בית הדין הארצי לעבודה

 

עע 600009/98

 

 

 

 

 

יואב להב                                                                                    המערער

 

מבטחים בע"מ                                                                              המשיבה

 

בפני סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת אורלי סלע

          נציגת ציבור הגברת נירה שמאי, נציג ציבור מר דוד פרלשטיין

 

     בשם המערער: בעצמו

בשם המשיבה: עו"ד חנה גרבל

 

פ  ס  ק    ד  י  ן

 

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

האם על קרן פנסיה לפרט את דרך חישוב ערכי פדיון הכספים שהופקדו על ידי העובד והמעביד לזכותו של העובד. בית הדין האזורי (השופטת ורדה סמט) דחה את תביעת המערער להורות למשיבה ליתן פירוט של החישוב לכל תקופת עבודתו ולחייב המשיבה בתשלום הפרשים לטובתו אם יתברר לאור פירוט החישוב כי קיימים כאלו.

 

העובדות כפי שאלו נקבעו על ידי בית הדין האזורי

ביום 28.4.1992 משך התובע כספים שנזקפו לזכותו מקרן הפנסיה  המקיפה של הנתבעת. בתאריך המשיכה עמד הסכום על 1860746 ₪. מבטחים נתנה בידי המערער את חלק העובד בסך 1222776 ש"ח. היתרה בסך 637990 ₪. מהדין וחשבון של מבטחים עמד סך ההפקדות לזכות המערער על סך של 19,04056  ש"ח. מההתכתבות בין הצדדים עולה כי המערער משך סך של  18,60746 ₪ כאשר הסכום הנומינלי שהופקד לזכותו גבוה יותר והוא עומד על 19,04056 ₪. המערער ביקש  מהמשיבה לבדוק אם יתכן שנפלה טעות בחישוב בעת משיכת הכספים. הוא ביקש שהמשיבה תמציא לו חשבון מפורט של הכספים העומדים לזכותו נכון לתאריך משיכת הכספים.

מר מלישקביץ, מבקר מבטחים, העיד בבית הדין האזורי כי יש שתי נוסחאות חישוב ובוחרים את הטובה יותר עבור העמית. השאלה בפנינו היא האם חייבת מבטחים למסור בידי המערער פירוט של החישוב. על כן לא נכנס לנוסחאות השונות.

 

פסק דינו של בית הדין האזורי

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תב"ע נו/6-139, השופטת  ורדה סמט) קבע כי המערער  לא הוכיח ואף לא טען כנגד נכונות הנוסחה לפיה חושבו ערכי הפדיון. המערער לא הוכיח את מקור זכותו לפירוט מלא  של אופן  חישוב ערכי הפדיון. המערער הוכיח במעשיו כי הנתונים שנמסרו לו על ידי מבטחים  די בם כדי לאפשר לו לחשב את זכויותיו כעולה מהחישוב הנגדי שהגיש. המערער הציג מסמך שערך  לפיו ערכן של ההפקדות במועדן גבוה מהסכומים לפדיון כפי שחושבו על ידי מבטחים. לעניין החישוב של המערער קבע בית הדין האזורי  כי מבטחים הגיבה לטענות המערער וביארה  את הטעויות שנפלו בחישוביו. חישוביו הסתמכו על מדדים השונים מהמדדים הקבועים בהנחיות. חישוביו של המערער שגויים ויש לקבל את גרסת המשיבה  לחישוב ערכי הפדיון.

טענות המערער

המערער חוזר וטוען כי כל דרישתו היא שמבטחים תתן בידו חשבון מפורט של הכספים אשר הופקדו על ידי המעביד ועל ידו. המערער טוען כי לא  קיבל חשבון  בעת משיכת הכספים. אף בפנינו טען המערער כי  פנה אל המשיבה במכתבים וביקש פירוט החישוב על מנת שיוכל לבדוק אם נפלה טעות בחישובי המשיבה. המערער טוען  כי אין ביכולתו לטעון  באופן מבוסס כי חישוביה אינם תקינים. המערער ציין כי הוא שומר לעצמו את הזכות לטעון שהחישוב של מבטחים אינו תקין ונפלה בו טעות. המערער טוען כי לפני שהגיש את התביעה קיבל מן המשיבה חשבון לא מפורט. חישוב זה לא סיפק את כל הנתונים על בסיסם נעשה החישוב. על כן אין באפשרותו לבדוק האם החישוב נכון.

בית הדין נתן בידו החלטת ביניים לפיה היה על מבטחים להמציא לבית הדין ולמערער חשבון מפורט ומסמכים שיש בם כדי לבסס את החישובים. המערער טוען כי המשיבה הגישה דוגמא לחישוב רק עבור חודש אחד ואף דוגמה זו לוקה, לטענתו, בחוסר פירוט. לטענתו של המערער יש לו הזכות לקבל את החישוב המפורט של כספי הפדיון ממבטחים. זכות זו מקורה בצדק טבעי. המערער התייחס לחישוב  הנגדי שהוא הגיש בבית הדין האזורי וטען כי חישוב זה אינו מהווה חישוב עיקרי מכיוון שכל הנתונים עדיין נעלמים ממנו. החישוב שהוצג מטעמו מתייחס לבדיקה שיש לעשות. כל הנתונים נמצאים ברשותה של המשיבה אשר ממילא ביצעה חישוב לצורך משיכת כספי הפדיון. המערער טוען גם כנגד ההוצאות שהושתו עליו בסך 1000 ₪.

בעת הדיון בפנינו טען המערער כי הוא לא מבין את הקשר בין נוסחת החישוב לפרמטרים שניתנו לו. הוא מבקש שימציאו לו חשבון מפורט בו כל הנתונים וכי יסבירו לו את כל הנתונים. עוד טוען המערער כי ניתנו לו פרמטרים בחשבון שהומצא לו אשר שונים מהפרמטרים בנוסחה.

 

טענות מבטחים

מבטחים תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי. הכספים הוחזרו למערער לבקשתו על פי נוסחת ערכי פדיון שבתקנות הקרן ובהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור  וניהול קופות גמל) ה'תשכ"ד-1964. המערער לא קבל על נכונות הנוסחה אלא על העדר פירוט החישוב  לפי אותה נוסחה. המשיבה יידעה את המערער בדבר נוסחת החישוב והביאה לו דוגמה המפרטת את אופן החישוב עבור חודש מסויים. כל שהיה על המערער לעשות על מנת לבדוק אם המשיבה חישבה נכונה את הסכום שהוחזר לו היה להציב בנוסחה את הפרמטרים הרלבנטיים. כל אלה מצויים בידיעתו ובהישג ידו. מכיוון שעבור כל חודש בו הופקדו כספים בקרן הפנסיה נעשה חישוב באמצעות מחשב, אין בחישוב  זה פירוט מלא של כל הפרמטרים שהוצבו בנוסחה. מבטחים מבקשת לשכנענו כי לא מוטלת עליה חובה להראות למערער את מלוא הפרמטרים המפורטים  בחישוב המונפק על ידה. המשיבה עמדה בחובתה לאפשר למערער לבדוק את חישוביה. עוד הפנתה המשיבה לקביעתו של בית הדין האזורי לפיה חישוביו של המערער שגויים ונסמכים על מדדים השונים מהמדדים הקבועים בהנחיות.

בעת הדיון בפנינו הסבירה באת כוח מבטחים את השיקולים לחישוב ערכי הפדיון. לטענתה מבטחים שולחת דו"ח לחבר ובו פירוט חודשי של ההפקדות ובסופו ערך פדיון. הסכומים שמופקדים בקרן הפנסיה מורכבים מתשלומי  מעסיק בגין  תגמולים, תשלומי מעסיק בגין פיצויי פיטורין ותשלומי עובד בגין תגמולים. המעסיק זכאי לקבל את הכספים שנצברו בגין פיצויי פיטורין כאשר העובד אינו זכאי  לפיצויי פיטורים. לכן חלק זה הוחזר למעסיק ועל כך אין המערער מלין. מבטחים טענה כי יתכן שבשנה הראשונה ערך הפדיון יוצר סיטואציה שיש נגיסה בקרן, אין הקרן מצרפת בשנה הראשונה לדיווח ערך פדיון על מנת לא לזעזע את המבוטחים. תחת זאת מצרפת מבטחים את הסכומים. הביטוח בקרן הפנסיה תכליתו להבטיח נכות, שארים וזקנה. הנוסחה לוקחת בחשבון את אלמנט ביטוח נכות ושארים. מכאן ההבדל בין ה- 19,000 ל- 18,000 ₪. לפי הטענה נתנה מבטחים למערער את כל הנתונים הרלבנטיים, חודש גבייה, חודש עבודה, וסכום ששולם. על כל סכום שמתקבל בקרן מופעלת נוסחת הפדיון שלה שני מרכיבים ולוקחים את הטוב בין השניים. הטענה היא שאי אפשר לתת למערער את פירוט הנוסחה.

 

המסגרת הנורמטיבית לקביעת ערכי הפדיון

עמית בקרן פנסיה רשאי בהתאם לתקנות קרן הפנסיה למשוך כספים אשר נצברו לזכותו. קביעת זכאותו של העמית למשוך כספים ודרך חישוב הכספים המגיעים לו הינם בהתאם לתקנות קרן הפנסיה. תקנה 49 של תקנות המשיבה קובעת תנאים המזכים חבר קרן פנסיה  להחזרת כספים. התנאים מצטברים והם: ניתוק יחסי עובד מעביד, הגשת בקשה להחזרת כספים, מילוי אחר הוראות תקנות מס הכנסה וכן שהחבר או שאריו  לא קיבלו פנסיה מהקרן.

המונח ערכי פדיון  מוגדר בתקנה 1 לתקנות:

ערכי פדיון פנסיה - פירושו  -  נוסחה להחזרת כספי פנסיה כפי שתיקבע על ידי הגוף המפקח כהגדרתו בתקנות מס הכנסה מזמן לזמן.

תקנה 40 לתקנות מס הכנסה מסמיכה את הגוף המפקח  לקבוע את  אופן החישוב ותנאי התשלום לחבר קרן פנסיה. תקנה 4 לתקנות מס הכנסה מגדירה מיהו הגוף המפקח. בענייננו הגוף הוא ברית פיקוח שמונתה על ידי  המשיבה לפיקוח על פעולותיה. הגוף המפקח  קובע נוסחה  להחזרת כספי הפנסיה. נוסחה זו אינה קובעת כי הכספים יוחזרו בהצמדה מלאה. זוהי נוסחה מיוחדת הנקבעת על ידי הגוף המפקח. נוסחה זו מהווה את ערכי פדיון הפנסיה. עמד על כך הנשיא מנחם גולדברג בעניין צרויה פולד (דב"ע תש"ן / 5-6 צרויה פולד - קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבנין ומבטחים - לא  פורסם) בציינו:

אין הקופות מחזירות את הכספים שהצטברו אצלן לזכאים להחזרה בהצמדה מלאה -  אלא על פי נוסחה מיוחדת המקנה הצמדה חלקית בלבד, וזאת בהתאם להוראת הגוף המפקח (תקנה 40  לתקנות מס הכנסה הנ"ל).

 

תקנה 40 לתקנות מס הכנסה המתייחסת לחישוב ערכי הפדיון בוטלה ב- 1995. תחתה הוספה תקנה 41כט לתקנות מס הכנסה הקובעת ערכי פדיון בעת משיכת כספים מקופת גמל לקיצבה שלא בדרך של קיצבה:

41כט. ערכי פדיון [תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט(2), תשס"ג]

 (א) משיכת כספים מקרן ותיקה או מקרן חדשה מקיפה, שלא בדרך שלקיצבה, תיעשה לפי נוסחה לערכי פדיון שתהיה מבוססת על חישוב סך כל התשלומים שהועברו בשל העמית לקופה, בניכוי דמי ניהול ועלות סיכוני החיים שבוטח בהם העמית, בתוספת הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית כמפורט להלן, והכל לגבי התקופה שמיום הצטרפותו לקופה ועד מועד משיכת הכספים ממנה -

 (1) אם לא חלפו יותר מחמש שנים ממועד היותו לעמית בקופה - הפרשי הצמדה למדד בלבד;

 (2) אם חלפו יותר מחמש שנים אך לא יותר מחמש-עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה - הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של %1.5 לשנה;

 (3) אם חלפו יותר מחמש-עשרה שנים ממועד היותו לעמית בקופה - הפרשי הצמדה למדד וריבית צמודה בשיעור של 2% לשנה.

 

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -

 (1) רשאי הממונה לאשר בתקנון הקופה מקרים שבהם משיכת הכספים תיעשה שלא על פי נוסחת ערכי פדיון כאמור שם, אלא על פי נוסחה אחרת או בדרך של היוון זכויות;

 (2) בקרן ותיקה רשאי הממונה להורות על נוסחת ערכי פדיון אחרת, אך כל עוד לא הורה כן תחול הנוסחה האמורה בתקנת משנה (א) על אף האמור בתקנון הקופה.

 

המשיבה צירפה הוראה מטעם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כי לאחר שינוי התקנה מורה הממונה לחשב משיכת כספים שלא בדרך של קיצבה  על פי נוסחת ערכי הפדיון  שהיתה בתוקף  ביום 1.1.1995.

 

החובה של המשיבה ליתן חשבון מפורט על החזר כספים לעמיתיה

א.    המקור העיוני לחובה

נבחן מהו מקור החובה ליתן פירוט וחישוב מלא של כל הכספים שהופקו לזכות המערער בתקופה בה היה מבוטח בקרן. זאת משום שאחד הנימוקים לדחיית תביעתו של המערער היה כי הוא לא הוכיח  את מקור זכותו לפירוט מלא  של אופן חישוב ערכי הפדיון לצורך מימוש זכויותיו.  בית הדין האזורי קבע כי צורף חישוב לדוגמא. בית הדין האזורי קבע  כי המערער לא הוכיח, ואף לא התיימר לטעון, כנגד  נכונות הנוסחה לפיה חושבו ערכי  הפדיון. לטענת המערער בהעדר פירוט  מפורש של חישוב  ערכי הפדיון מדי חודש בחודשו, אין דרך  לבדוק את נכונות חישוביה  של מבטחים. המערער אף הציג טבלה נגדית ממנה עולה  לכאורה כי חישוביה של מבטחים  בהתאם לנוסחה שגויים. מר מלישקביץ טען כי אין טעות בחישוב וכי די בחישוב החלקי שניתן למערער ממנו יכול הערער ללמוד על דרך החישוב. בית הדין קבע כי המערער לא הוכיח את מקור זכותו  לפירוט מלא  של אופן חישוב ערכי הפדיון לזכויותיו. על כן לא מצא בית הדין ממש בתביעתו של המערער.

עוסקים אנו בקרן פנסיה. מדובר בשלוש מערכות יחסים המשפיעות על זכויותיו של העובד. האחת, מערכת היחסים בין קופת הגמל והמעביד. מקורה של מערכת יחסים זו הוא בקשר החוזי הישיר ביניהם. למערכת יחסים זו יש השפעה ישירה על זכויותיו של העובד, העמית. השנייה, מערכת היחסים בין העמית העובד למעבידו והזכויות מכוחה. מערכת היחסים השלישית מערכת יחסיו של העמית עם קרן הפנסיה.  במערכת יחסים זו חלה על הצדדים חובת גילוי מוגברת לאור מהותה של קרן הפנסיה והשירות החיוני שהיא מספקת למבוטחיה. החובה צומחת מהיחסים הממושכים בין הצדדים והציפייה להתמשכותם כאשר כל המידע הרלבנטי מצוי בידי הקרן. על מהות יחסים אלו  עמדתי בעניין ויינגרט (עע 17/03 מריו ויינגרט - מבטחים - טרם פורסם) :

מבטחים אינה גוף פרטי רגיל. תכליתה וזכות קיומה הוא מתן שירות לציבור. ככזו היא גוף דו מהותי (ראה דברי המשנה לנשיא מנחם אלון בבג"צ 4212/91 המוסד החינוכי הממלכתי דתי נגד הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד מז(2 )661 ; וכן ע"ע 300053/96 אסנת נתאי - בית התפוצות על שם נחום גולדמן וועד העובדים ליד בית התפוצות באמצעות מועצת פועלי תל אביב יפו, פד"ע לו, 311, 313). על כן עלינו להחיל עליה חובות מסויימות מן המשפט הציבורי. חובות אלו אינם חלים עליה ישירות בהיותה גוף פרטי, אלא הם נשאבים אליה דרך מושגי השסתום כגון עקרון תום הלב. עקרון תום הלב לקוח מהמשפט הפרטי ועל כן תואם הוא גוף פרטי. עקרון תום הלב הוא קנה מידה אובייקטיבי לבחינת התנהגות. ככזה הוא משתנה מעניין לעניין. אין דומה דרישת תום הלב בחוזה מסחרי או בחוזה שכירות של חנות לדוגמא, לדרישת התנהגות בתום לב כשמדובר בגוף שכל זכות קיומו היא מתן שרות לציבור. גוף דו מהותי המשרת את הציבור חייב בהקפדת יתר. הוא חייב לפעול על פי נורמות מסויימות הלקוחות מהמשפט הציבורי. אין בכך כדי לאמר שהמשפט הציבורי חל עליו. זהו גוף פרטי שמוחלות עליו נורמות מסויימות מהמשפט הציבורי מכוח עקרון תום הלב. בדרך זה נשמרת המסגרת של המשפט הפרטי תוך שמוגברת המחוייבות של גוף מעין זה לציבור לקוחותיו. הדבר תואם את עצם מהותו כגוף פרטי המשרת את הציבור (ראה לעניין זה תב"ע נד/3-289;  נד/3-353 ד"ר אורלי פרט - ד"ר עמיצור פרקש; פרופ' יהונתן הלוי; המרכז הרפואי שערי צדק - עבודה ועוד אזורי, כרך ה', 632). תפקידה הציבורי של מבטחים דורש, מכוח עקרון תום הלב, להחיל עליה נורמות מהמשפט הציבורי. היא מעניקה שירות חיוני של פנסיה לכל החברים בה.

 

על מבטחים חלה חובה מוגברת של גילוי ותום לב. בעניין רחל רפפורט (עע 1341/01 רחל רפפורט - מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע לח 630, 636, 641) ציינתי:

חובת תום הלב ובעקבותיה חובת הגילוי בהסכמים מסחריים רגילים מצטמצמת בדרך כלל לכך שכל צד חייב, מעבר לדאגה לאינטרסים של עצמו, שלא לפגוע באלו של זולתו. אין הוא חייב לדאוג לאלו של זולתו. בחינת אדם לאדם אדם.

ישנם חוזים בם דרישת תום הלב מוגברת, על צד לחוזה להיות בבחינת "מלאך" לזולתו, לדאוג גם לאינטרסים של זולתו. תום הלב המוגבר דורש גילוי מוגבר של פרטים רלוונטיים הידועים לצד אחד. במסגרת עובדות אלו לא מדובר רק בעובדות העולות מתוך החוזה. כאלו הם חוזי היחס דוגמת יחסי העבודה. כאלו הם החוזים בם לצד אחד יש מידע רלוונטי שאי ידיעתו עלולה לפגוע בצד השני. כאלו הם חוזים בין חברות שתפקידן הוא לספק שרות פיננסי לאדם, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה. יחסים ממין זה דורשים אמון מיוחד מכל אחד מהצדדים... הנימוק הוא שלאחד הצדדים יש מידע שעלול להשפיע על מצבו של הצד השני.

 

השופטת נילי  ארד ציינה בעניין רפפורט הנ"ל:

מבטחים איננה חברת ביטוח בעלמה. אי לכך, חובת תום-הלב המוגברת החלה במסגרת יחסים מסחריים שבין חברת הביטוח למבוטח בה חלה ביתר שאת על מערכת היחסים בין קרן פנסיה חברתית לבין חבריה.

 

בעניין ויינגרט הנ"ל ציינתי:

הנה כי כן למבטחים חובה מוגברת כלפי מבוטחיה, הן מכוח היותה גוף דו מהותי, הן מעצם מהותה בהיותה קרן פנסיה של המערער, הן מאחר והמידע הוא בידה. החוזה שלה עם עמיתיה הוא חוזה שניתן לראותו כחוזה uberimae fidea.נ

 

עלינו להזכיר לעצמנו כי אנו דנים בחוזה ביטוח מיוחד במינו, חוזה ביטוח מתחום הביטחון הסוציאלי. העיקרון הטמון בו הוא הבטחת צדק סוציאלי. משכך הכללים החלים בדרך כלל על היחסים המיוחדים בין מבטח למבוטח חלים אף ביתר שאת על היחסים בין קרן פנסיה למבוטחיה. יחסים מיוחדים אלו בין מבטח למבוטח הוגדרו באנגליה כיוצרים יחסי אמון מיוחדים, חוזים uberimae fidea, הדורשים חובת גילוי מיוחדת מוגברת מזו שבחוזה רגיל. חובת גילוי זו צומחת מסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), ה'תשל"ג-1973 לפיו "הטעיה" היא "...אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן". הנסיבות בענייננו הן נסיבות של התקשרות בביטוח בגיל צעיר לצורך הבטחת ביטחון כלכלי אינדיבידואלי, כאשר "היעד הסופי של הביטחון הסוציאלי הוא להבטיח עד כמה שניתן את רווחתו של כל אדם, ובמקרה שלנו - את רווחתו של הקשיש" (אריה ל. מילר, קצבות זקנה בדיני ישראל ובמשפט העמים, מחקר השוואתי, ירושלים תשנ"ב-1992, עמוד 11). חובה זו של גילוי מלא ונאמנות מוגברת נובעת לא רק ממהותו של חוזה הביטוח הפנסיוני, הן בהיותו חוזה פיקוח הדורש גילוי מוגבר (חוזים uberimea fidea) והן ובנוסף בהיותו חוזה ביטוח בשטח הביטחון הסוציאלי, לא רק מכוח הוראת סעיף 15 לחוק החוזים, אלא גם מחובת תום הלב החולשת על כל אלה. על הנימוקים האמורים חולשת חובת תום הלב והיא מוגברת כשמדובר בחוזה ביטוח פנסיוני. היינו אנו דנים ברבדים הנבנים האחד על קודמו. סעיף 15 לחוק החוזים קובע חובת גילוי הנדרשת על פי הדין, הנוהג והנסיבות. סעיף 39 קובע חובה לבצע חוזה בתום לב. סעיפי תום הלב חולשים על סעיף 15 הנ"ל. הדין והנסיבות נקבעות על פי מידת תום הלב הדרושה בכל מקרה ומקרה. חוזי ביטוח דורשים נאמנות מיוחדת, הן מצד המבוטח והן מצד המבטח. הם דורשים גילוי מלא מאחר וכל צד תלוי במידה רבה יותר במידע שבידי הצד השני מאשר בחוזה מסחרי רגיל. בחוזה ביטוח בתחום הביטחון הסוציאלי דורש תום הלב גילוי מוגבר עוד יותר בעיקר מצד בעל המידע. כשמדובר בדרכי חישוב של קופת גמל וקרן פנסיה המידע הוא בידי המבטח בביטוח פנסיוני. על החובה המוגברת של קרן פנסיה כלפי עמיתיה עמדתי לאחרונה בעניין ביסטריצר (עע 211/05 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ - אריה ביסטריצר - טרם פורסם) בצייני:

העמיתים שמים את יהבם על קרן פנסיה תוך שהם מקווים לזכות בפנסיה לעת זקנה. הקרן היא שממונה על הגנה על זכויות העמית. זהו תפקידה כקרן פנסיה. על כך היא אמונה. אסור שהקרן תהפוך לקרן הצבי והעמית ישים את כספו על קרן הצבי.

 

השופט שמואל צור בעניין פיורסט (ע"ע 60026/97; 60027/97 מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ - מרק פיורסט – טרם פורסם) ניתח בצורה מקיפה ומעמיקה את החובות המוגברות החלות על מבטחים בציינו:

מבטחים, במעמדה כקרן פנסיה ובמעמדה הסטטוטורי כ"קופת גמל" אינה רק "חברה" המעניקה שירותי ביטוח פנסיוני לחבריה. מבטחים, במעמדה האמור, הינה גוף ציבורי המעניק שירותי פנסיה לאוכלוסייה רחבה ומגוונת. לא למותר לציין בהקשר זה כי מבטחים הינה קרן הפנסיה הגדולה במדינה ולפי נתונים שנמסרו לנו, מספר החברים בה מגיע כדי 600,000 (נכון ליוני 2002), שהם כ-10% מאוכלוסיית המדינה. מדובר בציבור עובדים עצום ורב, ציבור שאינו הומוגני, המועסק במיגוון רחב של מקומות עבודה וכלולים בו עובדים מבוטחים מכל גוני קשת המקצועות והתפקידים בתעשייה ובשירותים. בהתחשב בכך, לא יכול להיות ספק שגוף דוגמת מבטחים חייב לפעול על פי אמות מידה החלות על גופים ציבוריים, דוגמת אלה הפועלים על פי דין. למרות שמבטחים הינה חלק ממערך מסועף של גופים השייכים להסתדרות הכללית, ולמרות שמבחינה משפטית היא מאוגדת כחברה ויחסיה עם מבוטחיה הם, ביסודם, יחסים חוזיים, הרי אין ספק שמוטלות עליה חובות מוגברות בכל הקשור לניהול ענייניה בכלל ולשינוי תקנונה בפרט. כך, על מבטחים, במעמדה זה, לנהוג שוויון במבוטחיה, עליה לפעול בגישה עניינית, בהגינות, בשקיפות מרבית, במיומנות ראויה ובסבירות. כך, כאשר התעוררה לאחרונה שאלת חובתה של מבטחים למסור למבוטח מידע על זכויותיו ועל התוצאות של הפסקת תשלום דמי חבר בתקופת חופשה ללא תשלום, לא היסס בית הדין הארצי לפסוק כי ביחסים שבין מבטחים למבוטחיה חלות לא רק הוראות תקנות הקרן אלא גם - ובמיוחד - חלה עליה דרישת תום לב מוגברת מכוח הדין הכללי, לקיים את חובת הגילוי הנאות כלפי המבוטח (ע"ע 1341/01 רפפורט - מבטחים - טרם פורסם).

 

ומוסיף השופט שמואל צור:

מבטחים הינה חברה מוגבלת בערבות. מבטחים אינה גוף עסקי הפועל לטובת בעלי מניותיו. מבטחים הינה גוף המעניק כיסוי פנסיוני ושירותי פנסיה לציבור רחב של עובדים החברים בו. מבטחים פועלת לטובת העובדים המבוטחים אצלה והיא במעמד של נאמן הפועל לטובת נהנה. מבחינה פונקציונלית, מבטחים הינה גוף ציבורי ולמצער, הינה גוף המעניק שירות ציבורי חיוני.

 

בית דין זה עמד על החובה המוגברת בדונו בחובתו של המוסד לביטוח לאומי. בית הדין פסק כי על המוסד לביטוח לאומי להביא לידיעת המבוטח את פירוט הרכיבים המהווים בסיס לקביעת חישוב דמי ביטוח לאומי (דב"ע נה/0-234 יצחק אביד, עו"ד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לא, 518) ואת פירוט הרכיבים לחישוב שומה (עב"ל 1096/02 חיה זייפר - המוסד לביטוח לאומי -טרם פורסם). יש לאפשר למערער לברר את חישוב כספי הפדיון להם הוא זכאי. במסגרת אפשרות בירור זכויותיו על המשיבה לפרט את הנוסחאות, להבהיר לו את כל הפרמטרים ולהמציא לו חישוב לגבי כל התקופה בה בוטח בקרן והופקו כספים מעל ידו ועל ידי מעבידו. על חובה זו של המשיבה ניתן ללמוד גם מהחובה המוטלת עליה לפעול בעניינים הנוגעים לעמיתיה במיומנות ראויה ובסבירות (ראו עע 600034/97, עע 600035/97, מבטחים - יוסף גלאור - טרם פורסם). חשובים דבריה של השופטת נילי ארד בעניין ויולטה אולחובוק הנ"ל. דבריה אלה מכוונים לציבור המבוטחים בביטוח הלאומי ויפים הם לציבור העמיתים בקרנות הפנסיה וקופות הגמל השונות:

ככלל, חלה חובת גילוי הדדית על המוסד ועל המבוטח בכל הנוגע לזכויות ולחובות הנובעים מן הדין. אכן, צודק חברי השופט צור, שחזקה היא  "שמבוטח יודע את מכלול זכויותיו וחובותיו". אולם בכך לא סגי. עניין לנו בציבור מבוטחים מגוון, אשר נפתלות החוק, התקנות, הכללים, והתיקונים להם חדשות לבקרים – אינו  נהיר להם דיו. אי לכך, חזקה על המוסד כי ינחה את המובטח ויאיר עיניו, ולשיטתי – אף יתווה לפניו את האפשרות השונות למיצוי זכויותיו. המוסד לביטוח לאומי הופקד על הקופה הציבורית שתכליתה להגשים את הזכויות הסוציאליות של ציבור המבוטחים, לפי דין. במסגרת זו, המוסד לביטוח לאומי וציבור המבוטחים אינם צדדים לעומתיים הנמצאים משני עברי המתרס, כי אם שותפים לזכויות ולחובות שבדין וככאלה חלים עליהם – הדדי – וכחובה מוגברת, יחסי אמון, תום הלב והגינות.

ו

 

ב. הבסיס הנורמטיבי לחובה

תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), ה'תשכ"ד - 1964 הוסיפו תיקון מספר 7 (כ"ג בכסלו ה'תשמ"ז, 25.12.1986, קובץ תקנות 4991). התיקון הוסיף את תקנה 41ה לפיה:

סימן ב': חובת נאמנות

חובות קופה לעמיתיה

(א) קופה, חברה מנהלת וכל העוסקים מטעמן בניהול כספי עמיתי הקופה יפעלו לטובת כל אחד מעמיתי הקופה בלבד, לא יעדיפו כל עניין וכל שיקול על פני טובת העמיתים וינהגו באמונה, בשקידה, בזהירות ובמיומנות כפי שנאמן מיומן היה נוהג באותן נסיבות; ...

 

תקנה זו חלה בענייננו והיא מעגנת בעיני את החובה החלה מן הדין הכללי ומחזקת את קיומה של חובה זו. 

 

תקנה 41לא קובעת:

41לא. מתן ידיעות והסברים לעמיתים

 (א) ביקש עמית בקופת גמל לקיצבה למשוך את הכספים המגיעים לו, כולם או חלקם, שלא בדרך של קבלת קיצבה, תשלח לו הקופה דף הסבר של הנוסחה שלפיה יחושבו הסכומים שיהיה זכאי לקבל מהקופה, ולפי דרישתו - גם פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו בהתייחס לכל סכום שהופקד לזכותו.

...

 (ד) בכל הודעה או הסבר הנשלח או הנמסר לעמית לפי תקנה זו יצוינו הוראות תקנון הקופה שלפיהן פועלת הקופה באותו ענין.

 

תקנה 41לא תוקנה במועד מאוחר יותר שאינו רלבנטי לענייננו ואולם יש בה כדי להוות כלי פרשני התומך ומעגן את החובות המוגברות החלות על המשיבה. לשם כך ראו עבל 1166/00 יהודית הלפרין - המוסד לביטוח לאומי -טרם פורסם); עע 600034/97, עע 600035/97, מבטחים  - יוסף גלאור - לא פורסם).

 

סיכומו של דבר מבטחים חייבת ליתן לדרישת המבוטח פירוט מלא של חישוב הסכום המגיע לו ביחס לכל הסכומים שהופקדו לזכותו. אין מבטחים רשאית להסתפק רק במתן הפרמטרים לחישוב באופן כללי כמו גם חישוב של חודש אחד לדוגמא. המערער זכאי  לפירוט מלא עבור כל הסכומים שהופקדו במהלך כל התקופה בה הופקדו עבורו סכומים והיה מבוטח בקרן.


ארד המיוחסים לציבור

 הערעור מתקבל.

 

מבטחים תשלם למערער הוצאות משפט בסך -.5,000 ₪ תוך 30 יום.

 

                  ניתן היום,  י"א בניסן תשס"ו (9 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.

 

5129371

 

 

5129371

 

5467831354678313

השופטת אורלי סלע

 

השופט עמירם רבינוביץ

 

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

 

 

 

נציג ציבור מר דוד פרלשטיין

 

נציגת ציבור גברת נירה שמאי