בית הדין הארצי לעבודה

עבל001407/04

המערער	המוסד לבטוח לאומי
המשיבה	נחמה פריימן

בפני: סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט יגאל פליטמן, השופט שמואל צור

נציגת ציבור גב' אורלי ביטי, נציג ציבור מר יצחק קאול

בשם המערער - עו"ד רועי קרת

בשם המשיבה - עו"ד יונה סירוטה

פסק דין

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

המערערת אלמנה. היא התאלמנה ביום 28.12.1976. היא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת תלויים ממועד התאלמנותה. לימים הודיע לה המוסד לביטוח לאומי כי הוא מפסיק לשלם לה את גמלת התלויים החל מיום 18.9.1994. הנימוק הוא שנודע למוסד לביטוח לאומי שלמערערת, הגברת נחמה פריימן, שני ילדים שנולדו לאחר שהיא התאלמנה. אבי הילדים הוא מר יונתן ארנון. על כן אין לראותה עוד כאלמנה. היא ידועה בציבור של מר יונתן ארנון. לפי ההלכה הפסוקה יש לראות סיטואציה זו כאילו היתה נשואה מחדש. המועד 18.9.1994 נקבע באופן שרירותי. זהו המועד בו ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עזי אורנן ומיכל אפרת (דב"ע נד/0-85 עוזי אורנן ומיכל אפרת – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז, 400). נעמוד תחילה על העובדות ונסביר את הנימוק המשפטי בגינו הופסק תשלום הקצבה.

העובדות הצריכות לעניין

כאמור הגברת נחמה פריימן התאלמנה ביום 28.12.1976. ממועד זה שולמה לגברת נחמה פריימן קצבת תלויים. הגברת נחמה פריימן מתגוררת עם מר יונתן ארנון. להם שני ילדים משותפים, אור ארנון יליד 12.6.85 וגל ארנון יליד 27.4.87. בחודש 6.03 הפסיק המוסד לביטוח לאומי לשלם לגברת נחמה פריימן קצבת תלויים. הגברת נחמה פריימן לא נישאה למר יונתן ארנון. השניים לא ערכו ביניהם הסכם חיים משותפים, הסכם בקשר לרכוש או כל הסכם אחר. בשנת 2003 פתחה הגברת נחמה פריימן גלריה לאמנות בביתה. בעת מתן פסק הדין נשא עסק זה בהפסדים. מר יונתן ארנון לא מפרנס את הגברת נחמה פריימן ואינו חייב בפרנסתה. הגברת נחמה פריימן מתקיימת מקצבת התלויים.

קצבת התלויים הופסקה מאחר והחוק שולל קצבה זו מאלמנה ששבה ונישאה. המועד להפסקת תשלום הקצבה נקבע מיום מתן פסק דין של בית הדין הארצי לפיו יש להשוות בין ידועה בציבור לאשה נשואה.

נ

הצדדים לא היו חלוקים לגבי העובדות. השאלה היא משפטית גרידה. על כן לא התקיימו חקירות נגדיות. פסק הדין ניתן על סמך סיכומים בכתב. נעמוד בהמשך על הניתוח המשפטי.

פסק דינו של בית הדין האזורי

סגנית השופט הראשי אורלי סלע (בתיק 002879/03) פסקה שלא כדין הופסקה קצבת התלויים. סגנית השופט הראשי אורלי סלע הפנתה אל פסק הדין של הנשיא מנחם גולדברג בעניין מיכל אפרת הנ"ל בציינה כי ההלכה כפי שנקבעה בפסק הדין הינה שמקום שהמחוקק קבע במפורש התייחסות הכוללת "ידוע/ה בציבור" תקום זכות על פי קביעתו, אולם מקום שאין קביעה מפורשת בחיקוק – לא תקום זכות ל"ידועה בציבור". באותו עניין רצה המחוקק להעמיד את הידועה בציבור במעמד שווה לאשה חוקית. זאת למד בית הדין מסעיף ההגדרות. בית הדין הפנה לפסיקה בו המחוקק לא אמר במפורש על כך שיש להשוות את מעמדה של הידועה בציבור לזה של האשה הנשואה. באותם מקרים לא נלמד מעמד שווה לשתיהן.

לאחר ניתוח הפסיקה פנה בית הדין לתכלית החקיקתית. השופטת סלע מציינת:

תכלית חקיקתית היא המטרות, הערכים, המדיניות, הפונקציות החברתיות והאינטרסים אשר דבר החקיקה נועד להגשימם.

זכויות הידוע/ה בציבור נקבעו מפורשות בחוק. מה מנע מהמחוקק עת העניק הזכות לידוע/ה בציבור להתייחס, באותה מידה, גם בעת שלילת הזכות כפי שנקבע בס' 135 לחוק.

זאת ועוד, לא תתכן שלילת זכויות לקצבת תלויים מבן זוג ללא קביעה מפורשת לחוק.

.... כאשר התייחס המחוקק, בסעיף 135 לחוק, לנישואי בן הזוג, הרי לתחילת ופקיעת נישואים ישנו מועד קבוע מה שלא כן לגבי ידוע/ה בציבור. קשה לקבוע מועד מדוייק בו ניתן להגדיר אדם כידוע/ה בציבור ומועד מדוייק לפקיעת מעמד זה.

כך גם כאשר התייחס המחוקק, בסעיף 135 לחוק, לזכאות מחדש לקצבת התלויים הקמה אם חדלה להיות נשואה לפני תום 10 שנים מהיום בו חזרה ונישאה או שמתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן הזוג – גם כאן הרי שלא ניתן לקבוע מועד מדוייק לפקיעת מעמד ידוע/ה בציבור או מועד בו החלו הליכים לפקיעתם. זאת ועוד – ידועים בציבור אינם זקוקים להליכים בפני בית דין או בפני בית משפט על מנת להיפרד כלשון סעיף 135 לחוק.

הבסיס הנורמטיבי

שלילת קצבת תלויים נעשתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בהסתמכו על סעיף 135 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 שכותרתו היא אלמנה שחזרה ונישאה:

(א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן:

(1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור בסעיף 132(1) (להלן - שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה;

(2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה;

ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א).

סעיף 1 לחוק הוא סעיף ההגדרות מגדיר

''אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו.

טענות הצדדים בקליפת האגוז

א. טענות הגברת נחמה פריימן

אין כל הסבר מדוע המתין המוסד לביטוח לאומי זמן כה רב עד אשר הודיע לגברת נחמה פריימן על שלילת זכותה שכן המוסד לביטוח לאומי יודע שיונתן, הידוע בציבור, הינו אבי ילדיה אור וגל מסמוך למועד לידתם, מועד שהינו מספר שנים לפני שניתן פסק הדין בעניין מיכל אפרת. בחודש אפריל, 2002 ערך המוסד לביטוח לאומי חקירה. הגברת נחמה פריימן טוענת שאין הסבר על שום מה המתין המוסד לביטוח לאומי שנה וחודשיים מאז החקירה ועד להודעה על שלילת זכותה של הגברת נחמה פריימן לקצבת תלויים בדיעבד כתשע שנים. מוסיפה הגברת נחמה פריימן וטוענת כי סעיף ההגדרות לא כלל במונח "אשתו" גם "אלמנה". מאידך סעיף 135 דן ב"אלמנה שחזרה ונישאה". לא הרי זה כהרי זה לטענת הגברת נחמה פריימן.

הגברת נחמה פריימן מפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין מיכל אפרת. פסק הדין לא קבע, לפי הטענה, שבני הזוג הידועים בציבור הם בני זוג נשואים. משמעות הנישואים הוא סטטוס. ידועים בציבור אינם סטטוס. הסטטוס של הגברת נחמה פריימן נשאר עדיין של "אלמנה". לא המוסד לביטוח לאומי ולא בית הדין רשאים לשנות את הסטטוס.

מוסיפה הגברת נחמה פריימן וטוענת כי החוק קבע זכויות לידועה בציבור. כאשר המחוקק מבקש לשלול זכויות הוא אומר זאת במפורש, כגון שלילת הזכות לידועה בציבור בחוק הבטחת הכנסה, ה'תשמ"א-1980, בחוק משפחות חד הוריות התשנ"ב – 1992, כשזכות נשללה נאמר בו שההורה החד הורי "אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו". שלילת הזכות צריך שתתקיים רק אם נעשה אקט מפורש של נישואין. סעיף 135 הנ"ל קובע כי הזכות ניתנת מחדש עם הגירושין. כשמדובר בידועה בציבור אין לקבוע מתי נותקו היחסים, האם מיום שבן הזוג הידועה בציבור עוזב את הבית, את מקום המגורים המשותף, האם מיום שבני הזוג מחליטים להיפרד, האם מיום שהתגלעו סכסוכים בין בני הזוג. בני זוג ידועים בציבור אינם זקוקים לבית דין או לבית משפט על מנת להיפרד. הם פשוט מפסיקים לחיות יחד.

אשר לעובדות טוענת הגברת נחמה פריימן כי היא מתגוררת עם מר יונתן ארנון לסירוגין. התברר לה שכבר בשנת 2003 הופסק תשלום קצבת התלויים.

ב. טענות המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי טוען שאין לקבל את דברי הגברת נחמה פריימן לפיה, למרות שמתקיימים כל המרכיבים של ידועים בציבור לא חל הפן הרכושי ביחסים ביניהם. אין לקבל את הפרשנות לפיה אלמנה לא יכול שתהיה ידועה בציבור. יש ללמוד מכך שידועה בציבור שהידוע בציבור שלה נפגע בעבודה ונפטר והיא זוכה לקצבת תלויים, תהא זכאית לקבל קצבה זו לעולם גם אם היא תחיה עם ידוע בציבור נוסף. בכך תגרם אפלייה בין אלמנות תלויות לידועות בציבור תלויות. המוסד לביטוח לאומי טוען שבמקרים אלו ידועה בצבור תזכה לקצבה לכל החיים כל עוד היא לא תינשא פורמלית.

המוסד לביטוח לאומי התייחס לתכליתו של החוק וטען שמבחינת התכלית אין להבחין בשאלת ההיזקקות לקצבה בין נשואה לידועה בציבור. אותה חזקה הגורמת להפסקת הקיצבה לאלמנה הנישאת מחדש צריכה לחול על אלמנה ההופכת לידועה בציבור. סטטוס של ידועה בציבור הוא סטטוס עובדתי. אין היגיון בהיות אשה הן אלמנה והן ידועה בציבור. חל בענייננו אותו עיקרון שגורם להפסקת הקצבה לאלמנה שנשאת, היינו, "חיים משותפים של בן ובת זוג לחיים". כאשר נפסקים החיים המשותפים אין היא זקוקה לגירושין. די שתוכיח כי היא אינה חיה עוד עם בן זוג.

האם הגברת נחמה פריימן היא עדיין "אלמנה" לצורך סעיף 135 לחוק

מוסד הידועים בציבור פותח בישראל מתוך קונספציה ליברלית המבקשת להתאים את המשפט למציאות החיים. המטרה הראשונית היתה לגבור על איסורים שונים להינשא. כיום היא באה לא רק על מנת לגבור על איסורים. שיטת המשפט שלנו מכירה היום במוסד זה. מציין שחר ליפשיץ בספרו "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה" (הוצאת נבו, 2005), בעמוד 27:

דיני הידועים בציבור בישראל מוצגים כנקודת אור בחשכת דיני המשפחה וכאחד המקרים שבהם הקדים המשפט הישראלי את ההתפתחויות המשפטיות במדינות אחרות. טיעונים בעד מוסד הידועים בציבור מתבססים בדרך כלל על מדיניות רווחה, על עקרונות חוזיים בדבר "חופש ההתקשרות" ועל רטוריקה ליברלית המכבדת את זכותם של פרטים לבחור באורח החיים המתאים להם, רטוריקה המכירה בחופש הפרט והמצפון והמתנגדת לכפייה או לשיפוט מוסרי של התנהגותם של בני אדם.

ברי שעלינו להגן על מוסד הנישואין. עם זאת עלינו להכיר בצורות אחרות של חיים משותפים. אין אנו, שיטת המשפט, רשאים להתעלם מדרכי חיים הקיימים ונעשים יותר ויותר נפוצים. עם זאת אין לקבוע בצורה כללית וכוללנית כי בכל מקרה תינתנה לידועה בציבור או לידוע בציבור אותן זכויות ותהנה מוטלות עליהם אותן חובות כמו כשמדובר בזוגות נשואים. יש לבחון בכל מקרה את התכלית.

מדבור בענייננו בהפסקת קצבת תלויים, בשלילת זכות. תכליתה של קצבת התלויים, כמו הוראות רבות בתחום הביטחון הסוציאלי, היא שעם שינוי הנסיבות לא תפגע במידת האפשר הכנסת המבוטח. המטרה היא המשך קיום סביר לאחר ולמרות שינוי נסיבות. כך דמי אבטלה, כך הבטחת הכנסה, כך גם קצבת תלויים. אך כאשר הנסיבות משתנות לטובה, כאשר אלמנה נישאת בשנית, נוצרת סיטואציה של ביטחון כלכלי דומה לזה שהיה לאלמנה כאשר היתה נשואה קודם לכן. מוסד הנישואין יש בו ביטחון, יציבות, כל עוד בני הזוג לא מתגרשים. כשמדובר בידועים בציבור הנסיבות שונות. בכל שלב יכולה החבילה להיפרד. מוסד הידועים בציבור אינו יציב.

מוסד הידועים בציבור בא בנסיבות מסויימות למלא את מקום מוסד הנישואין לאנשים חילוניים שמבקשים שלא להינשא בנישואין דתיים. במקרים אלו קיימת מחוייבות הדדית הדומה במהותה למוסד הנישואין. הצדדים מתחייבים זה לזה בהסכם ממון או בדרך דומה. אך לעתים קרובות מדובר ביחסים קרובים ללא מחוייבות. לכן כאשר שוללים זכות יש לקחת בחשבון שידועים בציבור הם מצב לבילי, לא יציב. עומד על מורכבות היחסים כלפי מוסדות חיצוניים שחר חפץ בספרו הנ"ל (בעמוד 216):

בדומה לסוגיית היחסים הפנימיים בין הידועים בציבור, גם שאלת זכויותיהם של הידועים בציבור אל מול גופים חיצוניים היא עניין מורכב, המחייב התחשבות במגוון הנימוקים שהועלו, מתוך ניסיון לאזן ביניהם.

ענייננו הוא דוגמא למורכבות העניין. הגברת נחמה פריימן ומר יונתן ארנון לא עשו ביניהם כל הסכם ממון, הם לא חיו בקביעות ביחד, הגברת נחמה פריימן היתה תלוייה כלכלית על קצבת התלויים. יחסים של ידועים בציבור אינם יציבים, קל לצאת מהיחסים. אלמנות יוצרות קשרים שונים מבלי להיכנס למחויבויות. כך אלמנות צה"ל, כך אלמנות אחרות. כאשר אין מחוייבות בדרך של נישואין מהם ניתן להשתחרר בגירושין בלבד, אין מקום לשלול את קצבת התלויים ממי שיש לה ידוע בציבור. היפוכן של נסיבות היו בעניין ויולטה אולחובוק (עבל 001381/01 ויולטה אולחובוק – המוסד לביטוח לאומי – טרם פורסם). באותו עניין היתה ויולטה אולחובוק גרושה. היא נשאה שנית בנישואי פרגוואי. זאת לא גילתה למוסד לביטוח לאומי כאשר היא נשאלה על מצבה המשפחתי. שם קבענו שהיה עליה לגלות את עובדת נישואיה. נישואי פרגוואי הם נישואין.

בשולי הדברים נוסיף שהמועד שנבחר ממנו נחשבת להגברת נחמה פריימן למי שאינה עוד "אלמנה" לצורך סעיף 135 הנ"ל, הוא שרירותי לחלוטין.

הנה כי כן הערעור נדחה. המוסד לביטוח לאומי ישלם לגברת נחמה פריימן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,500 ₪ תוך 30 יום.

השופט יגאל פליטמן:

1. קראתי את פסק דינה של חברתי, סגנית הנשיא, השופטת אלישבע ברק אוסוסוקין, אלא שבניגוד לדעתה, אני סבור, כי בנסיבות המקרה מעמדה של המשיבה כידועה בציבור מפקיע את זכותה להמשך קבלת קצבת תלויים.

מעמדם של הידועים בציבור בישראל

2. החקיקה בישראל הרחיבה מאוד את מאגר הזכויות של הידועים בציבור, ובכך קירבה את מעמדם למעמד של בני זוג נשואים (וראה חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), חוק הירושה, התשכ"ה- 1965, חוק השמות, התשט"ז - 1956, חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב - 1972, חקיקה המעניקה גמלאות וקצבאות דוגמת חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל- 1970 ועוד).

הפסיקה בישראל המשיכה במגמה זו והרחיבה את מערך הזכויות של בני הזוג הידועים בציבור (וראה בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין פ"ד מ"ז (1) 749 בו נקבע כי שר הפנים אינו רשאי לפסול שינוי שם משפחתה של הידועה בציבור לשמו של הידוע בציבור חרף החשש להטעיית הציבור, עוד ראה ע"א 1165/01 פלונית נ' היועמ"ש, פ"ד נז(1) 69 בו איפשר בית המשפט לידועה בציבור של אדם לאמץ את ילדו הבגיר).

3. המגמה להרחבת המוסד של בני הזוג הידועים בציבור ניכרת לא רק בהקשר של הקניית זכויות אלא אף במישור הרחבת מאגר החובות הנלוות למעמד זה. כך עוגן מעמד הידועים בציבור בחוקים פליליים העוסקים באלימות משפחתית, דוגמת חוק העונשין התשל"ז – 1977, חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 ועוד. דוגמה מובהקת לדפוס זה בפסיקה הינה חזקת השיתוף אשר הוחלה על ידועים בציבור מכוחה כל אחד מבני הזוג הידועים בציבור רשאי לתבוע את חלקו ברכוש גם אם מדובר ברכוש הרשום על שם בן הזוג האחר (וראה ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח(1)443 וכן ע"א 749/82 מוסטון נ' וידרמן פ"ד מג(1) 278, עוד ראה ע"א 7021/93 בר- נהור נ' עזבון המנוח גבריאל אוסטרליץ, תקדין עליון 94 (3) 1512, בו התייחס בית המשפט לבני הזוג כאל ידועים בציבור למרות הסדר מפורש ביניהם שקבע אחרת).

4. הפסיקה השוותה בין הזכויות והחובות המוטלים על הידועים בציבור לאלו המוטלים על בני זוג נשואים גם במצבים בהם המחוקק לא קבע במפורש התייחסות לסטטוס הידועים בציבור. כך, למשל, בע"א 714/88 שנצר נ' ריבלין, פ"ד מה(2) 89, בו השווה בית המשפט את זכותם של הידועים בציבור לזכותם של בני זוג לצורך ירושת דירת מגורים לפי סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה. בפסק דינו קבע בית המשפט כי מטרת המחוקק בחוק הירושה היא להשוות באופן גורף בין זכויות הירושה של ידועים בציבור לזכויות הירושה של נשואים. במקרה אחר בו לא קבע המחוקק מפורשות כי ידועים בציבור הם יורשים על פי דין, ע"א 1717/98 יוסף בלאו נ' אדית פוזש פ"ד נד(4)376, קבע כב' השופט טירקל, תוך אימוץ עמדתו של המלומד ש' שילה כי:

"יש לראות את ההסדר שבסעיף כירושה על פי דין ולהתעלם מכסות העיניים שמסביב לסעיף."

בפסק דינו זה קבע בית המשפט כי מטרתו של המחוקק היתה להשוות את מעמדם של הידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים.

(עוד ראה ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית – קרן לנפגעי תאונות דרכים, פ"ד נה(1) 12, בו נקבע כי יש לפרש את הביטוי "בן זוג" בסעיף 78 לפקודת הנזיקין ככולל גם ידועים בציבור).

על מגמה זו בפסיקה עמד בית המשפט העליון באומרו:

"דפוס החיים של בני הזוג החיים כידועים בציבור הפך למציאות בת קיימא, שקיבלה גושפנקא בשיטתנו המשפטית בהקשרים שונים. דברי חקיקה רבים מעגנים באופן מפורש את מעמדם של הידועים בציבור כבני זוג לצרכים שונים... אף תקנת הציבור הישראלית רואה במסגרת החיים של ידועים בציבור דפוס חיים לגיטימי ואפשרי... דברי חקיקה והלכות פסוקות שיצאו מבית משפט זה גם בהעדר דבר חקיקה מפורש, הקנו סטטוס כבני זוג, לשניים החיים יחדיו כידועים בציבור".

(ע"פ 4341/99 ימית וידאל נ' מדינת ישראל פ"ד נג(3) 329, פיסקה 6).

5. הפסיקה הישראלית, במובחן ממערכות משפטיות הנהוגות במדינות מערביות, ייחודית במגמתה זו המשווה ומקרבת בין מעמדם של הידועים בציבור לבין מעמד הנשואים, על זכויותיהם וחובותיהם, והמרחיבה את אמות המידה המאפשרות כניסה לסטטוס של ידועים בציבור (וראה שחר ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (הוצאת נבו, 2005) עמ' 96 וכן במאמרו "נשואים בעל כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור",עיוני משפט כה'(תשס"ב),עמ' 788,741). בספרות הפסיקה והמחקר נטען לא אחת כי העמדה הייחודית למשפט הישראלי בעניין זה קשורה בעליל למבנה המיוחד של דיני המשפחה בישראל – נוכח בעיית פסולי החיתון והיעדר האפשרות להינשא בנישואים אזרחיים, זאת בניגוד למקובל ביתר המדינות המערביות. על רקע זה ראה לנכון הדין החילוני בישראל לתפוס את מוסד הידועים בציבור כתחליף חילוני לנישואים דתיים (וכן בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין פ"ד מ"ז (1) 749, פיסקאות 42-47 וכן סוף דבריו של השופט ויתקון בבג"צ 73/66 זמולון נ' משרד הפנים פ"ד כ(4) 645).

הערעור שבפניינו

6. המחלוקת בערעור זה נסובה על השאלה האם הדין, לעניין הפקעת הזכאות לקבלת קצבת תלויים, מבדיל בין מעמדה של אלמנה הנישאת כדת וכדין למעמדה של אלמנה שהפכה לידועה בציבור? האם הדין מחד מפקיע מאלמנה, אשר נישאה לפני פרק זמן קצר כדמו"י, את הזכות לקבלת קצבת תלויים אולם מאידך אינו מפקיע זכאות זו מאלמנה ידועה בציבור המקיימת אורח חיים משפחתי עם בן זוגה, אבי ילדיה?

7. סעיף 135 לחוק עוסק בעניין הפקעת זכאות לקצבת תלויים ל"אלמנה שחזרה ונישאה". סעיף 1 לחוק, הוא סעיף ההגדרות, מגדיר את המונח "אשתו" – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו.

8. מהו משמעות המונח "שחזרה ונישאה"? האם הדיבור "שחזרה ונישאה" הינו צר ומתייחס רק לנישואים כדת וכדין או שמא הוא כולל, לאור תכלית החוק והגדרת המונח "אשתו" בסעיף ההגדרות, אף את הידועה בציבור?. בסוגיה זו אין לנו אלא להביא שניים אלה:

"כיצד נפרש את המונח "אשה נשואה" שבסעיף 8 לחוק?

..."כלל יסודי בפירוש חוקים הוא שכדי לעמוד על משמעותה האמיתית של הוראה מסוימת יש לקוראה בהקשר הדברים שבו היא מופיעה ויחד עם ולאור הוראת החוק בכללותו, ויש לתת לה פירוש כזה שיביא להתאמה והרמוניה בינה לבין שאר הוראות החוק" (בג"צ 215/62[7], בע' 2387).

דברים אלה שנאמרו לפני שנים רבות, ליחם לא נס:

"חובתו של הפרשן היא לקרוא את החוק כולו. אין הוא רשאי להסתפק בסעיף זה או אחר שלו. תכלית החוק נלמדת מהחוק כולו ועל הפרשן לעיין בחוק כולו, כדי להסיק מתוכו אודות תכליתו" (א' ברק [11]) פרשנות במשפט, בעמ' 308)."

(דב"ע נד/85-0 עוזי אורנן נ' המוסד לביטוח לאומי כז 400, פיסקה 11, להלן: "פרשת אורנן")

9. נשאלת השאלה האם מהביטוי "אלמנה שחזרה ונישאה" ניתן להסיק על כוונה להוציא אלמנה המנהלת חיי משפחה מלאים עם בן זוגה אולם לא נישאה כדת וכדין. בעניין זה מן הראוי לצטט את אשר כבר נפסק:

"האם ניתן ללמוד מהביטוי 'אשה נשואה' שבסעיף 8 לחוק כוונה להוציא "עקרת בית" מתכלית החוק כולו, שהוא הענקת זכויות שוות לנשואה כדין ול"ידועה בציבור".

תחילה להיבט הלשוני. טוען המוסד כי העובדה שהמחוקק נקט בתיבה "אישה נשואה" – כוונתו הייתה אך ורק לאישה נשואה כדין. טיעון זה אינו מקובל עלינו. "אשתו", הדיבור בסעיף ההגדרות, פירושו "אישה נשואה", שאם לא תאמר כן – לאיזה צורך הוסיף המחוקק את הסיפא "לרבות הידועה בציבור כאשתו?...

... סעיף 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א – 1981 קובע:

'מונח שהוגדר בחיקוק, משמעו כבהגדרתו... הכל אם אין הוראה אחרת לעניין הנדון ואם אין בעניין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה ההגדרה' מהאמור עולה כי לא נמצא בסעיף 8 לחוק, בגוף העניין או בהקשר, דבר הסותר את ההגדרה שבסעיף 1 למונח 'אשתו', וכי דין 'אישה נשואה' שבסעיף 8 לחוק כדין 'אשתו' שבסעיף 1 לחוק."

("פרשת אורנן", פיסקה 12 ו - 16)

10. על השאלות האמורות יש להשיב בשלילה משלושה טעמים:

ראשית מן הטעם העומד בבסיס תכלית החוק. קצבת תלויים הינה קצבה המחליפה את הכנסת בן הזוג למשק הבית – הואיל והאלמנה מנהלת לבדה את משק ביתה עם פטירת בעלה. משחזרה האלמנה והקימה משק בית וחיי משפחה במשותף עם בן זוג לחיים, אזי מקבלת האלמנה תמיכה מחדש בכלכלת הבית ולכן, נוכח תכלית תשלום הקצבה, כאמור, אין היא זכאית להמשך קבלת קצבת התלויים.

תכלית זו מחייבת פסיקה שאינה מאבחנת בין דין אלמנה שנישאה כדין לבין אלמנה ידועה בציבור. אילו היינו מפרשים את לשון החוק אחרת הייתה נוצרת הפליה בלתי מוצדקת בין הפסקת תמיכה כספית לאלמנה שנישאה כדת וכדין לבין אי הפקעת הקצבה לאלמנה אשר הקימה תא משפחתי חדש אולם לא עיגנה זאת בטקס נישואים.

11. שנית - אי הפקעת הזכאות לקצבת תלויים לאלמנה אשר הקימה בית חדש עם הידוע בציבור תיצור מצב אבסורדי בו מחד, המחוקק אינו מכיר במוסד הידועים בציבור ולכן אינו מפקיע מאלמנה הזכאית לקצבת תלויים את קצבתה אף אם חזרה והקימה בית עם הידוע בציבור, אולם מנגד כן מכיר במוסד הידועים בציבור ומעניק קצבת תלויים לאישה אשר בן זוגה לחיים, הידוע בציבור, נפטר מן העולם (מכוח סעיף 238 לחוק וראה עב"ל 1308/01 המוסד לביטוח לאומי נ' לוניה קליקה פד"ע אור (לא פורסם) 03(12)497).

12. שלישית - האבסורד בגין אי פקיעת הזכאות לקצבת תלויים לאלמנה אשר הקימה בית חדש עם הידוע בציבור מועצם במקרה בו הידוע בציבור שלה יסתלק מן העולם עקב תאונת עבודה. במקרה שכזה, לגישת חברתי סגנית הנשיא, תקום לאלמנה זכאות עקרונית כפולה, בו זמנית, לשתי קצבאות תלויים: גם בגין מות בעלה המנוח וגם בגין פטירת הידוע בציבור שלה.

התכלית אשר עמדה לנגד עיני המחוקק בקביעת זכאות לקצבת תלויים לידועה בציבור אשר בן זוגה לחיים הלך לעולמו היא אותה תכלית אשר עומדת לפנינו - תפיסת מעמדה של הידועה בציבור כשווה למעמדה של הנשואה, למצער לעניין זכאות לקצבת תלויים בו משולמת קצבה לאלמנה לאחר פטירת בן זוגה לחיים.

13. יובהר, כי אין בדחיית טענת המשיבה לפירוש מצמצם של הביטוי "אלמנה שחזרה ונישאה" בכדי להשוות באופן מוחלט את מעמדם של הנשואים למעמדם של הידועים בציבור. היותה של אישה "ידועה בציבור כאשתו" של פלוני שונה ממעמדה של הנשואה כדין שכן מעמד הראשונה הוא עניין שבעובדה שיש להוכיחו בראיות לאחר חלוף פרק הזמן שיש בו בכדי להעיד על שינוי הנסיבות וזאת במובחן ממעמדה של אישה נשואה ההופכת לנשואה בחלוף טקס הנישואין.

14. בחינת מעמדה של ה"ידועה בציבור" נלמד ממערכת היחסים בין בני הזוג, מאופן ניהול משק הבית המשותף ומבדיקה האם ממלאת היא אחר ההגדרה "הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו", זאת על בסיס תשתית עובדתית המתבססת בין היתר על ההכרה החברתית בבני הזוג כידועים בציבור (וראה עב"ל 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי [פדע-אור (לא פורסם) 04(13)120 סוף עמ' 2 ואילך וכן עב"ל 497/03 שושנה גריידי נ' המוסד לביטוח לאומי [פדע-אור (לא פורסם) 05(6), 78 פיסקה 8).

15. בענייננו עסקינן במשיבה המתגוררת משנת 1983, מעל 20 שנה, לסירוגין עם בן זוגה לחיים מר יונתן ארנון (להלן:"בן הזוג") וכ – 10 שנים באותו הבית. המשיבה ובן זוגה "חיים כזוג לכל דבר" ו"מוכרים לסביבה כזוג החי יחד" כמובא בהודעת המשיבה למוסד מיום 18.4.02 (להלן:"הודעת המשיבה למוסד"). ממערכת יחסים זו נולד למשיבה ולבן זוגה בן, ביום 12.6.85, ומאוחר יותר נולדה להם בת, ביום 27.4.87. שני הילדים רשומים בכל אחת מתעודות הזהות של שני הוריהם. הצדדים מתחלקים בהוצאות הבית. המשיבה טענה בהודעה למוסד כי היא ובן זוגה מנהלים חשבונות בנק נפרדים ולאחרונה פתחו חשבון בנק משותף עבור העסק שפתחה המשיבה.

16. בעיקרי הטיעון מטעם המשיבה טוענת האחרונה כי היא אינה נסמכת כלכלית על בן זוגה וכי לבני הזוג חשבונות בנק נפרדים. בהודעת המשיבה למוסד אומרת האחרונה כי בן זוגה "לא תומך בי כלכלית מכיוון שהוא מובטל מזה שנתיים וכן הוא אדם חולה סובל ממחלת ה - CFS" (שם, שורה 13-11).

הגם שלא נוכל לדעת מה הניע את הצדדים שלא לנהל חשבון בנק משותף, בין אם משיקולי נוחות, בין אם בשל היות בן הזוג מובטל או בין אם מכל סיבה אחרת, הרי שעדיין לא נוכל להתעלם מהמאפיינים המובהקים של הקשר המחייב, פסבדו נישואין, בין בני הזוג: התרומה ההדדית של שני הצדדים להוצאות הבית, ניהול חיי משפחה תחת קורת גג אחת למצער 10 שנים, הבאת שני ילדים לעולם, גידול הילדים במשותף ועוד.

17. ביחס למונח "משק בית משותף" כבר נפסק:

" 'משק בית משותף' אין פירושו בהכרח שיתוף קנייני בנכסים. השאלה, אם לפנינו בני זוג החיים "חיי משפחה במשק בית משותף', אינה עוסקת בבדיקת מערכת היחסים הקניינית שביניהם. שאלת השיתוף או ההפרדה שנהגו בנכסיהם היא שאלה נפרדת, אשר אינה קשורה לשאלת מעמדם כבני זוג.

מהו משק בית משותף? לעניין זה מקובלים עלי הדברים שצוטטו בהסכמה על ידי השופט ברנזון, בע"א 621/69 .. בעמ' 619:

'משק בית משותף' פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בימינו אנו בחיי יום יום כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטרחו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו..."

היינו הקיום הכלכלי מושתת על שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים הנ"ל (אכילה, שתייה, לבוש וכו', ולעניין זה אין נפקא מיינה, אם יש לבני הזוג חשבון נפרד."

(ע"א 107/87 שרה אלון נ' פרידה מנדלסון, פ"ד מג(1) 431, פיסקה 8).

"חיים משותפים אין משמעותה בהכרח הטלת חובת הפרנסה של בן זוג אחד על משנהו, בוודאי לא בהכרח הגבר את האישה." (עב"ל 59/03 גבריאלה סבן נ' המוסד לביטוח לאומי (פדע אור (לא פורסם) 04 (1) 541).

אף אם בני הזוג ניהלו, עד לאחרונה, חשבונות בנק נפרדים והמשיבה לא נסמכה על כלכלת בן זוגה, אין פירושם של דברים כי בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף יחד ושהם אינם נחשבים ידועים בציבור.

18. אשר על כן, נוכח האמור, יש לקבוע כי אין מקום להבדיל בין אלמנה המקבלת קצבת תלויים אשר הקימה תא משפחתי חדש שלא בהתאם לדרישות הדת וההלכה, לבין אלמנה שחזרה ונישאה כדין, וזאת לאחר בחינת הראיות והוכחה כי ניתן לראות את בני הזוג כידועים בציבור.

כעת, לאחר שקבענו האמור, נשאלת השאלה מאימתי יש להפקיע את זכאותה של המשיבה לקצבת התלויים?

19. כידוע, המוסד לביטוח לאומי רשאי לנכות מתשלום עתידי סכומים אשר שולמו על ידו בטעות או שלא כדין (סעיף 315 לחוק וראה דב"ע מג161-0 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודית פריד, פד"ע ט"ו 141, 146).

20. מהעובדות שלפנינו עולה, כי המשיבה התאלמנה ביום 28.12.76. בהמשך הכירה המשיבה את בן זוגה לחיים וביום 12.6.85 נולד לבני הזוג ילדם הראשון.

אומנם מהמסמכים שהובאו לפנינו לא ניתן למצוא סימוכין מובהקים למועד המסוים בו החלו בני הזוג לנהל משק בית משותף. עם זאת, בהודעת המשיבה למוסד מודה האחרונה כי היא ובן זוגה מנהלים משק בית משותף למצער 10 שנים קודם מועד מתן ההודעה למוסד הוא ה - 18.4.02. בהתאם, על רקע נסיבות אלו, ניתן היה לקבוע כי יש לראות במשיבה כידועה בציבור מחודש אפריל 1992. אולם נוכח עמדת המוסד אשר רואה במשיבה כ"ידועה בציבור" החל מיום 18.9.94 בלבד, וכאמור במכתב המוסד למשיבה מיום 29.5.03 (להלן:"הודעת המוסד למשיבה"), אנו קובעים כי יש לראות במשיבה כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מיום 18.9.94.

21. לאור האמור לעיל ולו תשמע דעתי, דין ערעור המוסד להתקבל, באופן שפסק דינו של בית הדין האזורי יתבטל. ואנו נקבע כי יש לראות במשיבה כ"אלמנה שחזרה ונישאה" החל מיום 18.9.94. בהתאם יש להחיל על המשיבה את הקבוע בסעיף 135 לחוק בהתאם למפורט בהודעת המוסד למשיבה מיום 29.5.03:

"על סמך האמור בסעיף 135(א) לחוק הביטוח הלאומי אלמנה שחזרה ונישאה פוקעת זכאותה לקצבת תלויים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים.

השיעור הראשון ישתלם לאחר יום נישואיה מחדש, והשיעור השני כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש.

בהתאם לכך הנך (המשיבה - הערה שלי י.פ.) זכאית לתשלום השיעור הראשון של המענק בסך - 89,298 ₪ ולתשלום השיעור השני של המענק בסך 114,678 ₪.

התשלום בסך 203,976 ₪ ייכנס לחשבונך במועד מאוחר יותר.

מסכום זה ינוכה חוב לתקופה 18.9.94- 31.5.03 (בענייננו עד למועד האחרון בו התקבלה קצבת התלויים - הערה שלי י.פ) עקב הפסקת הזכאות עבורך לתקופה זו." (הדגשה שלי – י.פ)

בנסיבות העניין, לא הייתי עושה צו להוצאות.

השופט שמואל צור

אני מסכים לפסק דינו של חברי השופט יגאל פליטמן על הנמקותיו המפורטות.

נציגת ציבור הגב' אורלי ביטי

הנני מסכימה לדעתה של סגנית הנשיא, אלישבע ברק-אוסוסקין, מהטעמים כדלקמן:

א. לטעמי יש להבחין בין מצב של הענקת זכות לבין מצב של שלילת זכות.

הוראות הקובעות תנאים לשלילת זכות יש לפרש בצמצום.

2. בכל הדוגמאות שהובאו בחוות דעתו של כב' השופט פליטמן לא מצאתי, ולו דוגמא אחת לשלילת זכות – כולן דוגמאות לפרשנות המושג "ידועה בציבור" בהקשר של הענקת זכויות או השוואתן לזכויות אישה שנישאה, ואילו לענייננו מאחר המדובר בשלילת זכותה של המערערת לקיצבת תלויים.

4. בנסיבות אלה ראוי לטעמי, לפרש את סעיף 135 בצמצום והן לאור תכלית החוק, דהיינו הבטחת קיומה של האלמנה, בהעדר מקור תמיכה כלכלי יציב.

5. במקרה שלפנינו לא ניהלו בני הזוג חשבון משותף, חיו זה עם זו לסירוגין, לא היה ביניהם הסכם ממון, והגב' פריימן היתה תלויה כלכלית בקיצבת התלויים.

6. דומני שאלמלא נולדו לגב' פריימן שני ילדים ממר יונתן ארנון לא היה ספק שהעובדות אינן יכולות להקים לגביה הגדרה של ידועה בציבור, וודאי שלא לצורך שלילת זכות.

7. רבות התלבטתי האם יש בלידת ילדים משותפים כדי לשנות את קביעת מצבה העובדתי של המערערת כ"ידועה בציבור" והגעתי לכדי מסקנה כי אין בעובדה זאת לבדה כדי לשנות את סיווגה של המערערת מ"אלמנה" ל"ידועה בציבור" על המשמעויות הכלכליות הנגזרות מכך, לרבות האבחנה המתוארת בפסקי דינה של כב' השופטת ברק לעניין היציבות של שני המצבים.

8. בשלב זה אין אני מוצאת לנכון להביע דעה בשאלה העקרונית האם בכל מקרה של אלמנה שאין ספק לגביה שהיא "ידועה בציבור" יש לשלול ממנה קצבת תלויים.

9. לאור האמור לעיל, הריני מצטרפת לעמדתה של סגנית הנשיא אלישבע ברק- אוסוסקין.

נציג ציבור מר יצחק קאול

אני מסכים לפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק – אוסוסקין על הנמקותיה המפורטות.

סוף דבר – הערעור נדחה כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק אליה הצטרפו נציגי הציבור גב' אורלי ביטי ומר יצחק קאול, כנגד דעתם החולקת של השופטים יגאל פליטמן ושמואל צור.

ניתן היום י"ז בחשון, תשס"ו (8 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים.

השופט שמואל צור

השופט יגאל פליטמן

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

נציג מעבידים מר יצחק קאול

נציגת ציבור גב' אורלי ביטי