|
5 |
בתי
המשפט
|
ברע 003024/01 |
בית משפט
מחוזי ירושלים |
|
|
06/06/02
|
|
בעניין: |
||
|
|
ע"י ב"כ עוה"ד |
|
|
|
|
נגד
|
|
|
|
|
ע"י
ב"כ עוה"ד מיכל לוי 2. "מבטחים"
מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ ע"י
ב"כ עוה"ד שרון כפתורי |
|
|
|
|
|
|
|
המשיב 1 הטיל עיקול על
כספי גמלה של המבקש שהוחזקו בידי צד שלישי, המשיב 2. ראש ההוצאה לפועל (כב' הרשם
איתי כץ) דחה את בקשת המבקש לביטול העיקול ומכאן בקשת רשות ערעור זו. לאור נסיבות
העניין והסכמת הצדדים ראיתי לנכון לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור.
בזמן כתיבת פסק הדין,
נפטר המבקש והמשיב 1 פנה לבית משפט זה בטענה כי יש לבטל את הבקשה והערעור לאור
הנסיבות החדשות.
ב"כ המבקש ז"ל
טען כי על פי תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984
(להלן:"התקנות") יש להשאיר את הבקשה על כנה.
תקנה 36 לתקנות קובעת כי –
"36. אין תפוגה כשיש עילה או נגמר הדיון
לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את
הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין
פסק הדין, לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק
דין."
גם מבלי לעסוק ברישא של
תקנה 36 ולבחון את שאלת העילה, הרי שמשהסכימו המשיבות לדיון בבקשת רשות הערעור
כאילו ניתנה ובהיעדר הצדדים, יש לראות את ההליך כעומד בסיפא התקנה.
אכן ייתכן שהיה צורך
בהגשת בקשה להחלפת בעלי דין כמצוות תקנות 38-39 לתקנות, אולם, במקרה דנן המדובר
בשינוי פורמלי שאינו משליך על התוצאה ועל כן החלטתי להמשיך לדון בערעור.
העובדות
הרלוונטיות
המבקש ז"ל עבד במשרד
החינוך. בתקופת עבודתו שם, הופרשו מדי חודש על ידי מעבידו ומשכרו כ - 17.5%
מהמשכורת לשם קיצבת זיקנה.
תשלומים אלו הגיעו לכדי סך של כ- 14,700 ₪
המוחזקים על ידי מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן:
"מבטחים" או המשיבה 2).
לאחר שסיים את עבודתו
במשרד החינוך, פנה המבקש ל"מבטחים" וביקש לשחרר את הכספים שבקופת הגמל.
לכך השיבה
"מבטחים" כי על הכספים הוטל עיקול על ידי המשיב 1 בגין חוב כספי של
המבקש ז"ל בתיק הוצל"פ
מס' 5-95-14799-03, ועל כן אין אפשרות לשחרר את הכספים אלא לאחר החלטה של בית
המשפט.
המבקש פנה לראש ההוצאה
לפועל בבקשה לבטל את העיקול. ראש ההוצאה לפועל דחה את הבקשה בפוסקו כי סעיף 26 לחוק
פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 (להלן: החוק) לא נועד להגן על העובד מפני
עיקול המוטל בגין חובותיו הוא אלא על עיקול כספי הפיצויים של העובד בגין חובותיו
של המעביד. ראש ההוצאה לפועל למד זאת מבר"ע (חי) 1378/97 עויסאת עסאם נ'
בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 98(2)548 (להלן: פרשת עויסאת). על החלטה זו
הערעור שבפנינו.
השאלה העומדת לדיון
בערעור היא האם ניתן להטיל עיקול על כספי קופת הגמל שבנדון, שאלה זו נחלקת
לשנייים, ראשית האם מדובר כלל בקופת גמל לקצבה ושנית האם ההגנה שבסעיף 36 חלה גם
על נושי העובד. ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו לא דן במעמדה של קופת הגמל ונימוקו עסק
בשאלה השניה בלבד.
מעמדה
של קופת הגמל
צודקת באת כוח המשיב 1 בטענתה כי היה על
המבקש להוכיח מהו מעמדה של קופת הגמל הנדונה, האם מדובר בקופת גמל לקצבה כמשמעה
בסעיף 26 לחוק אם לאו. גם לא הובאה כל ראיה ביחס להסדר שבין המעביד למבקש לעניין
הכספים הנדונים. עם זאת, מתגובת המשיבה 2 עולה כי המבקש בוטח בקרן פנסיה של
מבטחים, שהינה כאמור קופת גמל לקצבה. לכן, ניתן להניח כי קופת הגמל הנדונה היא
קופת גמל לקצבה כמשמעה בחוק.
האם
ניתן להטיל עיקול על קופת הגמל הנדונה
משהנחנו
כי מדובר בקופת גמל לקצבה, יש לבחון האם ניתן להטיל עיקול בשל חובות העובד (המבקש
ז"ל) על כספים המופקדים בקופות גמל אלו.
סעיף
26 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי –
"26. (א) סכומים
ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21,
או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה
-
(1)
אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכוש
ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו
בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או
בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;
(2)
אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות
העובדים לפי חוק זה לא סולקו.
(ב) הוראות סעיף זה
יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור."
מלשון
החוק עולה כי לא ניתן לעקל כספי פיצויים אלא בנסיבות שתוארו בסעיף 26(א)(1) סייפא
לחוק. מכתבי הטענות עולה כי אין הנסיבות מתקיימות במקרה זה. אשר-על-כן, נראה כי
אין להטיל עיקול על הכספים שהופרשו לקופת הגמל הנדונה וכך גם נפסק בב"ש
1090/96 (חי') אורון נ' אורון, דינים מחוזי, כרך כו(5), 26.
כאמור ראש ההוצאה לפועל
הסתמך בהחלטתו על פרשת עויסאת. בפרשה זו פסק כב' השופט ס. גו'בארן כי יש לפרש את
סעיף 26 לחוק כמגן על הכספים המופרשים לקופות הגמל מפני נושי המעביד בלבד ולא מפני
נושי העובד ועל כן ניתן להטיל עליהם עיקול. השופט שם למד זאת מדברי ההסבר
לחוק. לדעתי יש לקרוא את פסק הדין
לנסיבותיו, שכן בפרשת עויסאת מדובר היה בכספים שהוצאו מקופת הגמל ונמצאו בידי
המעביד. יתרה מזאת, בפסק דינו מציין כב' השופט ג'ובארן כי באם הכספים עדיין
מופקדים בקופת הגמל, לא ניתן להטיל עליהן עיקול כיוון שהכסף עדין אינו מגיע לעובד,
הזכאי לכספים רק עם פיטוריו או במקרה שלנו רק אם הגיעו לגמלאות (ראו גם בר"ע
13911/96 (ת"א) אלומנדיקס נ' שמש ואח' (טרם פורסם); ע"א 323/80 אלתית
בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד לז(2) 679).
לעניין דברי ההסבר לחוק –
רבות פנו הצדדים בכתבי טענותיהן לדברי ההסבר לחוק, כל אחד מהצדדים מצא בהם להוכחת
צדקתו. דעתי היא כי מדברי ההסבר עולה הכוונה להבטיח את שמירת הביטחון הסוציאלי של
העובד ובני משפחתו. י במקרה דנן, לשון החוק ברורה ופשוטה והיא אינה מבחינה בין
נושה לנושה (ראו א. ברק, פרשנות במשפט, (נבו, כרך שני, 1993) עמ' 196).
לא-זו-אף-זו, הלכה היא כי יש לפרש את החוק לאור חוקי היסוד. ובמקרה דנן לאור ההגנה
על הקניין המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (ראו שם כרך שלישי עמ'
116-117; א. בן שלמה, דיני עיקולים, (אוצר המשפט,כרך א',1991) עמ'
168-198).
אשר-על-כן נראה כי אין
להטיל עיקול על כספי המבקש ז"ל המוחזקים בידי המשיבה 2.
משקבעתי כי הכספים
המוחזקים במבטחים הינם כספי קצבת פנסיה, הרי שאין מקום לקבוע כי לא בדין נהגה
מבטחים בסרבה לשחרר את הכספים שכן לא נטען
כי המבקש ז"ל הגיע
דאז לגיל זקנה.
לאור המסקנה כי לא היה
להטיל עיקול על כספים אלו, מתעוררת עקב פטירתו של המבקש שאלה בדבר מעמדם של הכספים
שבקופות הגמל עסקינן ומעמדו של העיזבון או מוטבים אחרים. אך שאלות כבדות אלו אינן
מענינו של הליך זה ולכן לא מצאתי לנכון לדון בהן כעת.
אשר על כן אני מקבלת את
הערעור וקובעת כי יש להסיר את העיקול מעל כספי הגמלה שבקופת הגמל אצל המשיבה 2.
בנסיבות
אלו אין צו להוצאות.
ניתן היום כ"ו בסיון, תשס"ב (6 ביוני 2002),
בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
מיכאלה
שידלובסקי-אור, שופטת |