בית הדין הארצי לעבודה

עע 000482/05

שלומי משיח המערער

-

בנק לאומי לישראל בע"מ המשיב

לפני: הנשיא סטיב אדלר, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג עובדים, מר שלום חבשוש נציג מעבידים, מר הלל דודאי

בשם המערער: עו"ד אלכסנדר ספינרד, עו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר

בשם המשיב: עו"ד נעמה שבתאי

פסק – דין

הנשיא סטיב אדלר

1. בפנינו ערעור ברשות (בר"ע 516/05) על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב [1], בה נדחתה חלקית בקשת המערער לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

2. תמצית העובדות הצריכות לפסיקה בערעור זה, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו, הן אלה:

[א] המערער (להלן: משיח) הועסק על ידי המשיב (להלן: הבנק), כמתכנת מחשבים החל מחודש יוני 1997 ועד ליום 5.7.04.

[ב] ביום 31.8.2004 הגיש משיח כנגד הבנק תביעה למתן סעדים הצהרתיים ותביעה כספית. הבנק מצדו הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד.

[ג] כעולה מהחלטת בית הדין האזורי מושא הערעור, המחלוקת בין הצדדים סבה על שאלת מעמדו של משיח. לאמור, האם מדובר ביחסי עובד-מעביד, וככל שכן, האם זכאי משיח לזכויותיו כעובד והאם זכאי הבנק להשבת סכומים ששולמו למשיח ביתר על-פי ההסדר עמו, ובהשוואה לשכר המשולם לעובדים בתפקיד ובוותק דומה לשל משיח, אם בהסכם קיבוצי ואם בהסכם אישי.

[ד] עם תחילת בירור התביעות לגופן בפני בית הדין האזורי, הגיש משיח בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים של הבנק. הבקשה כללה ארבע דרישות, שבשל חשיבותן לענייננו נביאן במלואן:

1. תלושי שכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של העובדים ששמם מופיע במסמך בנק מיום 9.11.03. המדובר במכתב שנשלח בין גורמים שונים בתוך הבנק ובמסגרתו נידונה בקשתו של משיח להיקלט כ'עובד' הבנק ונזכרו שמותיהם של חמישה עובדי בנק אליהם ניתן להשוות את משיח.

2. תלושי שכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של כל העובדים שתלושי שכרם נמסרו במסגרת סעיף 2.7 לתצהיר גילוי מסמכים מטעם הגב' גליה בן עזר, מנהלת תחום משאבי אנוש במערך התפעול והמנהלה של הבנק, שזו לשונו:

2.7 מסמכים הנוגעים לתשלום שכרם של עובדים בנתבע (יגולה בכפוף להגנת פרטיותם).

3. כל הסכם ו/או הסדר קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתם של עובדי הבנק בתקופת העסקתו של משיח, ובכלל זה הסדרי פרישה שנערכו עם עובדי הבנק בתקופה הרלוונטית.

4. תלושי שכר וטופסי 106 לשנים 2002-2004 של שמונה עובדי בנק קבועים, ששמם נזכר בבקשה.

3. החלטת בית הדין האזורי

בית הדין האזורי אישר חלקית את בקשתו של משיח, כהאי לישנא:

"א. באשר לתלושי שכר וטופסי 106 של העובדים ששמם מופיע במסמך הבנק מיום 9.1.2003 - שמות עובדי הבנק בהשוואה מול התובע גולו במסמך זה שהוצא על ידי הנתבע ונתוני השתכרותם רלבנטיים לצורך ההשוואה להשתכרותו של התובע ועל כן אני מתירה גילויים של תלושי שכר וטפסי 106 בהתייחס לעובדים אלו לשנים 93 ו - 94 בלבד [כך במקור- ס.א.].

ב. באשר לתלושי שכר וטפסי 106 הנוגעים לעובדי הנתבע כמאוזכר בסעיף 2.7 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבע - אין מקום להעתר לבקשה גורפת זו ונראה שדי בגילוי המסמכים כמפורט בס"ק א דלעיל.

ג. באשר להסכם ו/או הסדר קיבוצי החלים על עובדי הנתבע בתקופת העסקתו של התובע - מסמכים אלו רלבנטיים להכרעה בשאלות שבמחלוקת ועל כן אני מתירה גילויים של ההסכם/ ההסדר הקיבוצי שחל בתקופה הרלבנטית על היחסים בין הבנק לבין עובדיו.

ד. באשר לתלושי שכר וטפסי 106 של עובדי הבנק המנויים בסעיף ד' לבקשה - לא הובהר מדוע יש צורך בגילוי נתונים נוספים לגבי עובדים אלו מעבר לנתונים של העובדים שגילויים הותר בהתאם לסעיף א' דלעיל.

ועל כן - אין מקום להתיר גילויים של המסמכים הללו".

על החלטה זו הערעור שבפנינו, אשר התנהל על פי סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

4. בטרם נבוא לכלל הכרעה בערעור לגופו, תוך שנסקור את טיעוני הצדדים, נקדים דברים קצרים על הדין שענייננו בא בגדרו.

סוגיית גילוי המסמכים הוסדרה בתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991, הקובעת לאמור:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ובראשונה, היא, מה מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. [2] ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת שכן אם, לשם המחשה, צד המבקש גילוי ועיון במסמכים מגלה שהם אינם משרתים את עמדתו או חלקה, הוא עשוי לזנוח חלק מטענותיו או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות. עם זאת, כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה[3].

מן הכלל אל הפרט

5. תלושי השכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של העובדים ששמם מופיע במסמך בנק מיום 9.11.03 - לטענת משיח, מאחר שהבנק ביכר להשוות אותו לעובדים קבועים אלה, עליו למסור את מלוא הנתונים בקשר אליהם, קרי את טופסי 106, וזאת על מנת לאפשר לו לבחון האם השתכרותם של עובדים אלה אכן רלוונטית לצורך ההשוואה אליו. הבנק התנגד לבקשה בטענה כי תנאי שכרם של עובדי בנק נוספים הם חסויים ומשיח לא הצביע על הצדקה לפגיעה בפרטיותם של עובדים אלה, אשר אינם צד להליך. יוער, כי אין מחלוקת בין הצדדים כי נפלה טעות סופר בחלק זה של ההחלטה, באופן שנכתב "לשנים 93 ו - 94 בלבד". אולם על מהות הטעות נטושה בין הצדדים מחלוקת. לגישת משיח, התכוון בית דין קמא לשנים 2001-2004 כפי שהתבקש. מנגד, לגישת הבנק הכוונה היתה לשנים 2003-2004, וזאת למד הוא מתוך השימוש במילה "בלבד".

לטעמנו, דין ערעורו של משיח בנקודה זו להתקבל. אכן, משביכר הבנק להשוות את משיח לעובדים אלה עליו למסור את מלוא הנתונים בקשר אליהם, ובתוך כך, את טופסי 106 ולא רק את תלושי השכר, שכן טופסי 106 מספקים מבט כולל על התגמול המלא של עובדי בנק אלה. זאת ועוד, יש לטעמי להורות על גילוי המסמכים האמורים לשנים 2001 - 2004, כבקשתו של משיח. משיח הועסק בבנק בשנים 1997 - 2004 ועל-כן דרישתו נראית סבירה. מעבר לכך, מסמך הבנק נערך בטרם הסתיימה שנת 2003 ועל-כן תמונת נתוני השכר שעמדה לנגד הבנק הייתה, בעיקרה, זו שלפני קיום המשא ומתן עם משיח ויש אם כן להעמיד את הדברים על מכונם ולאפשר למשיח להידרש לנתוני השכר גם בשנת 2003 ו - 2004 עד למועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים. אשר לפגיעה בפרטיותם של העובדים, הבנק הוא שביכר לחשוף את שמות העובדים ומשכך, הרחבת התקופה לגביה ימסרו הפרטים אין בה כשלעצמה משום פגיעה המצדיקה את איסור חשיפת הנתונים.

בשולי הדברים אוסיף, כי יפה היו נוהגים הצדדים לו פנו ראשית, בבקשת הבהרה לבית הדין האזורי שאז עשוי היה הערעור בנקודה זו להתייתר.

6. תלושי שכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של כל העובדים שתלושי שכרם נמסרו במסגרת סעיף 2.7 לתצהיר גילוי מסמכים מטעם הגב' גליה בן עזר - לטענת משיח לתצהירה של הגב' בן עזר צורפו שלושה תלושי משכורת של עובדים בעילום שם ולפיכך, לא צוין האם הם של עובדים על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי. לאמור, יש להשלים את גילוי המסמכים במובן זה ולכלול גם תלושים של עובדים אלה במהלך כל השנה וטופסי 106, שכן אין בתלושי שכר בודדים כדי לגלות את התגמול המלא של עובד בנק. הבנק מצדו טען, כי בקשת משיח היא גורפת וכאמור, פוגעת בפרטיותם של העובדים.

לטעמנו, גם בעניין זה דין ערעורו של משיח להתקבל מהטעמים הנזכרים לעיל. משביכר הבנק לצרף לתצהירה של הגב' בן עזר שלושה תלושי שכר אין הוא יכול להסתתר מאחוריהם ועליו לגלות גם את תלושי 106 של עובדים אלה ולציין האם מדובר בעובדים על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אישי תוך מחיקת שם העובד.

7. הסדרי פרישה שנערכו עם עובדי הבנק בתקופה הרלוונטית - לטענת משיח כדי לבחון את התמורה שקיבל בגין עבודתו יש להעריך גם את שוויה של "הקביעות" בבנק. כמו כן טוען משיח בכתב תביעתו כי שוויים הכלכלי של פיצויים בעת פרישה מגיע לכדי 280% מהשכר. הבנק מצדו טוען ארבע אלה: המסמכים אינם רלוונטיים היות ומשיח עותר לקבלת תנאי פרישה בהתאם להסכמים הקיבוציים; הסדרי הפרישה של עובדים בנק לשעבר אינם רלוונטיים לטענת המערער בדבר חוסר תום לבו של הבנק בנוגע למשא ומתן שנוהל עמו במטרה לקלוט אותו כעובד הבנק; תנאי הפרישה של עובדי הבנק הינם אישיים ומשתנים בהתאם למגוון מאפיינים ולפיכך, אין וודאות כי המדובר בעובדים בני השוואה למשיח; הבקשה הינה כוללנית ודרישה דומה נדחתה זה מכבר על ידי בית המשפט העליון בהלכה שאומצה בשלב מאוחר יותר על ידי בית דין זה. [4]

עניין הסדרי הפרישה לא הוכרע לגופו על ידי בית הדין קמא ומשכך, לטעמנו, יש להחזיר את העניין לבית הדין האזורי על-מנת שיכריע בבקשה זו לגופה. בשולי הדברים נעיר, כי לכאורה הנתונים בדבר הסדרי הפרישה במועד בו פרש משיח אכן דרושים לו על-מנת להוכיח את תביעתו. עם זאת ראוי שבית הדין האזורי ישקול את התקופה לגביה יש לגלות נתונים אלה. לאמור, ככל שיצווה בית הדין על גילוי הנתונים ראוי להגביל את מספר ההסכמים שיגולו, לדאוג שההסכמים יהיו של עובדים בעלי נתונים דומים לאלה של משיח וששמותיהם של העובדים שנתוניהם יגולו יימחקו מהמסמכים.

8. תלושי שכר וטופסי 106 לשנים 2002-2004 של שמונה עובדי בנק קבועים, שלגישת משיח הם בעלי וותק וניסיון הדומים לשלו - לטענת משיח גילוי שכרם ותנאי עבודתם של העובדים ששמם פורט בסעיף זה הוא שיאפשר לבחון באופן נכון ואמיתי את השתכרותו של משיח לעומת עובדים קבועים בבנק. מנגד סובר הבנק, כי משיח לא פירט מדוע דווקא עובדים אלה הם הרלוונטיים לצורך הוכחת גרסתו. כן הוסיף, כי היה ויינתן צו לגילוי כל תלושי השכר וטופסי 106 של העובדים הנוספים, יכביד הדבר שלא לצורך על הבנק ויגרום לו להוצאות מיותרות.

דין ערעורו של משיח בעניין זה להדחות. אכן משיח לא הצביע על הטעמים בגינם יש להתיר לו לעיין דווקא בנתונים הנוגעים לעובדים אלו. משהבקשה כללית אין להעתר לה, בשלב זה. עם זאת, יהא משיח רשאי לחזור ולהגיש את בקשתו בעניין זה לאחר שיגלה הבנק את כל הנתונים דלעיל.

9. סוף דבר - הערעור מתקבל חלקית באופן שהמשיב נדרש לגלות למערער את תלושי השכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של העובדים ששמם מופיע במסמך בנק מיום 9.11.03, וכן את תלושי השכר וטופסי 106 לשנים 2001-2004 של כל העובדים שתלושי שכרם נמסרו במסגרת סעיף 2.7 לתצהיר גילוי מסמכים מטעם הגב' גליה בן עזר. שאלת גילויים של הסדרי פרישה שנערכו עם עובדי בנק אחרים בתקופה הרלוונטית לתביעתו של משיח תוכרע לגופה על ידי בית הדין האזורי.

המערער יהא רשאי לחזור על בקשתו לגילוי תלושי השכר וטופסי 106 לשנים 2002-2004 של שמונת עובדי הבנק הקבועים ששמם נזכר בבקשתו לגילוי מסמכים, לאחר שהמשיב יגלה את הנתונים עליהם הורינו לעיל.

לאור תוצאת הערעור ובנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"א בכסלו התשס"ו (22 בדצמבר, 2005) וישלח לצדדים בפקסימיליה. עותק מפסק הדין יומצא גם לבית הדין האזורי בתל-אביב.

_____________ ____________ __________________

סטיב אדלר, נשיא נילי ארד, שופטת ורדה וירט-ליבנה, שופטת

____________________ _________________________

נציג עובדים, מר שלום חבשוש נציג מעבידים, מר הלל דודאי

---

[1] השופטת ורדה סאמט, בשא 3679/05, עב 8132/04.

[2] עע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ - אשר לוי ו -4 אח' (ניתן ביום 30.6.2005).

[3] רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ו-2 אח' פ"ד נו(5) 193, בעמוד 196; ראו והשוו גם עע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן - ד"ר צמח קיסר ואח' (טרם פורסם, ניתן ביום 24.3.2005).

[4] בג"ץ 490/82 בנק לאומי לישראל בע"מ - בית דין הארצי לעבודה ואח' פ"ד לז(4) 578.