בית הדין הארצי לעבודה

בשא001212/04

הרשמת לאה גליקסמן

בפני:

המבקשת	המועצה הדתית רחובות
המשיב	נפתלי הלוי

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של הרשם חיים אורגיל (דמ 5191/03) מיום 14.3.2004. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 15.4.2004.

2. עיקרי העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן:

2.1. המשיב הוא גמלאי של המבקשת.

2.2. בפסק הדין נשוא הבקשה נדונה תביעתו של המשיב בנוגע לאי תשלום גמלת חודש יוני 2003. על פי הנטען בתגובת המשיב לבקשה, המשיב הגיש כנגד המבקשת 10 תביעות בגין אי תשלום גמלה.

2.3. בבית דין זה הוגשו שתי בקשות רשות ערעור של המבקשת כנגד המשיב:

2.3.1. בר"ע 1219/04 - בקשת רשות הערעור נדחתה בהחלטה מיום 3.5.2004.

2.3.2. בר"ע 1220/04 - בקשה זו עדין תלויה ועומדת. בהקשר לבקשת רשות ערעור זו, ולבקשות להארכת מועד בעניינו של המשיב ובעניינו של עובד מועצה דתית ראש העין, מר עזרא רצון, הגישה המבקשת בקשה לאיחוד דיון. כן הוגשה בקשה לצירוף ארגון העובדים היציג וארגון המעבידים היציג של חבר המועצות הדתיות, על מנת שיוכלו להביע את עמדתם בסוגיה העקרונית של חיוב המבקשת בפיצויי הלנת שכר, בתנאים שנוצרו במערך שירותי הדת היהודיים בישראל.

3. נימוקי הבקשה להארכת מועד, שנתמכו בתצהיר מזכיר המבקשת, הם:

3.1. לנוכח עיצומים חוזרים ונשנים של עובדי המבקשת, וכן בשל פגרת חג הפסח, לא היה באפשרות באי כוחה של המבקשת להשיג את תגובתם של נציגי המבקשת ואת הנחייתם בשאלת הגשתה של בקשת רשות ערעור.

3.2. כפועל יוצא מכך, לא היה באפשרותה של המבקשת להגיש את הבקשה במועד.

4. המשיב התנגד לבקשה מנימוקים אלה:

4.1. המבקשת אינה משלמת לו את קצבתו מזה מספר חודשים, בטענה של קשיים כספיים, ומאידך משלמת עשרות אלפי שקלים לעורכי דין.

4.2. המבקשת אינה מקיימת פסק דין של פשרה שנתקבל בהסכמת הצדדים.

4.3. המבקשת נתלית בטענות שווא של עיצומים, כאשר משרדי המבקשת היו פתוחים בכל עת. הסיבה האמיתית לאי הגשת בקשת רשות ערעור במועד היא יציאתו של יו"ר המבקשת לטיול בארה"ב.

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי במקרה הנדון יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, מנימוקים שיפורטו להלן.

6. כאמור לעיל, בפני בית הדין תלויה ועומדת בקשת רשות ערעור על פסק דין בהליך אחר בין הצדדים (דמ 8049/03) שעניינו זהה. בהתאם לפסיקה,

"קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין בפני בית משפט מהווה טעם מיוחד למתן ארכה. בשל כך, במקרה כזה, הדגש הוא על קיומו של טעם סביר לאיחור, ואף אם טעם זה אינו מהווה כשלעצמו, טעם מיוחד למתן ארכה, הרי שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, די בו בדרך כלל על מנת להצדיק מתן ארכה".

(ההדגשה הוספה).

בש"א 2124/03 - א דולב חברה לביטוח בע"מ נ' עכסה כהן ואח' (כב' הרשם שחם, מיום 1.4.2004).

משנדרש טעם "סביר" לאיחור, להבדיל מטעם "מיוחד", נראה לי כי הנימוקים שהועלו בבקשה מצדיקים מתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור.

7. זאת ועוד. כאמור לעיל, השאלה העומדת לדיון בהליך שבין המבקשת לבין המשיב, דהיינו האם יש לחייב את המבקשת בתשלום פיצויי הלנת שכר ובאיזה שיעור, עקב אי תשלום גמלה למשיב, היא בעלת השלכות כלליות, הן בנוגע לעובדים אחרים של המבקשת, והן בנוגע לעובדי מועצות דתיות ורשויות מקומיות במדינה בכלל. בשים לב לחשיבותה של השאלה, נראה לי שאין מקום לחסום את דרכה של המבקשת מלהגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של כב' הרשם, ויש מקום לאפשר למבקשת להציג את טיעוניה בנוגע לחשיבות מתן רשות ערעור בהליך זה. אני ערה לעובדה כי בקשת רשות ערעור אחת (בר"ע 1219/04) שהוגשה על ידי המבקשת נדחתה, אולם נראה לי שאין לחסום את דרכה של המבקשת מלהציג טיעוניה בנושא, בהתייחס לכל ההליכים בנדון.

8. מהנימוקים כמפורט לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור מתקבלת, והמזכירות תרשום את בקשת רשות הערעור.

9. באשר לפסיקת הוצאות: נראה לי, כי על אף שהבקשה נתקבלה, הרי בשל העובדה כי הגשתה נבעה ממחדל של המבקשת, ונגרמה בכך טרחה נוספת למשיב, יש מקום לחייב את המבקשת בתשלום הוצאות. לפיכך, המבקשת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,000 ₪. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקשת ההחלטה, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום ד' בתמוז, תשס"ד (23 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.

לאה גליקסמן, רשמת