1

 

בית הדין הארצי לעבודה

 

בשא 001068/04

הרשמת לאה גליקסמן

בפני:

 

 

 

המערער

אליהו רפאל

 

 

המשיבים

1. הרשקוביץ ארמנד בע"מ

2. המוסד לביטוח לאומי

 

 

החלטה

 

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (דמ 2353/01;  השופט ארמון). במהלך ההתדיינות, ניתנה החלטה כי הדיון יתקיים בסדר דין רגיל. פסק הדין הומצא למבקש ביום 7.1.2004,  כך שהמועד האחרון  להגשת ערעור היה יום 8.2.2004 (בהתחשב בכך שיום 6.2.2004 היה יום ו' בשבוע). הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום
4.2.2004, דהיינו עוד בטרם חלף המועד להגשת ערעור.

2.      נימוקי הבקשה הם:

2.1.  המערער זקוק לשהות של 45 יום נוספים על מנת לכלכל את צעדיו, ללמוד את פסק הדין, ולשקול האם להגיש ערעור על פסק הדין.

2.2.  עקב תאונת העבודה בה נפגע המערער הוא מצוי בטיפולים רפואיים, בדיקות ומעקבים רבים, וכן בלימודים במסגרת שיקומו על ידי המוסד לביטוח לאומי. כל אלה גוזלים את מלוא זמנו של המערער, ולכן הוא זקוק לפרק זמן נוסף על מנת לשקול אם להגיש ערעור.

3.      משיב מס'  1 התנגד לבקשה מנימוקים אלה:

3.1.  אין קשר בין סדר יומו העמוס של המבקש לבין הגשת ערעור, אשר השיקול להגישו או לא להגישו הוא משפטי.

3.2.  נימוקי המבקש אינם מצדיקים מתן הארכת מועד להגשת ערעור.

4.      משיב מס' 2 הסכים לבקשה.

5.      כאמור, הבקשה להארכת מועד הוגשה בטרם חלף המועד להגשת ערעור. לעובדה זו משמעות משני נימוקים: ראשית, הבקשה מעידה על שקידתו של המבקש לטפל בעניינו; שנית, הבקשה מונעת מהצד שכנגד לפתח ציפיות בדבר סופיות ההליכים, בכך שהיא מביאה לידיעתו את כוונת המבקש להגיש ערעור.

ראו: בש"א 1468/99 בנק הפועלים בע"מ נ' בוני התיכון בע"מ, דינים עליון כרך נו 124.

6.      לעניין בקשה להארכת מועד המוגשת בתוך המועד להגשת ערעור,  נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי:

"הכלל הוא שהודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור הוכרה כטעם מיוחד להארכת המועד להגשת ערעור, כיון שיש בה כדי לשלול התגבשותה של 'מעין חסינות' מפני המשך ההליכים. (....). כלל זה חל גם על בקשות להארכת מועד, המוגשות בטרם חלף המועד להגשת בקשת רשות הערעור".

(ההדגשה הוספה).

בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים – סוכנות החדשות הישראלית, דינים עליון כרך נט 268.

7.      זאת ועוד. בהתאם לפסיקת בית דין זה, ניתן להגיש כתב ערעור לא מנומק, על מנת שלא להחמיץ את המועד להגשת ערעור, ולאחר מכן להגיש את נימוקי הערעור.

ראו:

עא"ח 1011/00 עו"ד משה באדר ואח' נ' צבי אבנשפנגר (מיום 18.1.2001).

עא"ח 1016/01 נורית וימן נ' נאוה ברזילי ואח', עבודה ארצי כרך לג (47) 33.

נראה לי, כי ניתן להקיש מפסיקה זו לענייננו. מבחינה מהותית, מצבו של בעל הדין שכנגד כאשר מוגשת הודעת ערעור לא מנומקת וכאשר מוגשת בקשה להארכת מועד בטרם חלף המועד להגשת ערעור הוא זהה. בשני המקרים, מובאת לידיעתו הכוונה להגיש ערעור על פסק הדין, ובכך יש למנוע פיתוח צפייה לסופיות ההליכים.

8.      לאור כל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מתקבלת.

9.      בשים לב למועד שחלף מאז הגשת הבקשה, ככל שהמבקש מעוניין לערער על פסק הדין, כתב ערעור יוגש בתוך 30 יום מהמועד בו תומצא למבקש החלטה זו.

10.  אין צו להוצאות.

 

ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ד (9 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

                                                                               

לאה גליקסמן, רשמת