בית הדין הארצי לעבודה

בשא001161/04

בפני: הרשמת לאה גליקסמן

המבקש	שמשון מרון – רו"ח בתפקידו כמפרקה של צינקל בע"מ (בפירוק)	בעניין:
	נ ג ד
המשיב משיב פורמלי	צחי סטרומזה כונס הנכסים הרשמי

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד על החלטתו של בית הדין האזורי (עב 5632/02; כב' השופט טננבוים) מיום 31.3.2004, שלא לבטל את פסק הדין שניתן כנגד צינקל בע"מ (בפירוק).

2. העובדות הרלבנטיות לבקשה הן:

2.1. ביום 18.6.2002 מונה רו"ח שמשון מרון למפרק הזמני של החברה צינקל בע"מ (בפירוק) (להלן – החברה). ביום 29.10.2002 ניתן צו לפירוקה של החברה, וביום 29.5.2003 מונה רו"ח שמשון מרון כמפרקה הקבוע של החברה.

2.2. ביום 13.6.2002 הגיש המשיב תביעה כנגד החברה.

2.3. ביום 23.1.2003 ניתן פסק דין בתביעתו של המשיב כנגד החברה. פסק הדין ניתן בהעדר הגנה , על יסוד כתב התביעה שהגיש המשיב ותצהיר עדותו. פסק דין ניתן על ידי השופט טננבוים ונציגי הציבור חגי הרצל ורפי בילוגורסקי.

2.4. ביום 2.3.2003 הגיש המפרק בקשה לביטול פסק הדין, בנימוק שפסק הדין ניתן נגד החברה בפירוק, כאשר המשיב ידע על כך והעלים מבית הדין את עובדת היות החברה בפירוק. עוד נטען כי המשיב מעולם לא היה עובד החברה, ובתור שכזה לא היה זכאי לכל תמורה שהיא או לכל פיצוי שהוא. בבקשה נתבקש בית הדין לבטל את פסק הדין ולהורות על עיכוב ההליכים.

2.5. בית הדין קמא דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 31.3.2003 כמפורט להלן:

"על פי החלטת בית הדין מיום 17.12.2002 היה על הנתבעת להגיב לבקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה תוך 21 יום. עד ליום מתן פסה"ד
(23.1.2003) לא טרחו הנתבעת או המפרק להגיב לבקשה או להודיע לביה"ד על הליכי הפירוק. לראשונה הודע לביה"ד על קיום הליכים אלה לאחר מתן פסה"ד וזאת במסגרת בקשת המפרק שהועלתה ביום 5.3.2003. בנסיבות אלה, נדחית הבקשה לביטול פסה"ד".

על ההחלטה מיום 31.3.2003 חתם השופט טננבוים לבדו.

3. ביום 22.10.2003 הגיש המפרק כתב ערעור על החלטת כב' השופט טננבוים מיום 31.3.2003.

4. בהחלטה מיום 2.3.2004 קבעתי כי מאחר שהחלטה שלא לבטל פסק הדין היא "החלטה אחרת", על המבקש היה להגיש בקשת רשות ערעור ולא כתב ערעור. כן קבעתי כי על פי בירור שנערך במזכירות בית הדין, החלטת בית הדין מיום 31.3.2003 נמסרה לחברה ביום
7.4.2003, חלף המועד הן להגשת בקשת רשות ערעור והן להגשת ערעור בזכות על החלטת בית הדין מיום 31.3.2003. לאור האמור, הערעור נמחק.

5. בהמשך להחלטה זו, הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, מנימוקים אלה:

5.1. החלטת בית הדין מיום 31.3.2003 לא נתקבלה אצל המפרק ביום 7.4.2003, כמפורט במחשב בית הדין. במועד זה היתה החברה כ- 10 חודשים לאחר הליכי הפירוק, והמפרק לא נכח באופן שוטף במשרדי החברה, וכלל לא ברור למי נמסרה ההודעה ואם נמסרה. מכל מקום, המפרק לא קיבל את ההודעה.

5.2. המפרק פנה ביוזמתו לבית הדין ביום 7.9.2003, וקיבל רק ביום 24.9.2003 את החלטת בית הדין האזורי מיום 31.3.2003.

5.3. העובדות המפורטות לעיל נתמכו בתצהירו של המפרק.

6. המשיב לא הגיב לבקשה.

7. במקרה הנדון יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, מנימוקים אלה:

7.1. כעולה מתצהירו של המפרק, החלטת בית הדין מיום 31.3.2003 נמסרה לו ביום 24.9.2003, ועובדה זו לא נסתרה. בנסיבות אלה, בשל השביתה שחלה במערכת בתי המשפט מיום 29.9.2003 ועד ליום 5.1.2004, המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין מיום 31.3.2003 טרם חלף במועד בו הוגש כתב הערעור – 22.10.2003.

7.2. אמנם, היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור. אולם, משהגיש המבקש את הודעת הערעור במועד, יש בכך טעם מיוחד להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

ראו:

רע"א 8814/03 שמואל חדד נ' בן אבו חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פסק דין מיום 10.5.2004).

בש"א 5564/04 פרופ' יעקב דן ואח' נ' ל.נ. חממות טכנולוגיות בע"מ ואח' (החלטה מיום 30.6.2004).

8. לאור כל האמור לעיל, אני מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 31.3.2003 שלא לבטל את פסק הדין שניתן כנגד החברה. בקשת רשות ערעור תוגש בתוך 15 יום מהמועד בו תומצא למבקש החלטה זו. ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

9. החלטה זו תישלח לצדדים בפקסימיליה.

ניתנה היום, י' באב תשס"ד (28 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת