בית הדין הארצי לעבודה

עע 000070/06

המערערת	איטה עטיה
	-
המשיב	מדינת ישראל - משרד הרווחה

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופט יגאל פליטמן, השופט שמואל צור

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש, נציג מעבידים מר איתן רף

בשם המערערת - עו"ד מאיר אבירם

בשם המשיבה - עו"ד מוחמד חאג' יחיא

פסק דין

השופט יגאל פליטמן

1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (סגנית שופטת ראשית - דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור הגב' רקנטי ומר גרנות; ע"ב 2232/01), בו נדחתה תביעתה של המערערת למתן סעד הצהרתי הקובע כי תמה תקופת הניסיון למשרת סגן מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך, כי המערערת עמדה בה וכי המערערת זכאית לקבל באופן סופי מינוי קבוע למשרת סגן מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך. כמו כן נדחתה תביעת המערערת לפיצוי בגין עוגמת נפש. בית הדין האזורי חייב המערערת בהוצאות המשיבה בסך של 4,500 ₪.

2. השאלה שבפנינו הינה - האם נפל פגם בהחלטת המשיבה לפיה המערערת לא עמדה בתקופת הניסיון במשרתה, כסגנית מנהלת אגף מעונות ומשפחתונים לגיל הרך במשרד העבודה והרווחה, דאז (להלן - המשרד).

המסכת העובדתית

3. המערערת שימשה כעובדת קבועה במשרד. החל מחודש מרץ 1993 ועד חודש יוני 1996 מילאה המערערת תפקיד של עוזרת מנכ"ל במשרד. במהלך חודש זה הועברה המערערת, בדרך של מינוי בפועל, לתפקיד של רכזת משפחתונים ארצית, באגף הגיל הרך והמשפחה. בחודש מרץ 1997 פורסם מכרז פנימי לתפקיד האמור והמערערת נבחרה לתפקיד.

4. בהמשך, הציעה המערערת את מועמדותה למכרז פנימי למשרת סגנית מנהלת אגף מעונות ומשפחתונים לגיל הרך (להלן - משרת הסגנות). המערערת נמצאה כשירה למשרה. מנהלת אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך, הממונה על המערערת, הייתה הגב' איווט סעדון (להלן - הגב' סעדון). הגב' סעדון ביקשה להשתתף בועדת הבוחנים למכרז אולם מבוקשה לא ניתן לה. ביום 21.1.01 הופיעה המערערת בפני וועדת הבוחנים וביום 23.1.01, הודע למערערת על החלטת הוועדה לפיה המערערת נבחרה במסגרת המכרז למשרת הסגנות (להלן - המכרז). הנהלת המשרד מנעה מהגב' סעדון מלישב בוועדת הבוחנים במכרז, בעניינה של המערערת, מאחר והאחרונה הביעה בפומבי את התנגדותה לזכיית המערערת במכרז. במכתב מטעם מחלקת משאבי אנוש במשרד, מיום 8.2.01, הודע למערערת כי היא שובצה למשרת הסגנות לתקופת ניסיון בת שישה חודשים. בהודעה צוין כי במהלך תקופת הניסיון ובסיומה תיודע המערערת בדבר המשך העסקתה במשרה.

5. בין הגב' סעדון לבין מר אשר פרי הר, המשנה למנכ"ל במשרד באותה עת (להלן - מר פרי-הר), שררה מערכת יחסים משובשת וכלשונה של הגב' סעדון במכתבה למר חזי בן סירה, עוזר ראשי לשר העבודה והרווחה, מיום 29.1.01, בהקשר הליך המכרז בו השתתפה המערערת:

"כפי שציינתי בפניך שוררת מזה שנים מערכת יחסים משובשת ביני לבין אשר פריהר, שניסה בהזדמנויות שונות לפגוע במעמדי כמנהלת אגף. מבלי להיכנס לפרטי פרטים סביב להליך המכרז ברצוני לציין בפניך מספר עובדות שלהערכתי יש בהן כדי להצביע על חוסר תום לב ומינהל לא תקין...

... 4. בדיעבד מתברר שאשר פריהר פעל באופן מכוון ומגמתי לטשטוש ההחלטה לגבי זהותו של נציג המשרד שישתתף בוועדה ולגבי ההחלטה שאני לא אשתתף בוועדה..."

מערכת יחסים זו באה לידי ביטוי במכתבים שונים מטעמה של הגב' סעדון, עובר למכרז,בעניינה של המערערת,ולאחריו,דוגמת זה המופנה למר פרי-הר:

"בהמשך להתפתחויות סביב המכרז למשרת סגן מנהל אגף ובהמשך להתעלמותך המוחלטת מקיומי כמנהלת אגף לאורך כל תהליך המכרז ועד היום הזה, הנני דורשת לקבל בכתב הבהרות ביחס להשתלשלות העניינים בהליך המכרז ותוצאותיו:

1. ברצוני לדעת מה היו המניעים שהניעו אותך לפסול את השתתפותי בועדת הבוחנים, מדוע זירזת תהליכים, ניתקת עימי מגע ופעלת כאילו לא קיים מנהל אגף.

2. מניסיוני בנושא מכרזים לא זכור לי מקרה בו מסמכי המכרז הועברו מהמשרד לנציבות ותוך יומיים בלבד הגיעו זימונים למועמדות - דבר שנודע לי באקראי באמצעות המועמדות. אני שואלת מה הייתה הסיבה לנהוג בחיפזון זה!!!

...4. אומנם הוראות התקשי"ר מעניקות לך סמכות לקבוע את נציג המשרד בועדת הבוחנים, אבל אני שואלת האם אין זו זכותי לדעת מבעוד מועד האם אני אמורה להשתתף - דבר שנודע לי באמצעות הגב' מטי גרינברג מהסתדרות עובדי המדינה.

... 7. ברצוני להדגיש כפי שציינתי במכתבי לגב' מאירה עזר מיום 22.1.01 ששיקולים זרים וחוסר תום לב הניעו אותך הן במניעת השתתפותי במכרז והן בבחירת האיש הספציפי שנבחר על ידך כנציג המשרד במכרז. תוצאות המכרז והאופן בו נעשו הדברים פגעו קשות במנהל תקין בכלל ובמעמדי כמנהלת אגף בפרט ולפיכך אני אאבק בדרכים המוכרות לי על מנת שהצדק ייעשה."

(מכתב הגב' סעדון, מיום 31.1.01)

על טענותיה הקשות של הגב' סעדון השיב מר פרי הר כזאת:

"להזכירך המכרז לסגן מנהל אגף יום ומשפחתונים עבר תהליך ממושך ביותר. הטיפול בפרסומו של המכרז החל כבר בפברואר 2000. חלקך בהתמשכות ההליך היה לא מבוטל. התמשכות המכרז מ- 13.1.00 עד 21.1.01 בוודאי אינה יכולה להרשם כתהליך מכרז מהיר...

ביום 7.1.01 קיבל המשרד את ההודעה כי וועדת המכרזים נקבעה ליום 21.1.01 באותו יום קיבלו גם המועמדות את הודעות הזימון לוועדה.

מיד עם הגעת הידיעה על כינוס הוועדה התקשרת עימי טלפונית תוך התבטאות וטרוניה חריפה על כך שהמועמדות ידעו על המכרז בטרם הובא העניין לידיעתך. כמו כן התבטאת בחריפות כי לא תתני למנהל הכללי לבחור את הגב' איטה עטיה "המועמדת שלו".

כמה שעות לאחר מכן (כנראה) שלחת מכתב גם לנציב שרות המדינה בו את באה בטענה כי שללו את זכותך לשבת כנציגת המשרד בוועדה. בשלב זה טרם גיבשתי את עמדתי האם את יכולה לשבת בוועדת המכרזים או ראוי כי ישב נציג אחר.

מחד אני מעדיף כי מנהל היחידה הוא שיהיה נציג המשרד בוועדת המכרזים הבוחרת בסגנו, אך מאידך לא עמדו לך האיפוק והריסון שלא לבטא את עמדתך גם בפומבי לגבי המועמדים השונים.

במשך הימים יצא לנו לשוחח מספר פעמים (ולא כמצוין במכתבך כי התעלמתי מקיומך), הבהרתי לך כי אני מתלבט וכי יש קושי בהבעה הבוטה של עמדותייך ביחס למועמדות.

במכתבייך השונים הינך חוזרת ומדגישה כי משרת הסגן הינה משרת אמון.

כמובן שאמון בין מנהל לסגנו הינם נכס חיוני ויש לפתחו ולטפחו אך משרת סגן מנהל אגף הינה משרה תקנית הכפופה כמו כל משרה אחרת לתהליך רגיל של מכרז.

.. במכתבך אליי הערת לי על זיקה אישית בין המנהל הכללי לבין אחת המועמדות שהייתה עוזרתו. ברצוני להדגיש ולהבהיר בקשר להערה זו כי אין שירותו של אדם כעוזר למנהל הכללי פוסל אותו מלהיבחר ולשרת בתפקידים אחרים במשרד, אף כי אינו מקנה לו גם זכויות יתר.

בתאריך 17.1.01 (ארבעה ימים לפני כינוס הוועדה) בשלה בי ההחלטה כי על מנת שלא תהיה עילה לטענות של דעה קדומה ישב מנהל אגף אחר בוועדת המכרזים כנציג המשרד.

הודעתי לך על זאת טלפונית ב - 17.1.01 בבוקר. באותה שיחה תקפת אותי, כי אני מכשיר בידי המנהל הכללי וכי לא תתני למנכ"ל להופיע בוועדה.

הבהרתי לך, כי לא המנהל כללי ולא אני נשמש כנציגי המשרד ואני תקווה כי מנהל האגף יהיה אובייקטיבי במידה מספקת. כמו כן ביקשתיך כי תמלאי גליונות,אותן נמנעת מלמלא, מתוך תקווה להופיע כנציגת המשרד...

... זאת ועוד, הנחיתי את מנהל האגף כי הוא חופשי לבחור כל מועמד הנראה לו ואין עמדה משרדית מגובשת.

נראה לי לאור זאת כי המכרז בוצע בכל הליכיו כראוי.

נ.ב. צר לי כי בנוסף לשאלות הענייניות שהועלו במכתבך נתלוו גם טונים אישיים צורמים ולא חבריים.אין אדם נתפס בצערו ואני מתייחס אליו כאל כשל אנושי מצער." (מכתבו של מר פרי הר,מיום 20.2.01, הדגשה שלי - י.פ)

הגב' סעדון הלינה בכתובים, על אופן התנהלות מר פרי הר במכרז, לגב' מאירה עזר, מנהלת אגף (בחינות ומכרזים), תוך כיתוב גורמים רבים נוספים, לרבות נציב שירות המדינה:

"... ברצוני להדגיש ששיקולים זרים וחוסר תום לב הניעו את המשנה למנכ"ל מר אשר פרי הר הן במניעת השתתפותי במכרז כנציגת המשרד והן בקביעת האיש הספציפי שנבחר על ידו כנציג המשרד במכרז.

... לאור האמור לעיל ובהמשך להחלטה לבחור באיטה עטיה במקום הראשון, אין בליבי כל ספק שהדבר נעשה באופן מכוון ומגמתי שכן אין זה עולה בקנה אחד עם הנתונים האובייקטיבים של שתי המועמדות (איטה עטיה ותמי אלמוג) ועם הערכותיי האישיות המדברות בעד עצמן שנמסרו לועדת הבוחנים במכרז.

תוצאות המכרז והאופן בו נעשו הדברים פגעו קשות במעמדי ולפיכך אני שומרת לעצמי את הזכות לדאוג שהצדק יעשה וגם יראה."

(מכתבה של הגב' סעדון, מיום 22.1.01,לגב' מאירה עזר, הדגשה במקור)

6. על רקע האמור ואף עוד קודם מועד המכרז, בעניינה של המערערת, שררה מערכת יחסים קשה בין המערערת לגב' סעדון וכפי שניתן להתרשם מתוך מסכת מכתבים בעניינם של השתים. במכתב המערערת למר אשר פרי- הר, מיום 28.2.01, כותבת המערערת ומבקשת כזאת:

"6. למרות שנבחרתי, ביום 21.1.01, והדבר הובא לידיעת הממונה הישירה מיד בסמוך, התעלמה ממני, לדעתי פעלה בפרק זמן נכבד לאחר בחירתי במכרז, בניסיון לטרפד את בחירתי.

7. רק ביום 22.2.01, זומנתי לשיחה, אצל הממונה הישירה, היא השכילה להדגיש בפני במפורש, כי התנגדה לבחירתי וכי היא מקבלת אותי בשל העובדה שאין לה ברירה.

8. בשיחה מיום 22.2.01 הבהרתי כי אפעל במסירות בתפקידי חרף עמדתה של הממונה הישירה, ולפי מיטב המסורת של עבודתי במשרד העבודה מאז שנת 93.

9. כל האמור לעיל מחייב את תשומת הלב של כל הגורמים במינהל משרד העבודה כך שההערכה של תפקודי בתקופת הניסיון תהיה עניינית"

7. במכתב המערערת, מיום 29.5.01, לגב' סעדון התייחסה המערערת לחוסר שיתוף הפעולה בעבודה ביניהן, לאמור:

"1.צר לי שאני פונה אליך במכתבי זה אך אינני מוצאת דרך אחרת להסדיר את המערכת בינינו.

2. ביום 17.5.01 מצאת לנכון להבהיר לי כי תפעלי בכל כוחותיך להכשילני בתפקיד של סגן מנהל אגף אליו נבחרתי במכרז.

הודעתך כי את מרכזת חומר בעניין וכי יש בידיך חומר רב לא רק מעוררת תמיהה בעיני, רצונך לפגוע בי בכל מחיר ובכל מצב, למרות שברור כי עקב פרישתך לגימלאות נותר זמן מועט ביותר לעבודתנו המשותפת. לאחר שנכשלו מאמציך למנוע את בחירתי בהליך של מכרז היה ראוי שתחדלי מהפגיעה בי.

3.הפניתי את תשומת ליבך כי אינך מזמינה אותי לישיבות והשבת לי כי 'אינך עוסקת במדיניות' איני מבינה את התשובה ובכל זאת הנני סבורה כי יש צורך לזמנני לישיבות כדי להיות מעודכנת בפרטים.

4.מאחר ואינך משתפת אותי בעבודה במסגרת תפקודי כסגן מנהל אגף אינני מבינה איזה חומר ביכולתך לרכז.

5. עדיף בעיני כי תחדלי מתהליך הפגיעה בי ונעבוד במשותף."

8. במקביל פנתה המערערת בכתב למר אשר פרי - הר, בו ביקשה לעדכן בדבר פרטי פגישתה, מיום 17.5.01, עם הגב' סעדון, בה מסרה האחרונה:

"מפורשות כי בתוכניתה להכשילני בתפקיד של סגן אליו נבחרתי וכי היא עוסקת כרגע בריכוז חומר בעניין ולדבריה יש 'הרבה חומר'. כמו כן הפניתי את תשומת ליבה של הגב' סעדון כי היא איננה מזמינה אותי לדיונים באגף." (מכתב המערערת מיום 29.5.01)

9. במענה למכתב המערערת השיבה הגב' סעדון, ביום 14.6.01, כדלקמן:

"1. במכתבך מתאריך 29.5.01 ציינת שבשיחתנו אני טענתי שאני מרכזת חומר נגדך. הייתי בוחרת לוותר על תגובה למכתב המתריס לולא משפט זה.

לאחר 30 שנות ניהול תני לי את הקרדיט שדברים אלה לעולם לא יצאו מפי. אם נדייק את היית זו שטענת שאני מרכזת חומר נגדך ואני הכחשתי זאת.

ההשגות שלי לגבי תפקודך הנן במישור המקצועי בלבד ולא האישי, מכאן שאינני מבינה את הקשר בין בחירתך לתפקיד סגנית מנהלת האגף לבין פרישתי מתפקידי.

2. כדי להבהיר את נושא הישיבה המתקיימת יום (נושא המועלה במכתבך מיום 12.6.01) אציין שמדובר בפגישת עבודה בנושא טופס פיקוח על המעונות כהמשך לעבודת הועדה העוסקת בנושא. הישיבה אינה קשורה למדיניות האגף. מועד הישיבה נקבע בישיבת האגף האחרונה בה נטלת חלק.

לאחר חשיבה נוספת החלטתי להזמין גם אותך לפגישה מתוך רצון שתלמדי על כוונתי לגבי טופס הפיקוח הממוחשב ותשליכי ממנו לנושא המשפחתונים."

10. בכך לא תמה מסכת המכתבים, המערערת לא החשתה והשיבה לגב' סעדון, במכתבה מיום 24.6.01, בו כתבה, בין היתר, כדלקמן:

"2. לצערי, אני עומדת על דעתי באשר לדברייך, כפי שכתבתי אליך.

3. יחד עם האמור לעיל אם הכחשתך משמעותה שלא תנהגי כפי שאמרת, גם זה נוח לי.

4. אני ממתינה שיחול שינוי דרסטי, בפועל, בלא שיהא צורך בעקבות כל ישיבה להעביר מכתב מצד לצד.

5. לתשומת ליבך, אני מקפידה, בכל מכתב, לכבד אותך ולציין את תוארך במשרד העבודה, אולי ראוי שגם את תנהגי כך."

11. קודם תום תקופת הניסיון נערכו חילופי גברא במשרד. בתקופה זו נבחר מר שלמה בניזרי להיות שר המשרד. בהתאם אף התמנה מנכ"ל חדש, מר יצחק חזן (להלן - מר חזן) וסמנכ"ל חדש, מר אמנון בן עמי (להלן - מר בן עמי).

12. ביום 21.7.01 סיימה המערערת את תקופת הניסיון במשרד. עד מועד זה, של תום תקופת הניסיון, לא קיבלה המערערת כל הודעה מטעם גורם מוסמך במשאבי אנוש של המשרד בדבר המשך העסקתה במשרת הסגנות.

13. ביום 30.7.01 הודע למערערת כי הנהלת המשרד שוקלת לא להאריך את העסקתה כסגנית מנהלת האגף, בהתאם לחוות דעתה של הגב' סעדון. המערערת נתבקשה למסור את תגובתה להודעה עד ליום 31.7.01. ביום 31.7.01 נמסרה תגובת המערערת לחוות הדעת, אשר חלקה מובא להלן:

"...3. בטרם אשיב להערכת הגב' סעדון... הנני סבורה כי עלי ליתן רקע מפורט של הנסיבות בהן נבחרתי...

תגובתי תבליט באופן ענייני, ויצורפו אליה מסמכים, מהם ניתן ללמוד באופן ברור שהערכתה של הגב' איווט סעדון הינה מגמתית, יזומה ומהווה ביטוי עז לעוינות שיש לה כלפי, באופן שיש בה כדי לבטל את עמדתה ושיקול דעתה...

...עוד בטרם זומנתי לועדת הבחינה... ובסמוך לאחר היוודע תוצאות המכרז נקטה הגב' איווט סעדון צעדים המבליטים את עוינותה, ללא גבולות, כלפי...:

...מכתב מיום 22.1.01 לגב' מאירה עזר מנהלת אגף (בחינות ומכרזים) בנציבות שירות המדינה. במכתב זה מציינת הגב' סעדון במפורש 'בהמשך להחלטה לבחור באיטה עטיה במקום הראשון, אין בליבי כל ספק שהדבר נעשה באופן מכוון ומגמתי שכן אין זה עולה בקנה אחד עם הנתונים האובייקטיבים של שתי המועמדות (איטה עטיה ותמי אלמוג) ועם הערכותיי האישיות המדברות בעד עצמן שנמסרו לועדת הבוחנים במכרז'.

ולבסוף אומרת הגב' סעדון "אני שומרת לעצמי את הזכות לדאוג שהצדק ייעשה וגם ייראה'.

... מכתב מיום 29.1.01 למר חזי בן סירה, עוזר ראשי לשר העבודה והרווחה ... הגב' סעדון סיימה מכתבה בבקשה "להקפאת המינוי של איטה עטיה עד לאחר ברור מקיף וממצה בנדון שכן לא יעלה על הדעת לכפות על מנהל אגף אדם שעמו אינו יכול לעבוד"

מכתב מיום 31.1.01 למר אשר פרי הר משנה למנכ"ל בו דרשה הגב' סעדון לקבל הבהרות ביחס להשתלשלות העניינים בהליך המכרז ותוצאותיו.

בסעיף 6 למכתבה זה אומרת הגב' סעדון "6. ... קשה לי לקבל את העובדה שנבחרה איטה עטיה לפני תמי אלמוג ... אאבק בדרכים המוכרות לי על מנת שהצדק ייעשה".

עיון באמור לעיל ובמסמכים המצורפים מצביע על המגמה העוינת, הברורה, של הגב' סעדון כלפי ועל רצונה העז והבלתי נלאה למנוע את בחירתי והעדפתה של המועמדת תמי אלמוג.

אמרותיה של הגב' סעדון ... הקביעה המפורשת כי נכפתי עליה כאשר היא אינה יכולה לעבוד עימי וההצהרה כי תאבק בדרכים המוכרות לה על מנת שהצדק יעשה, לפי ראות עיניה, פוסלות את הגב' סעדון ליתן הערכה וחוו"ד עלי ופוגעות ביכולתה להיות אובייקטיבית ועניינית". (ההדגשה במקור - י.פ)

14. ביום 1.8.01 נשלח אל המערערת מכתב חתום בידי מר א. בן עמי, סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש, כי לא עמדה בתקופת הניסיון.

ההליך בבית הדין האזורי ופסק הדין

15. קודם הגשת תביעתה בבית הדין האזורי פנתה המערערת, לבית הדין האזורי, בבקשה למתן צו מניעה האוסר על המשיבה להעביר את המערערת ממשרת סגן מנהל אגף מעונות יום ומשפחתונים ולאסור על המשיבה לאייש את המשרה ולמנות לה עובד אחר, עד למתן החלטה. ביום 11.11.01, נדחתה הבקשה (בש"א 2847/01). ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה, ביום 21.11.01 (בר"ע 1560/01).

16. ההליכים בתיק בבית הדין האזורי נמשכו זמן רב עקב בקשות דחייה של הצדדים, בין היתר משום שהעדים שהוזמנו לא יכלו להתייצב. בנוסף, נעשו ניסיונות לסיים את הסכסוך בהבנה, אולם ללא הצלחה. שיהוי נוסף נגרם בשל הגשת סיכומי הצדדים באיחור רב חרף התראות בית דין קמא.

17. לאחר דיון בתיק העיקרי דחה בית הדין האזורי את תביעת המערערת למתן סעד הצהרתי כאמור ולקבלת מינוי קבוע למשרת הסגנות. בית הדין האזורי קבע כי מעדותה של הגב' סעדון, הממונה על המערערת, בעלת הסמכות לחוות דעה על האופן בו ממלאת המערערת את תפקידה, עולה, כי תפקודה של המערערת היה לקוי. בית הדין ציין כי הגב' סעדון היא שהציעה למערערת לעבור לעבוד באגף שבניהולה וכי היחסים בין השתיים היו טובים. בית הדין קבע כי העדים מטעם המערערת, מר בן שושן ומר פרי-הר, לא ידעו לומר דבר באשר לתפקודה של המערערת בתקופת הניסיון. בית הדין האזורי קבע כי לא הוכחה טענת המערערת לפיה לא ניתנה לה הזדמנות להוכיח את עצמה וכי עדותה של הגב' סעדון, בכל הנוגע לתפקודה של המערערת, הייתה משכנעת, נתמכת בכתב, ולא נסתרה. בית הדין דחה טענת המערערת לעניין הפרת הוראות תקנון שירות המדינה (להלן - התקשי"ר) בעניינה. נוכח כל האמור קבע בית הדין כי למערערת ניתנה הזדמנות לקבל על עצמה את התפקיד החדש ולהוכיח את עצמה וכי נראה כי במשך הזמן התברר כי המערערת אינה עומדת בציפיות.

הערעור

18. בערעורה לפנינו טענה המערערת את עיקרי הטענות הבאות:

א. טעה בית הדין קמא עת התעלם לחלוטין מהתנהגותה,בכתב ובעל פה, של הגב' סעדון, המצביעה, באופן מפורש על יחס עוין ופוסל כלפיה, בכל השלבים שקדמו למכרז בו השתתפה המערערת ולאחר בחירתה. לטענת המערערת נגרם לה עוול משווע, פגיעה כוללת בה, במעמדה ובזכויותיה, לרבות סיכול עקיף ושלא כדין של הליך המכרז. חובה היה על בית הדין להפעיל שיקול דעתו נוכח היות השיקולים פסולים וזרים.

ב. בית הדין קמא התעלם מתיאורי מר פרי-הר, המשנה למנכ"ל קודם חילופי הגברא במשרד, את מערכת היחסים בין הגב' סעדון למערערת אשר הייתה "ברמה רגשית מאוד גבוהה, עם סוג של כעסים, שאני הייתי הרבה זמן בתפקיד, נתקלתי מעט מאוד פעמים בטמפרטורות האלה, וזה מצד הגב' סעדון". עוד העיד כי "לפי המידע שבידי היא גם לא יכלה למלא את התפקיד, כי לא נתנו לה צ'אנס". בידי מר פרי -הר היו מקורות מידע מבוססים, הלה שימש כסמנכ"ל במשרד 30 שנה, ולדבריו "כל צינורות המידע עברו דרכי, גם הערכות מקצועיות". בית הדין קמא התעלם מעדות מר בן שושן, אשר שימש כמנכ"ל המשרד קודם חילופי הגברא במשרד (להלן - מר בן שושן), על המצב באגף אותו ניהלה הגב' סעדון ואשר היו בו "אי שקט פנימי ומתחים אדירים" וכן מדבריו לפיהם הייתה המערערת "משולבת באגף הזה לפרטי פרטים".

ג. מכתביה הזועקים של המערערת למר פרי -הר, לפיהם הגב' סעדון מתנכלת לה ואינה מאפשרת לה למצות באופן הוגן את תקופת הניסיון, לא זכו לטיפול בשל חילופי הגברא במשרד והאווירה בתקופה זו. בית הדין קמא התעלם ממכתבים אלו ובין היתר ממכתב המערערת, מיום 29.5.01, בו היא ציינה כי הגב' סעדון אינה "מזמינה את המערערת לדיונים באגף" וממכתבה לגב' סעדון, בו היא מציינת את הודאת הגב' סעדון לפיה האחרונה פעלה, בכל כוחותיה, להכשיל את המערערת. בית הדין קמא התעלם לחלוטין מהעדויות ומהראיות בדבר יחס חסר תום לב וחסר הגינות מצד הגב' סעדון למערערת. בית הדין קמא התעלם ממכתבה של הגב' סעדון למר פרי הר בו נכתב כי "קשה לי לקבל את העובדה שנבחרה איטה עטיה".

ד. המסמכים שעמדו בפני בית הדין קמא מצביעים כי הגב' סעדון שיקרה במצח נחושה, העלתה טענות שווא, לרבות בעניין כתב היד הלא ברור של המערערת וכן טענתה כנגד הדיווח בכתב, שאינו מקובל, בעוד שהוכח, מהאופן בו פעלו העובדות הארציות, המקבילות למערערת, כי המערערת התנהגה כיאות. שיקול הדעת של בית הדין קמא בקביעת אמונו המלא בעדות הגב' סעדון קיצוני, ללא הסבר, לאור העובדות והמכתבים.

ה. המערערת טענה כי מערכת היחסים התקינה שלה, עם הגב' סעדון, הייתה קיימת רק בשלב בו המערערת סייעה ותמכה בגב' סעדון, עת בה הגב' סעדון הייתה במאבקים קשים במשרד, בתקופה בה המערערת עבדה בלשכת המנכ"ל.

ו. פניית הגב' סעדון, באמצעות בא כוחה, לשר העבודה והרווחה, באמצע תקופת הניסיון של המערערת, מעידה על כך שהגב' סעדון לא זנחה את התנגדותה לבחירת המערערת בהליך מכרז תקין.

ז. בית הדין קמא לא נתן דעתו כראוי להפרת הוראות התקש"יר, אשר אינם נופלים מפרוצדורה מחייבת בהליך פיטורים, עליהם יש להקפיד הקפדה יתירה.

בניגוד להוראת סעיף 93.451 לתקשי"ר המחייבת הערכת עובד בתקופת הניסיון "חודשיים לפי תום תקופת הניסיון", נערכה הערכת הגב' סעדון את המערערת רק ביום 23.1.07, יום לאחר תום תקופת הניסיון של המערערת. לטענת המערערת, הגב' סעדון העדיפה להעביר את הערכת המערערת במועד זה בשל חילופי הגברא במשרד, הזדמנות אותה רצתה הגב' סעדון לנצל. למועד הקבוע בתקשי"ר, בעניין זה, חשיבות שכן עובד זכאי לדעת מהי הערכתו עוד קודם תום תקופת הניסיון.

ח. טעה בית הדין קמא עת התעלם מכך שעובר למועד בו נקבע כי המערערת לא עמדה בניסיון, היו הסמנכ"ל, מר בן עמי, והמנכ"ל, מר חזן, חדשים במשרד. לטענת המערערת, אילו הנהלת המשרד לא התחלפה סמוך למועד סיום תקופת הניסיון לא הייתה התוצאה זהה. בית הדין קמא לא נתן דעתו לכך שמר בן עמי אמר כי לא הייתה זו החלטתו להעביר את המערערת מתפקידה אלא החלטת המנכ"ל, משום שלא הכיר את הנתונים. זאת הגם כי ה"אחראי" על פי הוראות התקש"יר, לקבל את ההחלטה אמור להיות הסמנכ"ל ולא מנכ"ל המשרד.

ט. בית הדין קמא התעלם לחלוטין מפסילתה של הגב' סעדון מלישב בועדת הבוחנים במכרז בו נבחרה המערערת ועל כך שאף גורם לא ערער לבית הדין על החלטת ועדת הבוחנים שבחרה בה לתפקיד.

י. תגובת המערערת בכתב להמלצת הגב' סעדון, אותה התבקשה המערערת להגיש ביום 30.7.01, לא נקראה ולא נשקלה על ידי הגורמים, אשר החליטו בדבר אי עמידתה בתקופת הניסיון. בית הדין קמא לא נתן דעתו לפגם חמור זה שנפל, מצד הגורמים המחליטים.

יא. היאחזותו של בית הדין קמא בדברי מר בן עמי על גב' תמר אלמוג, אשר נבחרה כראש האגף במקום הגב' סעדון (להלן - הגב' אלמוג), אינה נכונה ומהווה עדות שמיעה. הגב' אלמוג לא הייתה ממונה על המערערת, בעת בה הודחה המערערת מתפקידה. הגב' אלמוג, אשר נבחרה ככשירה 2 במכרז בו זכתה המערערת, שימשה גורם מעורב ואינטרסנטי לסילוק המערערת בדחיפות על מנת לזכות במשרת הסגנות. הגב' אלמוג, מילאה, בפועל, את תפקיד הסגנות ואחר כך נבחרה להיות מנהלת אגף, כפי שרצתה הגב' סעדון מראש. בהליך המשפטי הוגש תצהיר משמיץ ופוגעני, מאת הגב' אלמוג, אשר בית הדין קמא קבע כי לא יתחשב בו. בית הדין קמא לא התייחס כראוי להתנהגות הגב' סעדון אשר רצתה להתערב בהליך המכרז כדי למנוע בחירת המערערת ולהביא לבחירה בגב' אלמוג, פעולה אסורה הן לפי החוק והן בניגוד לסדר הציבורי.

19. מנגד, טען בא כוח המשיבה, היא המדינה, כדלקמן:

א. הערעור הינו על קביעות עובדתיות שבפסק הדין. לפיכך מתבקש בית דין זה שלא לסטות מהכלל הפסוק שלא להתערב בממצאים אלה.

ב. החלטת המשרד שלא להאריך העסקת המערערת התקבלה על בסיס שיקולים עניינים ומקצועיים, במסגרת הפררוגטיבה של המשרד, בהתאם ובכפוף לדרישות התפקיד והוראות התקשי"ר.

ג. כפי שהוכח בבית הדין קמא המערערת לא עמדה, בתקופת הניסיון, בדרישות התפקיד, המעיטה לבקר במחוזות השונים ולא הצליחה להציג בפני מנהלת האגף כיצד בכוונתה לפעול לקידום נושאים באגף.

ד. אין פסול בהתנהלות הגב' סעדון אשר מחובתה, כממונה, להעריך את עבודת המערערת לפי שיקול דעתה המקצועי. כל טענות המערערת חסרות ביסוס עובדתי ונדחו על ידי בית הדין קמא,לאחר בחינת הראיות.

ה. בין הגב' סעדון למערערת התקיימו יחסים טובים וכנקבע על ידי בית הדין קמא. הגב' סעדון היא אשר הציעה למערערת לעבור לאגף. המערערת לא הצליחה להוכיח התנכלות או קיומם של שיקולים זרים. אדרבא, הוכח כי החלטת המשיבה הינה סבירה והתבססה על שיקולים עניינים ומקצועיים.

ו. אין בטענת המערערת, בדבר השיהוי במתן ההודעה על אי העמידה בתקופת הניסיון, כדי לגרום לביטול ההחלטה,שכן אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין.

ההליכים בבית דין זה

20. במועד הדיון בתיק, ביום 30.10.06, הוצע לצדדים לשקול הצעת בית הדין לפיה תוחזר המערערת למשרת הסגנות לתקופת ניסיון בת שישה חודשים ובכפוף לכך הערעור יימחק.

המדינה, ביום 2.11.06, הודיעה לבית הדין כי היא מתנגדת להצעה, בין היתר,נוכח העובדה כי התפקיד,מושא הערעור,מאויש כבר על ידי עובד אחר.

במענה על הודעה זו השיב בא כוח המערערת, ביום 3.11.06, כי מבדיקה שנערכה עולה כי לא נבחר עובד כדין לכהן במשרת הסגנות, משלא פורסם לגבי משרה זו הליך של מכרז. עם זאת,מבלי שידוע באיזה דרך נעשה המינוי, מכהנת במשרת הסגנות עובדת, בנימוק של סיבות אישיות של העובדת.

21. בית דין זה עשה מאמצים רבים על מנת לסיים התיק באופן בו יגיעו הצדדים לסיכום משותף אשר עדיף לצדדים על פני פסיקה לדין. בית הדין זימן את הצדדים ואת העובדת, אשר לטענת המדינה מאיישת את המשרה (להלן - הגב' שיינקמן), לישיבת תזכורת.

בישיבת התזכורת, ביום 6.12.06, חזרה המדינה על התנגדותה להצעת בית הדין. בית הדין הורה לגב' שיינקמן, בישיבת התזכורת, להגיש עמדתה לשאלה נשוא המחלוקת בערעור זה.

בעמדתה, מיום 3.1.07, השאירה הגב' שיינקמן את הדברים לשיקול דעת בית הדין תוך בקשה כי, ככל שבית הדין יסבור כי יש להשיב את המערערת לעבודתה, יורה בית הדין למדינה למצוא לגב' שיינקמן תפקיד אחר, על מנת שהאחרונה לא תיפגע. המדינה השיבה, בתגובתה להודעת הגב' שיינקמן, כי היא אינה יכולה בשלב זה ליתן התחייבות כלשהי בעניינה של הגב' שיינקמן.

נוכח התנגדות המדינה להצעת בית הדין ובהיעדר הסכמה בין הצדדים נדרש בית הדין להכרעה בדין.

דיון והכרעה

22. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים, לתשתית הראייתית שנפרשה בבית הדין האזורי ולפסק דינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין ערעור המערערת להתקבל, ונבאר דברינו.

23. על המדינה חלים כללי המשפט המינהלי ביחס לעובדיה, המטילים עליה את החובה המוגברת לנהוג בהגינות, ביושר, בטוהר לב ובתום לב, בסבירות, בשוויון, ללא הפליה ושרירות לב.

24. הלכה היא כי בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות הציבורית בשיקול דעתו אלא בוחן האם הרשות הפעילה את סמכותה כדין על פי אמות המידה הנהוגות במשפט הציבורי. אומנם לא בנקל יתערב בית דין זה בהשבת עובד לתקופת ניסיון בעבודתו הציבורית משעבר פרק זמן ממועד הפסקת עבודתו. אולם בנסיבות המקרה הנדון אין מנוס מקביעה זו.

25. תקופת הניסיון, מושא דיוננו, מעוגנת בהוראות התקשי"ר. סעיף 11.21 לתקש"יר הקובע כזאת:

"התקופה הראשונה של עבודת עובד במשרה תקנית פנויה, תהיה דרך קבלתו של העובד למשרה הפנויה אשר תהיה, היא תקופת ניסיון. רק אם יעמוד העובד בניסיון , יועסק במשרה או תאושר העברתו אליה."

26. השאלה העומדת להכרעתנו הינה האם, בנסיבות המקרה, לא נמנעה מהמערערת האפשרות לממש את זכותה לעמוד בתקופת הניסיון ?

27. בבואנו לבחון את פסק הדין האזורי, מוצאים אנו כי בית הדין לא נזקק למערכת היחסים הקשה אשר שררה בין הגב' סעדון למר פרי- הר ובין המערערת לגב' סעדון, בתקופת הניסיון. בית הדין האזורי מצא לנכון להתייחס, בפסק דינו, רק למערכת היחסים הטובה אשר שררה בין הגב' סעדון למערערת, בתחילת עבודת המערערת באגף, וזאת יותר מחמש שנים קודם תחילת תקופת הניסיון. אולם, בית הדין האזורי, לא נתן דעתו למתחים ולעוינות, העולים ממכלול המסמכים שלפנינו, אשר שררו בין הגב' סעדון למר פרי-הר ובין הגב' סעדון למערערת, בתקופת הניסיון ועוד קודם לכן ולעמדתה הנחושה של הגב' סעדון, הניכרת בכתובים, למנוע את המשך העסקתה של המערערת לאחר תום תקופת הניסיון. מערכות היחסים העוינות עולה ממסכת ההתכתבויות וההתכתשויות, המובאת בחלקה לעיל, מהצורך בעריכת הליך גישור בין המערערת לגב' סעדון (וכעולה ממכתב מטעמה של הגב' סעדון,מיום 9.12.99) ומתוכן סיכום ישיבה, מיום 2.5.99, אשר הועלתה עלי כתב, בה נעשה ניסיון "להגיע להבנה ולנסח מעין אמנה משותפת אשר תאפשר עבודה סדירה ושיפור יחסי העבודה בין מנהלת האגף איווט סעדון ומרכזת המשפחתונים הגב' איטה עטיה". כך אף עולה מעדות המשנה למנכ"ל הקודם, אשר בתקופת כהונתו החלה המערערת את תקופת הניסיון במשרד, מר פרי-הר:

"אחרי שפורסם המכרז, לא היה לה (הגב' סעדון,הערה שלי - י.פ) האיפוק לא לומר את מי היא רוצה או לא, והיא הלכה במסדרונות ואמרה אני לא אבחר, אני אגמור אותה, בנוסח מילים שאני לא רוצה לחזור עליהם... ואז אני ביני לבין עצמי הגעתי למסקנה שהיא לא תשב במכרז, כי המכרז יפסל... ואני חושב שמנהל יחידה שהוא האיש המקצועי שהוא צריך לעבוד עם האיש, וצריך לעבוד עם הסגן, הוא צריך לשבת במכרז, אך צריך להיות במסגרת של הכללים המקובלים בשירות הציבורי...

...תוך תקופת הניסיון, מספר פעמים היא (המערערת, הערה שלי- י.פ) פנתה אלי, ואמרה לי שלא משתפים אותה בכלום, מנטרלים אותה..."

(עמוד 21 לפרוטוקול דיון בית הדין קמא, להלן - הפרוטוקול)

28. מכלול הנסיבות בתיק מצביע בבירור על כך שתקופת הניסיון אשר הובטחה למערערת לא יכלה הייתה להיות ממומשת נוכח היעדר שיתוף פעולה בין הממונה על המערערת, הגב' סעדון, לבין המערערת עצמה. יש לפנינו יותר מאינדיקציה בודדת בכתב ובעל פה, על גישה מגמתית אשר מנעה מהמערערת אפשרות ליישם את תפקידה ולהוכיח את כישוריה באופן שיאפשר לה להתמודד ככל מועמד אחר על תקן משרת הסגנות. המדובר הוא בהגבלה בלתי הוגנת אשר אינה עומדת עם כללי המינהל התקין, המחייבים את האמונים על כללי המינהל הציבורי. ומוצאים אנו לצטט את דבריו,הברורים שאינם צריכים ראייה,מטעמו של העד,מר בן שושן, בעדותו:

"תקופת הניסיון מחייבת את שני הצדדים... אם מקבל מישהו לניסיון אני צריך להיות מספיק הגון כדי להנחות אותו ולהגיד מה אני דורש ממנו במהלך הניסיון לבדוק אותו ולומר פה אתה מצוין ופה אתה לא טוב, ופה להשתפר, או לומר לו שאם לא תשתפר אתה לא תמשיך בתפקיד, ואני חושב שזה הצד השני של המטבע, מצד אחד תקופת ניסיון שנותנת לי את הסמכות להחליט אם הוא ראוי או לא, מצד שני אני כמנהל מחויב להנחות אותו ולומר לו מה לא תקין, כי זו אחריות שלי כמנהל"

(עמוד 33 לפרוטוקול)

29. אומנם לממונה על העובד נתון שיקול הדעת המקצועי לחוות דעתו על אופן תפקוד העובד, אשר על בסיסה מוכרע האם עמד העובד בתקופת הניסיון. ואכן, משקל רב נתון לשיתוף הפעולה המופק בין הממונה לעובד עצמו וכי בנסיבות בהם קיימים מתחים בין ממונה על האגף לבין סגנו הרי יש בכך בכדי להשפיע על ההכרעה בדבר המשך העסקת העובד. עם זאת, נתונים אלו אינם חזות הכל. משנמנע מן העובד, באופן מוחלט, לממש את הזכות אשר ניתנה לו, לתקופת ניסיון, באמצעותה יכל לזכות במשרה אליה נכסף, הרי שנפל פגם מהותי באופן התנהלות המעבידה, היא המדינה. במצב הדברים שלפנינו, היה על הממונים על הממונה לפעול על פי מושכלות ראשונים של המינהל הציבורי, ולהביא לכך שלמערערת יינתן יומה בשדה המשרה.

30. סיכום הדברים מעלה בפנינו תמונה בה מערכת יחסים עכורה בין הגב' סעדון למשנה למנכ"ל, בתחילת תקופת הניסיון של המערערת במשרד,הוא מר פרי- הר, הייתה בעוכרי המערערת. הטחת ההאשמות משני צידי הממונים, בדרגים השונים, על המערערת, הותירה את המערערת בתווך, פונה בבקשה ממר פרי-הר, בזמן אמת, כי, נוכח הנסיבות האופפות את מימוש תפקידה, יוסב אל לב הגורמים במינהל המשרד כי יש ליתן הערכתה בתום תקופת הניסיון באופן ענייני.

31. לא מצאנו, בעדות הגורמים הבכירים אשר לקחו חלק בהחלטת בדבר אי עמידת המערערת בתקופת הניסיון, תימוכין לפגמים בתפקוד המערערת. מר בן עמי, המשנה למנכ"ל, העד מטעמה של המדינה, לא שמע על פגם אשר נפל בתפקודה של המערערת:

"ש. לגבי התובעת, בזמן שאתה מכהן בתפקידך, מה כן הגיע אליך לגבי התפקוד ועבודתה באגף.

ת.בתקופה הרלוונטית ועד פרישתה של גב' סעדון, שנדמה לי שזה בינואר 2003, לא הובאו אלי טענות מלבד העימות בין התובעת לגב' סעדון, לא הובאו אלי תלונות מעובדים אחרים כלפי התובעת"

(עמוד 45 לפרוטוקול)

אף מר חזן, אשר שימש כמנכ"ל בשלהי תקופת הניסיון ואישר את חוות הדעת מטעמה של הגב' סעדון, לא היה בידו ליתן מידע על פגמים שנפלו באופן תפקוד המערערת,משלא הכיר הנתונים בעניינה וכפי שמסר בעדותו:

"...ומכוח הנסיבות והשליטה במשרד לא קיימתי דיון מעמיק בנושא הזה בגלל שהתקופה הייתה קצרה כי למדנו להכיר את המשרד וזה בא במקביל, אך אין ספק כי בגלל שראש האגף הייתה מאוד מעורה... נטיתי לקבל את המלצתה...

... וזו הייתה תקופה מאוד קשה, וזו הייתה התקופה של אסון ורסאי, היה ישיבות ודיונים ולהקים וועדה ציבורית, משפחות שצריך לבקר וכו', בנוסף פיגועים שעברנו, אני נטיתי לתת לסמנכ"ל משאבי אנוש לטפל בכל הסוגיה הזו (מושא דיוננו, הערה שלי - י.פ), וסמכתי עליו ולכן הוא טיפל בזה..."

(עמוד 38 לפרוטוקול)

חרף טענת הגב' סעדון כי התקבלו הדים ותגובות מהאנשים בשטח על אופן תפקודה שלה מערערת וכדבריה:

"... והיו גם הדים מהשדה לגבי הקשר שהיה איתה... והקשר עם הציבור היה דבר מאוד קשה, היה לוקה"

(עמוד 49 לפרוטוקול)

הרי שלא הובאו, לחזק את טענות הגב' סעדון, כל עדים אחרים ולא נמצאו תימוכין בעדויות השונות בתיק, לטענות הגב' סעדון, למעט הנטען על ידי הגב' סעדון עצמה והגב' אלמוג, היא הכשירה השנייה, אשר זכתה במשרת הסגנות משנקבע כי המערערת לא עברה את תקופת הניסיון.

32. חוות דעתה של הגב' סעדון ועמדותיה הנחרצות הן אשר הנחו את הגורמים הבכירים במשרד, מר בן עמי ומר חזן, ליתן הכרעתם בדבר אי עמידת המערערת בתקופת הניסיון. משחוות דעת הגב' סעדון, שלא יכלה להשתחרר ממשוא הפנים שלה כנגד המערערת, ראויה להיבטל, לאור האמור לעיל, ממילא הכרעת מר בן עמי ומר חזן הנסמכת על חוות דעת הגב' סעדון (וראה מכתבו של מר בן עמי מיום 1.8.01) - ראויה להיבטל. הגב' סעדון קבעה דעה מוקדמת ולא הייתה נכונה לשנותה עוד, לפני זכיית המערערת במכרז ועד לאחר תקופת הניסיון. הגב' סעדון התבטאה לא אחת באומרה כזאת:

"אני מבקשת איפה את התערבותו של השר להקפאת המינוי של איטה עטיה עד לאחר בירור מקיף וממצה בנדון"

(מכתב הגב' סעדון,מיום 29.1.01,מס' ימים לאחר זכייתה המערערת במכרז)

"קשה לי לקבל את העובדה שנבחרה איטה עטיה לפני תמי אלמוג למרות הנתונים האובייטיבים, הכישורים של השתיים חוות הדעת וההמלצות שלי במשך שנים על שתי המועמדות הנ"ל... אאבק בדרכים המוכרות לי על מנת שהצדק ייעשה" (מכתב הגב' סעדון מיום 31.1.01)

מן המקובץ עולה כי מן המערערת נמנעה האפשרות מלממש את זכותה למלא אחר המשרה בה זכתה למשך תקופת הניסיון וכי הוטלו משוכות שונות בפניה, וכמפורט במסכת המכתבים הרבים המובאים בחלקם בפסק דיננו.

33. אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, לא מצאנו מנוס מלקבוע כי המערערת זכאית לקבל את יומה ולשוב, לתקופת ניסיון, אשר הובטחה לה ולא מומשה.

34. אשר לגב' שיינקמן, העובדת אשר לטענת המדינה מאיישת את המשרה, מהודעות הצדדים ומישיבת קדם הדיון בתיק עולה כי הגב' שיינקמן מאיישת תפקיד זה מבלי שקוים הליך מכרז ושלא במינוי קבוע, באמצעות התקן הקודם שברשותה. תקן משרת הסגנות טרם אויש באמצעות הליך מכרז כדין. לגב' שיינקמן האפשרות, בהתאם לשיקול דעתה של המדינה, לשוב למשרה, מכוחה הועבר התקן שברשותה.

35. סוף דבר - הערעור מתקבל ופסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מתבטל. אנו קובעים כי החלטת משרד העבודה והרווחה, דאז, לפיה המערערת לא עמדה בתקופת הניסיון - בטלה, וכי המערערת זכאית לשוב ולהיות מועסקת לתקופת ניסיון נוספת בת 6 חדשים, בה ייבחן האם היא מתאימה למשרה. בתקופה זו תינתן למערערת הזדמנות מלאה והגונה להשתלב בתפקיד אליו נבחרה במכרז. המעקב אחר תפקידה וגיבוש עמדת המשרד לגבי עמידת המערערת בתקופת הניסיון יעשו במשותף, על ידי מנהלת האגף והמנהל הכללי של המשרד או המשנה שלו.

המדינה תשא בהוצאות המערערת בסכום של 10,000 ש"ח.

השופט שמואל צור

1. מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט פליטמן כי דין הערעור להתקבל.

2. המערערת נבחרה במכרז לתפקיד סגן מנהל האגף בניגוד גמור לעמדתה של מנהלת האגף גב' סעדון. המערערת כיהנה בתפקיד אליו נבחרה בתקופת ניסיון ובסופה נקבע כי לא עמדה בתקופת הניסיון.

3. תקופת ניסיון – כשמה כן היא – נועדה לבחון את התאמתו של העובד למשרה אליה נבחר. בתקופה זו על המעסיק לתת לעובד שנבחר במשרה הזדמנות נאותה להוכיח את יכולותיו. בתקופה זו על המעסיק לתהות על קנקנו של העובד, על הכשרתו המקצועית, על יכולותיו ועל אישיותו. על המעסיק לבחון כל אלה בצורה עניינית, בתום לב ובלא דעה קדומה או משוא פנים.

4. כפי שעמד חברי בחוות דעתו, לא ניתנה למערערת הזדמנות נאותה, כנה ואמתית לתפקד כראוי ולהוכיח את יכולותיה בתקופת הניסיון. המערערת לא זכתה לשיתוף פעולה עם הממונה עליה. דעתה של גב' סעדון היתה נחושה ומקובעת נגד בחירתה של המערערת לתפקיד והיא עשתה כל שביכולתה כדי לא לאפשר לה לתפקד בצורה נאותה בתקופת הניסיון. עמדתה של גב' סעדון היתה חד צדדית ולא מאוזנת.

5. חוות דעתה של גב' סעדון לגבי המערערת בתום תקופת הניסיון – וכפועל יוצא ממנה דעותיהם של האחרים במשרד אשר נסמכו על דעתה של גב' סעדון - היתה נגועה באופן מובהק בחוסר אוביקטיביות ובדעה מוקדמת פסולה. כפי שעולה מחוות דעתו של חברי השופט פליטמן, העיד המשנה למנכ"ל מר בן עמי כי לא הובא לידיעתו כל מידע על פגם בתפקודה של המערערת (סעיף 31).

6. כפי שנאמר, תקופת ניסיון נועדה לבחון את התאמתו של העומד למשרה ולא לעריכת "חשבונות" על אי קבלת עמדת הממונה לגבי המועמד בטרם נבחר. בדרך כלל תקופת הניסיון עוברת בהצלחה והעובד מתמנה למשרה דרך קבע. הנטל להראות כי עובד לא עמד בתקופת הניסיון מוטל על הממונים עליו ועליהם להראות כי אומנם תיפקודו של העובד בתקופת הניסיון מצביע על חוסר התאמתו למשרה אליה נבחר. דעה זו של הממונים חייבת להיות מעוגנת בתשתית ראייתית מספיקה, בדעה מאוזנת ובמתן הזדמנות הוגנת לעובד להשתלב במשרתו ולהצליח בתפקידו. כל התנאים הללו לא התקיימו בעניינה של המערערת אשר נקלעה לסכסוך לא - לה בין גב' סעדון לבין המשנה למנכ"ל דאז מר פרי - הר אשר לא איפשר לה להשתתף כנציגת המשרד בוועדת המכרז אשר בחרה במערערת למשרה וכתוצאה מכך קובעה עמדת גב' סעדון נגד המערערת בתקופת הניסיון.

7. מכל אלה עולה בבירור כי לא ניתנה למערערת תקופת ניסיון נאותה בתפקיד אליו נבחרה במכרז ואת המעוות הזה יש לתקן, כפי שמציע חברי השופט פליטמן.

השופט רבינוביץ

אני מסכים לאמור בפסק דינו של השופט פליטמן.

נציג עובדים, מר יהודה בן הרוש:

אני מסכים לאמור בפסק דינו של השופט פליטמן.

נציג מעבידים, מר איתן רף:

אני מסכים לאמור בפסק דינו של השופט פליטמן.

סוף דבר

הערעור מתקבל, כאמור בפסק דינו של השופט פליטמן. החלטת משרד העבודה והרווחה, דאז - לפיה המערערת לא עמדה בתקופת הניסיון - בטלה. המערערת זכאית לשוב ולהיות מועסקת לתקופת ניסיון נוספת בת 6 חדשים, בה ייבחן האם היא מתאימה למשרה. בתקופה זו תינתן למערערת הזדמנות מלאה והגונה להשתלב בתפקיד אליו נבחרה במכרז. המעקב אחר תפקידה וגיבוש עמדת המשרד לגבי עמידת המערערת בתקופת הניסיון יעשו במשותף, על ידי מנהלת האגף והמנהל הכללי של המשרד או המשנה שלו.

המדינה תשא בהוצאות המערערת בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתנה היום ז' באלול תשס"ז (19 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.

5129371

5129371

5467831354678313

השופט שמואל צור

השופט יגאל פליטמן

השופט עמירם רבינוביץ

נציג מעבידים מר איתן רף

נציג עובדים מר יהודה בן הרוש