניין חמד[12]: "גם אם בחינת סבירות ההתנהגות נעשית, מטבע הדברים, לאחר זמן, המטרה הינה לבחון את סבירות ההתנהגות בעת התרחשותה, על^-פי הידוע אותה עת. הבדיקה אינה בראייה של חוכמה לאחר מעשה" באשר אין לנתק את החלטת הרשות מהרקע והתנאים שסבבו אותה ואין להעתיקה "לתנאי מעבדה". דברים אלה נאמרו בהקשר לעקרון הסבירות כפי שפותח בהיבט הנזיקי, אולם יפים הם ונכוחים אף בהתייחס לעקרון הסבירות בהיבט המנהלי, לאור הממשק הקיים "בין שני מושגים אלו של סבירות"[13]. כך דרך כלל, כך גם בענייננו, כפי שיפורט להלן.

מן הכלל אל הפרט

22. החלטת הממונה נבחנת בראש וראשונה לאור הנתונים והמידע שהיו לפניו בזמן אמת, עובר להחלטתו על ביטול המכרז. כפי המבואר לעיל, החלטתו של הממונה התבססה אך ורק על הפגם שנמצא בבחירתו של הזוכה במכרז נוכח הקרבה המשפחתית בינו לבין ראש עירית נצרת, בעלת השליטה בתאגיד המים. מנגד - הפגם של אי הבהירות בתנאי המכרז לא הובא לידיעתו, לא עלה כלל ועיקר לדיון בהחלטותיו של הממונה ולא היווה טעם לביטול המכרז. על כן, הגם שככלל, אין להתעלם מן הדרישה לתנאי סף מבוארים וברורים[14] בהיותם "תשתית שוויונית לכל המועמדים" המבטיחים סף של התאמה לתפקיד[15], הרי שבנסיבות המקרה שלפנינו, אין בפגם זה כדי לבסס סעד של ביטול המכרז מעיקרו. ונבאר.

23. הוועדה מצידה, לא ראתה כל פגם בהגדרת תנאי הסף לכשירות המשרה במכרז. לפי העולה מעדותה של יו"ר הועדה, חברי הדירקטוריון לא העלו בפני הממונה סוגיית אי בהירות תנאי הסף לכשירות התפקיד ולא הביאו לפניו חומר בהקשר זה. יתירה מזו, יו"ר הועדה אף אישרה בעדותה כי אלמלא הוראתו של הממונה על בטלות המכרז לא היה נעשה מכרז חוזר. הממונה העיד אף הוא, כי למיטב זכרונו לא ראה את פרוטוקול הוועדה או את החלטתה עובר להחלטתו הוא על ביטול המכרז. לפי העולה מעדותו, רק לאחר שניתנה החלטתו בדבר ביטול המכרז[16], התברר הפגם הנוסף בהליך המכרז בשל אי בהירות תנאי הסף כלפי כולי עלמא.

24. למעלה מזאת. לפי שטענה המדינה לפנינו, הפגם של אי בהירות תנאי המכרז "הועלה על ידי הצדדים בהליך שהתנהל בבית דין קמא, לאחר שלב הסיכומים". והוסיפה והבהירה: "ההחלטה רק התחזקה בעקבות תנאי הסף, היא לא התקבלה בעקבות עניין תנאי הסף. רק בדיעבד כשניגשנו לבית הדין אמרנו יש טעם נוסף לכך שנפל פגם מהותי" ו"רק בדיעבד התברר העניין של תנאי הסף. ממש בסוף ההליך בבית הדין האזורי".

במאמר מוסגר יוער, כי אילו העלתה הוועדה בפני הממונה את עניין אי הבהירות בתנאי הסף ואילו דרשה מיוזמתה ביטול המכרז בשל אי הבהירות, לא מן הנמנע שניתן היה לשקול ביטולו [17]. אולם, כאמור, לא אלה היו פני הדברים בענייננו.

עוד נמצא, כי רק לאחר שניתנה החלטת הממונה על ביטול המכרז בשל הקרבה המשפחתית, הוברר כי נפל פגם נוסף במינויו של מר כרדוש בכך שלא היה בעל רשיון רואה חשבון, כנדרש בתנאי הסף המקצועיים שפורסמו בשפה הערבית. כפי שהעיד הממונה: "ההחלטה שלי כאשר התקבלה על פסילת המכרז לא היה בבסיסה השכלתו של המועמד ולא ידעתי על השכלתו ולא ידעתי על הסתירה בין המודעה לבין ההשכלה ... ההחלטה שלי כאשר התקבלה התבססה על שאלת קרבתו לראש העיר וללא קשר להשכלתו. גם במכתבי כתבתי שאינני פוסל את המועמד כי איני מכיר אותו באופן אישי ולא יודע מהם כישוריו".

25. זאת ועוד. תנאי הסף במכרז כפי שפורסמו במודעות בשפה העברית והערבית היו גלויים וידועים מראש לכל המתמודדים במכרז והמועמדים הפוטנציאליים. השוואה בין נוסח המודעות שפורסמו בשפה העברית והערבית מעלה כי הגדרות תנאי הסף אינן זהות בשתי המודעות וכי קיימת אי בהירות בתנאי הסף. לפיכך, קיימת הנחה שלא נסתרה, לפיה הפגם באי בהירות הגדרתם של תנאי הסף לכשירות לתפקיד חשב התאגיד היה גלוי על פניו וידוע למתמודדים ולמועמדים הפוטנציאליים. למרות זאת, בשלב כלשהו משלבי המכרז, מתחילתו ועד לאחר בחירת הזוכה בו, איש מבין המועמדים הפוטנציאליים או מבין המתמודדים במכרז לא התריע נגד תנאי הסף ולא הביע התנגדותו למכרז בגין פגם בבהירות תנאי הסף לכשירות התפקיד. [18] משכך הוא, הרי שהמתמודדים במכרז סברו וקיבלו את שיקול דעתה של הוועדה והחלטתה, לרבות בנוגע לתנאי הסף. באשר כלל הוא כי המתמודד במכרז אינו יכול לקחת חלק במכרז ומנגד להעלות טענות נגד המכרז ותוצאותיו משהוברר כי לא זכה בו[19]; וככל שברצונו לתקוף מכרז בשל פגם בתנאיו נדרש הוא לעשות כן בהקדם האפשרי ולפני שהגיש הצעתו[20].

הדברים דלעיל יפים ונכוחים, בעובדה ובדין, אף בהתייחס למשיב 4 - מר סמיר חסן שהיה בין המתמודדים במכרז. בערעור טען מר חסן כי "הדרישה לרשיון רואה חשבון הינה תנאי סף ברור ואין די בבעל השכלה אקדמית בכלכלה או בחשבונאות, לכן אילו היו חברי הדירקטוריון מסננים את כל המועמדים שאינם רואי חשבון, סיכוייו... היו גדלים עשרות מונים ומועמדותו הייתה נבחנת בקפידה". משלא השמיע טענתו זו עובר למכרז, במהלכו ואף לא לאחר שנודע על בחירת הזוכה במכרז, לא יישמע עוד. ומכל מקום, בטענה זו כשלעצמה אין די כדי להוות טעם מספיק לביטול המכרז מעיקרו, ופרסום מכרז חדש.

26. אם לא די בכל אלה, הרי שנמצא כי המכרז השלישי, שפורסם בעקבות פסק דינו של בית הדין האזורי, זהה בנוסחו למכרז הראשון ולוקה באותה אי בהירות של תנאי הסף[21]. אף מטעם זה, פוחת משקלו של הפגם שנפל בניסוח תנאי הסף ובמסגרת הביקורת השיפוטית גוברת השאיפה לקיים את המכרז הראשון. זאת, באופן שייבחר למשרה המועמד שהוועדה מצאה אותה ככשיר שני, המתאים ביותר מבין המתמודדים האחרים, למקרה שיבוטל מינוי של הזוכה, כפי שאירע בפועל.

27. כללם של דברים בפרק זה: בעת קבלת ההחלטה על ביטול המכרז, לא עלתה שאלת אי בהירות תנאי הסף והפגם הנוסף במינויו של הזוכה במכרז בשל אי עמידתו בתנאי הסף, על ידי מי מן המועמדים, או התאגיד. שאלה זו לא נבחנה על ידי הממונה ולא היוותה שיקול בהחלטתו על ביטול המכרז. בנוסף על כך פורסם מכרז שלישי הלוקה באותו פגם של אי בהירות תנאי הסף. משכך הוא, ובנסיבות המקרה שלפנינו, מן הדין להותיר על כנו את המכרז הראשון ולא להורות על ביטולו, כפי שנעשה בהחלטת הממונה ובפסק דינו של בית הדין האזורי.

בטלות מינויו של מר כרדוש ומינוי מר זועבי תחתיו

28. הפגם בזכייתו של מר כרדוש במשרה, נוכח הקרבה המשפחתית בינו ובין ראש העירייה, הוא שעמד ביסוד החלטתו של הממונה על ביטול המכרז כולו, ובכך שגה. אמנם, הפגם שנפל בבחירתו של מר כרדוש מחייב ביטול בחירתו הוא כזוכה במכרז. אולם בכך אין די כדי לקבוע כי בהחלטת הוועדה על בחירתו של מר כרדוש כזוכה, "נפל פגם במכרז גופו, או בהרכב הוועדה או בדרכי עבודתה כלפי כלל משתתפי המכרז"[22] המחייב את בטלות המכרז. על כן, ובאיזון כלל השיקולים הנדרשים לעניין אין מתחייב ביטול המכרז, אלא קיומו ובמסגרתו - אישור מינויו של מר זועבי שנבחר ככשיר שני, תחת בטלות מינויו של הזוכה הראשון. ונבאר.

29. מושכלות ראשונים הם כי בידי התאגיד הסמכות להכריז על המשרה ולהעמידה למכרז פומבי. משנעשה כן, עוברת הסמכות לוועדת הבחינה והיא הקובעת מי מבין המועמדים הוא הכשיר למשרה, והתאגיד ממנה את המועמד אותו מצאה ועדת הבחינה להיות הכשיר ביותר למשרה. החלטתה של ועדת הבחינה בדבר כשירותם למשרה של המועמדים שבאו לפניה, הינה החלטה מחייבת ואין לראות בה המלצה גרידא[23].

בחירתו של מר כרדוש כזוכה במכרז, בחירתו של מר זועבי ככשיר שני למשרה והחלטת הוועדה לפיה במידה ומר כרדוש "לא ישאר במינויו מכל סיבה שהיא - מר איימן זועבי ימונה אוטומטית לתפקיד חשב התאגיד במקומו" - הוציאה אותם מהמעגל החיצון של כלל המועמדים והביאה אותם אל המעגל הפנימי - המצומצם, כמי שנמצאו להיות ראויים למשרה, בדרגה ראשונה ובדרגה שנייה.

אי לכך, משלא נשמעה ולא נבחנה לגופה טענה בדבר אי עמידתו של מר זועבי בתנאי הסף הן כבעל רשיון רואה חשבון והן כבעל תואר בחשבונאות; ומשעה שנודע למר זועבי על בחירתו ככשיר שני, נוצרה לו ציפייה סבירה להתמנות "אוטומטית" למשרה, ככל שמינויו של הזוכה לא יצא אל הפועל.

בנסיבות אלה, משקבענו כי אין להורות על ביטול המכרז, ומאחר ובוטל מינויו של הזוכה מר כרדוש, מן הדין הוא כי יבוא תחתיו הכשיר השני מר זועבי והוא הזכאי להתמנות כחשב התאגיד, כפי בחירת הוועדה והחלטתה.

30. על האמור נוסיף, כי ענייננו בנסיבותיו אינו בא בגדר סעיף 80(ג) לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז – 1977 החל על התאגיד מכח הוראת מנהל המינהל לשלטון מקומי (להלן: הצו) [24]. עניינו של סעיף 80(ג) לצו במקרה בו לא נפל פגם במינויו של הכשיר הראשון. או אז מורה הוראתו כי בנסיבות מיוחדות בהן ויתר הכשיר הראשון על המשרה או לא נמצא מתאים לה בתקופת הנסיון, יבוא הכשיר השני תחתיו, ובלבד שלא עברה שנה מיום החלטת הוועדה.

שונה המקרה שלפנינו, בו מלכתחילה נפל פגם במינויו של הכשיר הראשון ומטעם זה בטל מינויו, והכשיר השני יתמנה תחתיו. אי לכך אין לקבל את מסקנת בית הדין האזורי, לפיה לא התקיימו הנסיבות המצדיקות מינוי כשיר שני לפי סעיף 80(ג) לצו, משאינה מתיישבת עם עקרונות דיני המכרזים לרבות עקרון קיום הליכי המכרז ועם מסקנותיה המחייבות של הוועדה.

ולבסוף נטעים, כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, רשאי בית הדין "לאכוף על בעל המכרז מועמד אשר הוא לא בחר בו, ובית הדין סבור כי הוא היה צריך להיות הזוכה" ולהצהיר על זכיית אחד המועמדים האחרים במכרז[25]. משנה תוקף לדברים אלה, בבחינת קל וחומר, בהצהרה על מינויו של הכשיר השני תחת הכשיר הראשון שמינויו בוטל עקב פגם שנפל בבחירתו. זאת, לאור הרציונאל הטמון בדיני המכרזים בדבר ערך שוויון ההזדמנויות ובחירת המועמד הטוב ביותר ובכפוף לאינטרס הציבורי המעדיף קיום המכרז על פני ביטולו.

31. טרם חתימה ומעבר לנדרש נציין כי לא נמצא שיהוי בהגשת תביעתו של מר זועבי. כזאת קבע בית הדין האזורי בפסק דינו בהסתמך על הראיות שהובאו לפניו, מסקנתו מעוגנת בהן היטב, ולא מצאנו טעם משפטי המצדיק התערבותנו באלה[26].

סוף דבר

32. מתקבל ערעורו של מר זועבי.

בהתאם, מוצהר בזאת על מתן תוקף להליך המכרז הראשון ועל תקפות החלטתה של ועדת הדירקטוריון בדבר כשרותו של מר זועבי למשרה. אי לכך, על תאגיד המים למנות את מר זועבי למשרת חשב בתאגיד. בקביעתנו זו מתייתר הליך המכרז השלישי ואנו מורים על בטלותו.

המשיבים 1 ו-2 ישאו בהוצאותיו של מר זועבי בערעור זה וישלמו לו כל אחד בנפרד סכום של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ עבור שכר טרחת עו"ד. לא ישולם הסכום בתוך 30 יום מהיום, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ח אדר, תש"ע (4 מרץ, 2010) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

סגנית הנשיא נילי ארד, השופט שמואל צור, השופטת רונית רוזנפלד

נציג עובדים מר איתן כרמון, נציג מעבידים מר עמירם זמני

[1] עע 433/09 פארס כרדוש – הרי נצרת- מפעלי מים וביוב בע"מ מיום 21.9.09.

[2] ש' הרציג, דיני מכרזים, מהדורה 2, תשס"א, כרך א בעמ' 413; וראו: ש' גביש סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים, תשנ"ז, בעמ' 119; ע"א 6283/94 "מנורה" איזי אהרון בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נא(1) 21, 26; בג"ץ 246/76 יוסף חיים נ' עירית ירושלים, פ"מ לא(1) 218.

[3] עע"מ 7561/01 פינץ' חניט נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד נז(3) 611.

[4] עע"מ 3190/02 קל בנין נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 597-598; עע"מ 2310/02 איגוד ערים איזור דן נ' דסאל מרחבים –חברה לעבודות עפר בע"מ, פ"ד נט(6) 337, 346.

[5] עע"מ 6733/07 פסגת השינה בע"מ נ' משרד האוצר (לא פורסם), 10.12.08.; עע"מ 1464/07 וייספיש נ' מנהל מקרקעי ישראל (לא פורסם), 15.4.08; עע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם), 22.5.08.

[6] עע 382/08 ד"ר נוגה בן מנחם – מדינת ישראל (לא פורסם), 9.7.09.

[7] בר"מ 2139/06 מר ושות (1982) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות – נציבות המים (לא פורסם), 6.4.06; בר"מ 2127/07 אחים בן רחמים (צפון) בע"מ נ' חברת נמלי ישראל (לא פורסם), 14.3.07.

[8] עע 262/08 ד"ר חאלד מטר - עיריית טירה (לא פורסם), 20.8.09 (להלן: עניין חאלד מטר); בג"צ 688/81 מיגדה בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לו(4) 85, 96.

[9] עע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד. (לא פורסם), 4.3.08 (להלן: עניין מיציוסי); עע"מ 7111/03 "יוסף חורי" חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 170, 178.

[10] בג"ץ 368/76 אליהו גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לא(1) 505, 515.

[11] עע 1070/01 גילה שנער – נציב שירות המדינה (לא פורסם) 25.4.01.

[12] ע"א 5604/94 אוסמה חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 498.

[13] ע"א 1617/04 כים ניר שירותי תעופה בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ, 29.6.08 .

[14] עע"מ 2914/09 אגודת מגן דוד אדום בישראל נ' מדינת ישראל-משרד החינוך (לא פורסם) 24.11.09; עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר. – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (לא פורסם), 27.2.06.

[15] עע 67/07 יוסף עמאר - מדינת ישראל , משרד הפנים (לא פורסם), 2.4.09.; וראו גם: עע"מ 1811/09, 3311/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (לא פורסם) 6.1.2010.

[16] ראו עניין גילה שנער לעיל.

[17] בר"מ 5359/09 טרילוג'יקל טכנולוגיות בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם), 8.7.09

[18] ראו עניין גילה שנער לעיל.

[19] בג"ץ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל-משרד התחבורה, פ"ד לו(4) 44, 47-48; ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643,646.

[20] בר"ם 6571/05 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' עיריית תל אביב (לא פורסם), 25.7.05.

[21] ראו: עניין גוזלן לעיל.

[23] עע 1201/02 אולפת אלסאלח – מועצה מקומית פורדיס (לא פורסם), 20.3.03.

[24] הוראת מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, מר רפי פינצי, מיום 25.8.08 לפיה "על התאגידים העירוניים לנהוג בהתאם לכללי המכרזים של הרשויות המקומיות" עד שיפורסמו תקנות מכרזים לתאגידים עירוניים.

[25] אלישבע ברק, יחודם של דיני מכרזים לקבלה לעבודה, שנתון משפט העבודה ו', עמ' 145, 176; עניין חאלד מטר.

[26] עע 424/06 מטבחי שרת בע"מ – ילנה גרוחולסקי (לא פורסם), 2.8.07.