בית הדין הארצי לעבודה

בשא000699/05

המבקש	עזרא שיראזי
	נ ג ד
המשיבה	רשות השידור

החלטה

1. בפני בקשתו של המבקש לבטל את פסק הדין, בו נמחק ערעורו של המבקש עקב אי הגשת סיכומים.

2. העובדות הדרושות להכרעה בבקשה יפורטו להלן:

2.1. ביום 1.6.2004 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בתביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה. בפסק הדין, נדחתה תביעתו של המבקש לגמול השתלמות ב'. על אף העובדה שהתביעה נדחתה, חייב בית הדין את המשיבה בתשלום הוצאות בסך של 15,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

2.2. בהסכמת הצדדים, הוארך המועד להגשת ערעור מטעם שני הצדדים עד ליום 31.8.2004.

2.3. המבקש הגיש את ערעורו ביום 29.8.2005. בהודעת הערעור, ערער המבקש על דחית תביעתו לגמול השתלמות ב'.

2.4. ביום 2.9.2005 הגישה המשיבה מסמך, שכותרתו היתה "הודעת ערעור שכנגד". יצוין, כי המילה שכנגד הוספה בעט, בכתב יד, כך שעל פני הדברים כותרת המסמך המקורית היתה "הודעת ערעור". בהודעת הערעור שכנגד, ערערה המשיבה על חיובה בהוצאות.

2.5. בהחלטה מיום 17.10.2004 נקבע כי:

2.5.1. נראה שהמדינה מנסה להתגבר על החמצת המועד האחרון (המוארך) להגשת ערעור על ידי כינוי הודעת הערעור שלה כ"הודעת ערעור שכנגד".

2.5.2. על פני הדברים, הערעור שהוגש על ידי המדינה הוא בעניין שונה בתכלית מעניין הערעור שהוגש על ידי המבקש, שכן המבקש לא הגיש ערעור בעניין ההוצאות שנפסקו על ידי בית הדין קמא, ועתירתו היא לחיוב המדינה בהוצאותיו בערכאת הערעור.

2.5.3. הצדדים רשאים להגיב לאמור בהחלטה בתוך 21 יום, ולאחר קבלת עמדות הצדדים תינתן החלטה בנוגע להודעת הערעור שכנגד שהוגשה על ידי המדינה.

2.6. בתגובה להחלטה הנ"ל הודיע המבקש כי כלל לא ידע שהערעור הוגש כ"ערעור שכנגד", שכן כותרת הודעת הערעור שנתקבלה במשרדו היתה "הודעת ערעור", והוא סבר כי מדובר בהודעת ערעור שהוגשה במועד. המבקש עתר למחיקת הערעור שכנגד שהוגש על ידי המדינה, שכן הוא עסק בעניין אחר לגמרי מערעורו של המבקש.

2.7. בהחלטה מיום 10.11.2004 נקבע כי המדינה תגיב להחלטה מיום 17.10.2004 ולהודעת המבקש עד ליום 30.11.2004, וכי בהעדר תגובה יימחק הערעור שכנגד מחמת חוסר מעש.

2.8. המדינה לא הגישה תגובתה, ובהחלטה מיום 5.12.2004 נמחק ערעורה מחמת חוסר מעש.

2.9. בהחלטה מיום 20.4.2005 נקבע כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב. על המבקש היה להגיש את סיכומי הטענות מטעמו עד ליום 15.6.2005.

2.10. משלא הוגשו סיכומי הטענות מטעם המבקש ניתנה למבקש ארכה להגשת סיכומי טענות מטעמו עד ליום 30.6.2005 (הודעת המנ"ת מיום 26.6.2005).

2.11. המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת סיכומי טענותיו עד ליום 15.7.2005, והמועד להגשת סיכומי טענותיו הוארך כמבוקש. הנימוק לבקשה היה מעבר ב"כ המבקש למשרד חדש ופטירת דודו של ב"כ המבקש.

2.12. משלא הגיש המבקש סיכומיו ביום 15.7.2005, ניתנה ביום 21.7.2005 הודעה נוספת מטעם המנ"ת, בה ניתנה למבקש ארכה להגשת סיכומי טענות מטעמו עד ליום 26.7.2005. עוד נאמר בהודעה, כי ככל שלא יוגשו הסיכומים בתוך המועד הנ"ל, יועבר התיק לרשמת בית הדין, אשר תשקול מחיקת הערעור מחמת חוסר מעש.

2.13. משלא הוגשו סיכומים עד ליום 15.8.2005, ניתן פסק דין בו נמחק ערעורו של המבקש מחמת חוסר מעש.

3. ביום 18.8.2005 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול מחיקת הערעור, מנימוקים אלה:

3.1. העברת המשרד היתה קשה מהמצופה, והמשיכה לגרום בעיות לוגיסטיות אשר בחלקן לא נפתרו עד היום. הדבר גרם לעומס עבודה חריג אצל ב"כ המבקש, אשר איבד במובן מסוים שליטתו על היקף העבודה. כתוצאה מכך, נוצר עיכוב בטיפול בתיקים של ב"כ המבקש.

3.2. בית הדין מתבקש לגלות הבנה והתחשבות במצבו של ב"כ המבקש, אשר עובד "מסביב לשעון" על מנת להדביק את הפיגורים שנוצרו בעבודתו.

3.3. מחיקת הערעור תפגע פגיעה קשה בזכויותיו של המבקש, גמלאי של רשות השידור, אשר תובע תוספת לגמלתו. כמו כן, הערעור דן בשאלות עקרוניות הנוגעות לפרשנות זכרון הדברים המסדיר את גמול ההשתלמות במשיבה, ולערעור חשיבות מעבר לעניינו של המבקש.

3.4. בית הדין לעבודה נוקט גישה ליברלית ומרחיבה בכל הנוגע להשבת ערעורים שנמחקו, במיוחד כאשר מדובר בערעורו של גמלאי.

3.5. למבקש ייגרם נזק בלתי הפיך אם יימחק ערעורו, ואילו למשיבה לא ייגרם נזק כלשהו מהשבת הערעור על כנו.

4. במקביל להגשת הבקשה, הגיש המבקש סיכומי טענות מטעמו.

5. תגובת המשיבה לבקשה לביטול פסק הדין:

5.1. למשיבה תשובות טובות לטענות המועלות על ידי המבקש, ואין היא עומדת על חסימת שערי בית הדין בפניו בשל הפגם הפרוצדורלי שנפל בהתנהלותו.

5.2. שערי בית הדין נסגרו גם בפני המשיבה, אשר ביקשה לטעון לעניין חיובה בהוצאות, שכן בשל העובדה שהערעור מטעמה הוכתר בכותרת "ערעור שכנגד" ולא הודעת ערעור, נמחק ערעורה. בקשתה של המשיבה מב"כ המבקש, להגיש את ערעורה מחדש בכותרת הנכונה נדחתה על ידי ב"כ המבקש, על פי הנחיות מרשו. לפיכך, יש לאפשר גם למשיבה ליהנות מגישה מהותית, ולאפשר לה להגיש בשנית את ערעורה שהוגש על ידה, והוכתר בטעות כ"ערעור שכנגד", ונמחק בהחלטת בית הדין.

6. המבקש טען שאין לקשור בין ביטול פסק הדין לבין ביטול מחיקת הערעור שכנגד, שנמחק לפני כשנה, מנימוקים אלה:

6.1. ערעורה של המשיבה לא נמחק בשל חוסר מעש, אלא בעיקר משום שהערעור שהוגש כערעור שכנגד הוגש שלא כדין, שכן הוא התייחס לנושא ההוצאות, שהערעור העיקרי לא התייחס אליו.

6.2. המשיבה בחרה להגיש ערעור שכנגד ולא ערעור ראשי, וזו הסיבה למחיקת ערעורה, ואין מדובר בעניין של ארכה.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועל יסוד החומר שבתיק, אני קובעת כמפורט להלן.

8. לעניין הערעור העיקרי:

8.1. לפנים משורת הדין, ובהתחשב בכך שמחיקת הערעור תגרום למבקש נזק בלתי הפיך, ובהתחשב במצוקה אליה נקלע ב"כ המבקש, מבוטל פסק הדין מיום 15.8.2005. בנסיבות המקרה הנדון, יש ליתן עדיפות לשיקול של שמיעת טענות המבקש לגופן, על אף מחדלו של בא כוחו.

8.2. לעניין זה יש להוסיף כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה שלושה ימים בלבד לאחר מתן פסק הדין, כך שטרם נוצרה למשיבה הסתמכות על ביטול הערעור והפיכת פסק דינו של בית הדין האזורי לפסק דין חלוט.

8.3. לפיכך, הבקשה מתקבלת, ופסק הדין מיום 15.8.2005 מבוטל.

9. אשר לערעור המדינה – הערעור שכנגד:

9.1. אמנם, פורמאלית, נמחק הערעור שכנגד מחמת חוסר מעש, בשל העובדה כי המדינה לא הגיבה להחלטת בית הדין מיום 17.10.2005 ולעמדת המבקש. אולם, במהות, ערעור המדינה נמחק בשל העובדה כי לא ניתן היה להגישו כ"ערעור שכנגד'', לנוכח העובדה כי הוא עסק בעניין שונה בתכלית מנושא הערעור העיקרי שהוגש על ידי המבקש.

9.2. טענת המדינה כי הערעור מטעמה הוכתר בכותרת "הודעת ערעור שכנגד" בטעות תמוהה, שכן כאמור לעיל המילה "שכנגד" הוספה בכתב יד, מתוך מחשבה תחילה. כאמור, נראה כי הערעור הוכתר בכותרת "ערעור שכנגד" כדי להתגבר על העובדה שהוגש באיחור.

9.3. גם אם הערעור הוכתר בכותרת "ערעור שכנגד" בטעות, הרי על מנת שיתקבל לרישום כערעור עצמאי היה על המדינה להגיש בקשה להארכת מועד, וליתן "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הערעור. דבר זה לא נעשה על ידי המדינה, לא בסמוך לאחר מחיקת הערעור שכנגד ולא בתגובתה.

9.4. עוד יש להוסיף, כי הערעור שכנגד נמחק לפני כתשעה חודשים, ובפרק זמן ארוך זה נוצרה למבקש הסתמכות על פסק הדין, ואין מקום לפגוע באינטרס זה של המבקש.

9.5. לפיכך, אין מקום להיענות לבקשת המדינה להתיר לה להגיש כיום, למעלה משנה לאחר המועד האחרון להגשת ערעור, ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בשאלת ההוצאות.

10. סוף דבר: הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת, ופסק הדין מיום 15.8.2005 מבוטל. סיכומי המבקש מתקבלים לתיק. הודעה על המשך ההליכים בתיק תינתן על ידי המנ"ת.

ניתנה היום, 20 באוקטובר 2005, בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת