|
1 |
|
סק
000012/08 |
|
|
|
24/06/2008 |
|
מטעם
מדינת ישראל: עו"ד קובי אמסלם מטעם
שירותי בריאות כללית: עו"ד שלומית גוטרמן
ועו"ד גלית גולן מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל: עו"ד אורנה לין,עו"ד מיכל שטיין,עו"ד נטע גולג'בסקי, עו"ד לאה ופנר. |
השופטת נילי ארד
פתח דבר
האם
בית דין זה יתערב בהליך בוררות קיבוצי שמנהלים הצדדים מזה כשלוש שנים והעומד בפני
סיומו. שאלה זו, לה נדרשים אנו בעתירות שלפנינו, מתעוררת על
רקע סכסוך מתמשך בין העותרות - מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית (להלן: המעסיקות)
לבין המשיבה, ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: הר"י). משהסתיימה ביום 31.12.2001 תקופת
תוקפו של ההסכם הקיבוצי וכדרך ליישוב הסכסוך ביניהם, הסכימו הצדדים לקיומו של הליך
בוררות בנוגע לחידוש הסכם קיבוצי מיוחד ולכך ש"פסק הבוררות יגובש כהסכם
קיבוצי, אשר יכיל את הסכמות הצדדים, אליהן יתווספו ההחלטות שהתקבלו בבוררות".
בעתירותיהן, מבקשות המעסיקות להורות
לבוררים לפעול בגדר סמכויותיהם, באופן שבית דין זה הוא שיכריע כיום במחלוקת שבין
הצדדים בשאלה אילו הם הנושאים הבאים בגדר הבוררות בהם בלבד מוסמכים הבוררים ליתן
את פסק הבוררים, להבדיל מן הנושאים שאינם בני בוררות. לחלופין, מתבקשים אנו להורות
לבוררים כי יקבעו תחילה את הנושאים בני הבוררות ולהם בלבד יידרשו בפסיקתם. מוסיפות
המעסיקות ומבקשות מבית דין זה, להורות לבוררים שלא לקיים פגישות עבודה בנוגע
לבוררות ללא שיתוף בוררי הצד; להורות לבוררים להעביר לידי הצדדים חוות דעת או
ניירות עמדה שהוגשו להם במסגרת הבוררות, ולאפשר לצדדים להגיב על תוכנם של מסמכים
אלה; וליתן צו מניעה שלא יימשכו ההליכים בבוררות, עד למתן החלטה בעתירות המעסיקים.
נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לאחר
ששמענו את טיעוני הצדדים ולאחר שעיינו בחומר שהביאו לפנינו הגענו למסקנה כי דין העתירות
להדחות. טעמינו לכך נפרט להלן.
הילוכו של דיוננו יהיה זה: תחילה נעמוד על השתלשלות
העניינים שהביאתנו עד הלום. על רקע זה ולאחר שנעמוד על גדר הסמכות להתערבותנו
בהליך בוררות, נשקול אם נדרשת התערבותנו בהליך הבוררות בשים לב לנסיבות המקרה
ולאיזון בין השיקולים הצריכים לעניין.
השתלשלות העניינים
הסכם קיבוצי (בוררות)
2.
בעקבות
סכסוך עבודה ועיצומים שנקטו הרופאים חברי הר"י התקיים בחודש מאי 2000 הליך
גישור בין הצדדים. כתוצאה מהליך הגישור נחתם בתאריך 13.7.2000 הסכם קיבוצי
(בוררות) במסגרתו התחייבו הצדדים והתחייבה הר"י "להימנע לחלוטין מלנקוט
אמצעי שביתה, מלאה או חלקית, או מכל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה או
סדריה" משך 10 שנים ממועד החתימה על ההסכם ועד ליום 13.7.2010. במסגרת זו
הצהירו הצדדים על הסכמתם ההדדית "ליצור למשך תקופה מוסכמת מראש, מנגנון
חלופי למצב הקיים בכל הנוגע ליישוב חילוקי הדעות ביניהם, מנגנון אשר עיקרו הימנעות
משביתה והכרעה בחילוקי דעות באמצעות בוררות" וכי "פסק הבוררות
יגובש כהסכם קיבוצי, אשר יכיל את הסכמות הצדדים, אליהן יתווספו ההחלטות שהתקבלו
בבוררות" כאשר הבוררות גופה "תהיה כפופה לחוק הבוררות". הסכם
זה הוא ממושאי הדיון שלפנינו בהליך זה (להלן: הסכם הבוררות).
הואיל וענייננו בהליכי משא-ומתן
לחידוש הסכם קיבוצי, חשובה במיוחד
הוראתו של סעיף 4 להסכם הבוררות בה נקבע כך:
"4. יישוב חילוקי דעות במשא
ומתן על חידוש הסכם קיבוצי
במשא ומתן לקראת חידוש ההסכמים
הקיבוצים העתידיים, ניתן יהיה, בהתאם לכללים ולעקרונות המפורטים במסמך "הצעת
המגשרים" המצורף כנספח א' להסכם זה (להלן: "הצעת המגשרים") להעביר
נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים, אשר לגביהם לא הגיעו הצדדים להסכמה,
להכרעה במנגנון בוררות, כהגדרתו בהצעת המגשרים (דגם א')".
הצעת המגשרים אשר מתוקף הוראתו של סעיף 4 להסכם הבוררות הינה חלק בלתי נפרד
הימנו, הינה במהותה ולפי כותרתה "מודל חדשני של ניהול מו"מ ובוררות
לצורך חידוש הסכם". לפי שנקבע בהצעה זו, היוזמה להליך בוררות יכול
ותבוא "לאחר מיצוי שלב המו"מ הישיר לחידוש ההסכם הקיבוצי"; המודל להרכב הבוררים מעלה אפשרות
למינוי חמישה בוררים - שלושה מהם ניטראליים, שייבחרו בהסכמת הצדדים ושניים בוררי
צד: הממונה על השכר ויו"ר הר"י; נקבעו הקריטריונים בהם יתחשבו הבוררים
בקבלת החלטותיהם, וכן הגבלת זמן למתן הפסק, שלא תעלה על שלושה חודשים. אשר לנושאים
בהם תעסוק הבוררות, שהם עיקר ענייננו בהליך זה, נקבע כך בהצעת המגשרים:
" הבוררות תעסוק בחידוש ההסכמים
הקיבוציים ברמה הארצית בין הר"י לבין המעסיקות, ובמסגרת זאת ניתן יהיה להביא
לבוררות נושאים כלכליים, קרי נושאים של יצירה או שינוי זכויות וחובות בעניינים שהם
נושאים להסכם קיבוצי, לפי המוגדר בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים. במקרה של
מחלוקת, בית הדין יפסוק אם הנושא הוא בר-בוררות. נושאים אחרים (משפטיים או מעורבים משפטיים – כלכלים) יובאו
לבוררות בהסכמה הדדית. למען הסר ספק, נושאים שעניינם פעולות שלטוניות של הריבון או
עניינים הנובעים מהן, לא יובאו לבוררות" (הדגשה אינה במקור – נ.א.)
ההליכים בבית הדין הארצי לעבודה
3.
המגעים שניהלו הצדדים על בסיס ההסכמות וההתחייבויות בהסכם הבוררות בנוגע
להליכי הבוררות והנושאים אשר יידונו בה, לא עלו יפה. בחודש מרץ 2004 הובאה המחלוקת
בפני בית דין זה ובמסגרת הדיון בה, קיבלו
הצדדים את הצעת בית הדין לפיה ינהלו משא-ומתן, ובהעדר הסכם יגישו להכרעתו
"כתבי טענות לעניין היות נושאי המשא-ומתן בני בוררות". בסופו של יום ומשלא
צלחו מהלכי המשא-ומתן נדרש בית דין זה לדיון ולהכרעה בנושאים הניתנים להעברה
לבוררות. זאת, על בסיס המוסכם בסעיף 4 להסכם הבוררות והצעת המגשרים המהווה חלק
בלתי נפרד הימנו. בפסק דין בס"ק 9/03 מיום 5.9.2005 מפי הנשיא אדלר, נקבעו הנושאים שהם בני בוררות
ואשר "יועברו לבוררות בה יוכרעו המחלוקות בין הצדדים בנוגע להסכם הקיבוצי
החדש בין הצדדים". זאת, במובחן מן הנושאים שאינם בני בוררות בהליך הבוררות
שבין הצדדים.
בכך לא תמו ההתדיינות, והצדדים חזרו
וביקשו התערבותו של בית הדין בעניינים שבהתנהלות הבוררות ומינוי הבוררים. בהחלטה
מיום 7.8.2005 במסגרתה נקבעו שלושת הבוררים הניטרליים, חזר בית דין זה והתייחס
לסוגיית נושאי הבוררות וכך קבע:
"בפסק הדין נקבעו הנושאים אשר
הועברו לבוררות. בעלי הדין יגישו עמדותיהם לבוררים בהתייחס לכל נושא. ככל שמתעוררת
מחלוקת לגבי נושאי הבוררות יפרשו הבוררים את פסק הדין על פי שיקול דעתם וכמקובל
בהליך בוררות".
בהסתמך על הסכם הבוררות, הצעת המגשרים
ופסיקתו של בית דין זה בס"ק 9/03 ובהחלטתו מיום 7.8.05 החלה התנהלותו של הליך
הבוררות בין הצדדים.
הליכי הבוררות
4. הבוררות התנהלה לפי המודל שנקבע בהצעת
המגשרים בהרכב של חמישה בוררים. שלושה בוררים ניטרליים, שהם כיום: מר דוד בלומברג יו"ר, עו"ד
רוני מילוא ומר אורי נייגר ושני בוררי צד: הממונה על השכר במשרד האוצר מר יוסי כהן
ויו"ר הר"י ד"ר יורם בלשר.
ישיבת הבוררות הראשונה נועדה ביום
20.12.05 ובמסגרתה התבקשו הצדדים להגיש תיאור תמציתי של הנושאים השנויים במחלוקת.
המעסיקות הסתייגו מהנושאים שהעלתה הר"י בטיעוניה וביקשו מן הבוררים שלא להתיר
העלאת נושאים שאינם בני בוררות, לטעמם.
בישיבת הבוררות השנייה ביום 15.2.06,
החליטו הבוררים כי תחילה יגישו הצדדים את "מלוא כתבי הטענות והתייחסות לכל
הנושאים" ולמגבלות הדיון בהם, אם ועד כמה הם בסמכות הבוררים. עוד נקבע, כי
לאחר קבלת מלוא החומר והטענות תינתן ההחלטה בנושאים אשר יידונו בבוררות.
ביום 9.1.07 הגישה הר"י כתבי
טענותיה בבוררות. המעסיקות מצידן הגישו כתבי טענות, ובחודש אפריל 2007 הגישו בקשות
לסילוק על הסף של נושאים שהעלתה הר"י ושלטענת המעסיקות אינם במסגרת הבוררות.
בישיבה מיום 12.7.07 ביקשו הבוררים כי
הצדדים יצמצמו את תחומי הבוררות באופן שהר"י תגיש התייחסותה והסכמתה לארבעה
נושאים שלטענת המעסיקות אינם בני בוררות. המעסיקות מצידן נדרשו להגיש רשימת נושאים
מוסכמים שהם בגדר הבוררות.
משלא הגיעו הצדדים לידי הסכמה, הודיע
יו"ר הבוררות מר בלומברג, בישיבה מיום 23.7.07 כי החלטה בשאלה אילו מן
הנושאים הם בני בוררות "תינתן במועד מאוחר יותר, לא יאוחר ממתן פסק הבוררות,
עד מתן פסק הבוררות אם במועד מוקדם יותר. דיוני הבוררות מעתה ואילך יתחילו על הציר
המתווה שלה בהתאם לעמדות הצדדים שבכתבי הטענות".
מאותו מועד ואילך החלו הדיונים בהליך,
נשמעו טיעוני הצדדים והעדים לרבות אלה שהזמינו הבוררים להעיד. בקשות שהגישו
המעסיקות לקבלת נתונים וחוות דעת שהתקבלו אצל הבוררים מיועצים בהם נעזרו, נדחו על
ידי הבוררים.
בתאריך 19.2.08 חזרו המעסיקות ועתרו
בשלישית לקבלת החלטת הבוררים בבקשה שהגישו לסלק על הסף נושאים שאינם בני בוררות,
כפי שהועלו בטיעוני הר"י ובעדויות שנשמעו. לאחר קבלת תגובות הצדדים, נתנו
הבוררים החלטתם ביום 26.3.08, במסגרתה נקבע כך:
"כפי שהכרענו בעבר, לרבות ביום
15.2.06 (החלטתו של יו"ר הבוררות דאז ד"ר טורבוביץ) וביום 23.7.07
(החלטת יו"ר הבוררות, מר בלומברג), התייחסות הבוררים לבקשות הדחיה על הסף
יקבלו ביטוי במסגרת פסק הבוררות. לא נדון בהן בשלב זה. עצם דחיית ההחלטה אינה,
כשלעצמה, יוצרת זכויות כלשהן לצד זה או אחר." (להלן: ההחלטה מיום
26.3.08)
משהעלה ב"כ המדינה הסתייגויותיו
מהחלטה זו, במהלך ישיבת הבוררות מיום 26.3.08, הוסיף יו"ר הבוררים מר בלומברג
והבהיר:
" ...
השארנו בידי הצדדים חופש פעולה לטעון כראות עיניהם, לגבי מכלול הטענות שהם חושבים
שהם נשוא הבוררות ולהגיב לטענות של הצד שכנגד, לגבי נושאים שהצד ההוא העלה והצד
האחר חושב שהם לא במסגרת הזאת.
.... כולכם יודעים מה הועלה ומה לא
הועלה ואנחנו השארנו לעצמנו את דרגת החופש לבחון בסופה של הבוררות.... אנחנו את
ההחלטה הזאת קיבלנו, מתוך ראייה, אני חושב אחראית, לגבי ההליך כולו ולגבי כיצד
צריך לנהל את העניין הזה...
לא עלו שום נושאים שאנחנו לא מבינים
אותם... חשבנו שלקבל את ההחלטה בערבו של יום, כאשר אנחנו נמצאים בשלב הזה של
הבוררות, לקבל את החלטת הביניים הזאת, יהיה לא נכון והביטוי לכך יבוא בהחלטת
הבוררות".
לאחר הדברים האלה, הושלמה באותה ישיבה
שמיעת העדויות וטיעוני הצדדים. לאחריה, לא התקיימו ישיבות בוררות נוספות, מלבד
ביקור שקיימו הבוררים בבית חולים קפלן ובמרפאת שירותי בריאות כללית בבת ים.
בין לבין, הודיע מר בלומברג בתאריך
13.4.08 על התפטרותו מתפקיד יו"ר הבוררות, אולם חזר לשמש בתפקידו זה בישיבת
בוררות נוספת שנועדה בתאריך 10.6.08.
לפי שהוברר מטיעוני הצדדים נשמעו
בהליך הבוררות כ – 30 עדים, והצדדים הוזמנו לשתי ישיבות אחרונות, האחת לתאריך
10.6.08 ולאחריה ישיבת סיכומים ב-11.6.08. או אז חזרו המעסיקות ופנו לבית דין זה
בעתירות מושא דיוננו.
העתירות לבית הדין הארצי לעבודה
5.
ביום
5.6.08 הגישה שירותי בריאות כללית לבית דין זה בקשה לצו מניעה כלפי הבוררים שלא
לקיים את הישיבות האחרונות בהליך הבוררות.
המדינה הצטרפה לבקשה זו בעתירתה מיום 11.6.08 ושתי המעסיקות עתרו לסעדים
המפורטים ברישא לפסק דין זה.
בהחלטה מיום 6.6.08 נדחתה
בקשתה של שירותי בריאות כללית לצו מניעה, באופן שלא נאסר המשך קיומן של ישיבות
הבוררות שנועדו לתאריכים 10 ו – 11 ביוני. עם זאת, נקבע כי "לא יינתן פסק
בוררות עד לקיום הדיון בעתירה בבית דין זה או כפי שייקבע בהחלטה אחרת של בית דין
זה". וכי טיעוני הצדדים בפני הבוררים לא יהוו הסכמה על כך שהנושאים הנדונים
הם בני בוררות ו"תוך שמירת זכויות הצדדים וטענותיהם בנדון זה".
בהתאם, נועדה ישיבת בוררות בתאריך
10.6.08 בסיומה הודיעו הבוררים כי ישיבת הסיכומים נדחית לתאריך 24.6.08.
טיעוני המעסיקות
6.
עיקר טענתן של המעסיקות בכך שהבוררים חרגו מתחומי הנושאים
בבוררות כפי שהוגדרו במסמכיה המכוננים של הבוררות והם: הסכם הבוררות, הצעת
המגשרים ופסק דינו של בית דין זה בעסק 9/03. על בסיס זה טענו המעסיקות כך: בהתרת
הדיון בנושאים שאינם בני בוררות הרחיבו הבוררים את יריעת המחלוקת מעבר לגדרי
הסכמתם של הצדדים לבוררות; הרחבת יריעת המחלוקת פגעה בזכותן של המעסיקות להליך
הוגן ופגעה בזכותן להתגונן מפני טענות שהועלו ועדויות שנשמעו בנושאים שאינם בני
בוררות. במיוחד כן, מן הטעם שהמעסיקות נמנעו מלהביא ראיות מטעמן ולחקור עדים
בנושאים שאינם בני בוררות, כל עוד לא התקבלה החלטתם הסופית של הבוררים בקביעת
נושאי הבוררות ותחומם. במצב דברים זה, ומשהחלטתם הסופית של הבוררים בבקשה לסילוק
על הסף ניתנה בתאריך 26.3.08 מצאו עצמן המעסיקות בפני שוקת שבורה; הליך הבוררות
הגיע למעשה לסיומו והצדדים שרויים בערפל בכל הנוגע לרוחב היריעה של הנושאים לגביהם
יכריעו הבוררים בפסיקתם.
היבט נוסף של הפגיעה בזכות
המעסיקות להתגונן, נמצא לטענתן בכך שנשללה מהם זכות העיון והתגובה לחוות דעת
שהגישו לוועדה היועץ המשפטי והיועצים הכלכלים שהעסיקו הבוררים.
עוד טענו המעסיקות, כי בבוא
היום לא יוכלו לטעון נגד תקפות פסק הבוררות בבקשת סעד לפי חוק הבוררות. זאת מן
הטעם, שבהעדר החלטה ברורה על נושאי הבוררות לפני מתן הפסק, ומשהבוררים אינם חייבים
בהנמקת פסיקתם, לא ניתן יהיה לעמוד על שיקוליהם של הבוררים והאם נכללו בהם שיקולים
שאינם בני בוררות. אף לא ניתן יהיה לדעת אם בכלל ועד כמה הושפעו שיקולי הבוררים
והכרעתם, מטיעונים ומעדויות בנושאים שאינם בני בוררות, ומה היו השלכתם והשפעתם של
הנתונים שהובאו בפני הבוררים בנושאים החורגים ממסגרת הבוררות, על מסקנות הפסק
ותוצאותיו.
לבסוף, עמדו המעסיקות על
זכותן הקנויה כצד לבוררות, לקבל החלטת הבוררים בנושאי הבוררות במהלכה ומבעוד מועד,
ועל חוסר היעילות הדיונית שבאי מתן ההחלטה כמבוקש, שיש בה כדי להפקיע את עצם הליך
הבוררות.
המעסיקות הדגישו את חשיבותו
של הליך הבוררות וייחודו, כראשון מסוגו ביחסי העבודה בישראל בכלל ואת השלכותיו
העתידיות על יחסי העבודה בין הצדדים, בפרט. כמו כן הטעימו את התוצאות הכלכליות
המפליגות העלולות להיגרם מהידרשות הבוררים לדיון והכרעה בנושאים שאינם בני בוררות,
ואת החשיבות בקביעת נושאי הבוררות טרם פסיקת הבורר, נוכח הנזק העלול להיגרם
ליחסיהן עם הרופאים, ככל שיתבקש ביטול פסק הבוררים לאחר שניתן.
על רקע זה, ביקשו המעסיקות כי
בית דין זה ייכנס לעובי הקורה של הליך הבוררות וייקבע אחד לאחד את נושאי הבוררות
כ- 18 במניין, לרבות אלה שהעלתה הר"י בטיעוניה בישיבת הבוררות האחרונה בתאריך
10.6.08. לשיטתן של המעסיקות, הבחנה זו ניתנת להיעשות וחיוני שתיעשה על בסיס הגדרת
הנושאים לבוררות בהסכם הבוררות, הצעת המגשרים, ובפסק הדין בס"ק 9/03.
בהתאם, ביקשו המעסיקות מבית
דין זה הורות לבוררים כי בהמשך הליך הבוררות ובפסיקתם הסופית ידונו בנושאים בני
בוררות, שהם בלבד בגדר סמכותם, להבדיל מאלה שאינם בני בוררות.
לחלופין, התבקשנו להורות
לבוררים להחליט ולקבוע תחילה את נושאי הבוררות, ליתן למעסיקות אפשרות להביא
ראיותיהן וטיעוניהן בהתייחס להחלטה זו, ורק לאחר מכן ליתן את פסיקתם הסופית
בבוררות.
טענות הר"י
7.
הר"י
מצידה ביקשה לדחות מכל וכל את בקשותיהן של המעסיקות ואת הסעדים להן עתרו. לטענתה,
מן הדין הוא שבית דין זה יכבד את שיקול דעתם של הבוררים ויאפשר להם להכריע בנושאי
הבוררות בגדרי הפסק. במיוחד כן, כאשר הליך הבוררות נמצא בשלבי סיום. ישיבת
הסיכומים נועדה ליום 24.6.08 ולאחריה יינתן פסק הבוררים.
הוסיפה הר"י וטענה, כי
עתירותיהן של המעסיקות מאוחרות ומוקדמות. העתירות מאוחרות – מחמת השיהוי הכבד
בפניית המעסיקות להתערבותו של בית דין זה בהליך הבוררות ובפסיקת הבוררים. שכן, כבר
בחודש פברואר 2006 ידעו המעסיקות כי הבוררים לא נעתרו לבקשתן למחוק על הסף נושאים
שהועלו בטיעוני הר"י. למצער, ידעו המעסיקות ביום 26.3.08 על החלטתם הסופית של
הבוררים כי יידרשו לנושאי הבוררות בסיום ההליך בפסק הבוררות. למרות זאת, השתהו המעסיקות
למעלה מחודשיים ימים עד שהגישו עתירתן להתערבותו של בית דין זה בהליך הבוררות.
בה במידה מוקדמות עתירותיהן של המעסיקות. משהבוררות נמצאת על סף סיומה,
על המעסיקות להמתין לפסיקת הבוררים ולאחריה תקום ממילא זכות הצדדים לבקש ביטול
הפסק לפי חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: חוק הבוררות) ובמסגרתו.
לשיטתה של הר"י, הנושאים
המועלים בטיעוניה בפני הבוררים נמצאים במסגרת הבוררות ובגדרה ואין הם חורגים
הימנה. בנוסף, סומכת הר"י על ההחלטה מיום 7.8.05 בה הותיר בית דין זה לשיקול
דעת הבוררים ולפרשנותם הכרעה במחלוקת, ככל שתתעורר, בנושאי הבוררות.
לטענת הר"י אי הוודאות
באשר לפסיקת הבוררים הינה נחלתם של שני הצדדים לבוררות ולאחר שיינתן הפסק שמורה
לכל אחד מהם הזכות לפנות לבית הדין ולבקש ביטולו. עד אז וכל עוד לא ניתן הפסק,
הבוררים בלבד הם המוסמכים לקבוע אילו מן הנושאים הם בני בוררות, ואין נדרשת
התערבותו של בית דין זה להורות לבוררים איך וכיצד ינהגו. במיוחד כן בשים לב
למורכבותה של הבוררות ולחדשנות שבניהול ההליך, ולאור מעמדם של הבוררים הניטראליים שהם בני סמכא ועתירי ניסיון
בתחומים בהם עוסקת הבוררות. כמו גם, מקצועיותם ובקיאותם של בוררי הצד האמוּנים על
האינטרסים של הצדדים.
על כל אלה, הוסיפה הר"י
וטענה כי אילו סברו הבוררים כי הם צריכים
להדרכתו המשפטית של בית דין זה בנוגע לנושאי הבוררות, היו פונים אליו בדרך
של אבעיה. כזאת לא עשו, מתוך שגילו דעתם בהחלטותיהם כי יש ביכולתם להכריע בכל
השאלות שהובאו בפניהם וכך יעשו במסגרת הפסק.
לבסוף הטעימה הר"י את
ההשלכות העלולות להיות להתערבותו של בית דין זה בהליך הבוררות בעודו תלוי ועומד,
על יחסי העבודה הקיבוציים בישראל לאור חדשנותו של הליך זה ומורכבותו.
דיון והכרעה
התערבות בית הדין בהליך בוררות - סמכות שבשיקול
דעת
8.
הצדדים
אינם חולקים על סמכותו הטבועה בדין של בית הדין לעבודה להתערב בהליך בוררות בעודו
מתנהל ולהורות לבוררים בצו מניעה שלא לדון בעניין החורג מסמכותם. וזאת, בפסק דין
הצהרתי או בצווים למתן הוראות לבורר. יפים לענייננו דבריה של המלומדת אוטולנגי
בספרה:
"בית משפט מוסמך להוציא צו מניעה לבורר, לבל
ידון בעניין שבפניו. הדבר אינו קשור לחוק הבוררות ולסמכויות בית המשפט על פיו: זו
סמכותו הטבועה של בית המשפט... כך גם אם הבורר עומד לדון בנושא, שכלל לא נמסר
להכרעתו". ו"אם הבורר עומד לדון בבוררות בעניין החורג מסמכותו, יוכל בעל
הדין לפנות לביהמ"ש ולבקש הוצאת צו המניעה נגדו" (ס' אוטולנגי בוררות - דין
ונוהל כרך א' מהדורה רביעית
מיוחדת, תשס"ה -2005 (להלן: אוטולנגי) בעמ' 703- 705).
ביטוי לגישה זו נמצא בפסיקתו של בית
המשפט העליון. כך בפסק הדין בעניין ג'ברה נקבע כי בעל דין המתנגד לפירוש
הבורר את סמכויותיו רשאי לבקש פסק דין הצהרתי בדבר סמכות הבורר, לבקש מן הבורר כי
יפנה באבעיה לבית המשפט אודות סמכותו, או לפנות לבית המשפט "בבקשה לבטל את
החלטת הבורר" (ע"א 445/80 נסים ג'ברה נ' המועצה האזוירת בקעת
בית שאן פ"ד לז(1) 421 428; וראו: רע"א 7130/95 אלדרשתי ג'אויד
נ' זאב איזנמן, ניתן ביום 22.8.96).
הנה כי כן, לבית הדין נתונה הסמכות
להתערב בהליך בוררות, כאשר הפעלת הסמכות היא עניין שבשיקול דעת. בבואו להפעיל שיקול דעתו אם ועד
כמה יתערב בהליך בוררות ייתן בית הדין דעתו לכללים ולמגמות שבדין לרבות
השיקולים שלהלן.
הבוררות
מעצם מהותה לאור מטרותיה, תכליתה ויעילותה כמוסד ליישוב סכסוכים
נועדה "להוות
תחליף לבית המשפט ולא מבוא אליו" (ע"א 347/65 נירות
ערך והשקעות נ' ישנומט בע"מ, פד"י יט(4) 468, 474). "יעילותה של הבוררות
כמוסד ליישוב סכסוכים עלולה להיפגם באם תרבינה במהלכה פניות לבית המשפט העלולות
לפגוע בניהולה התקין ובתכליתה העיקרית להביא לסיום הסכסוך בדרך מקוצרת ומהירה.
מגמה זו משתקפת בבירור בחוק הבוררות, המבקש להבטיח את הגשמת תכלית זו של הבוררות
תוך הותרת הפיקוח השיפוטי לגביה, במידת האפשר, לשלב הסופי שלאחר מתן הפסק" (רע"א 4628/05 בית
אוצר צפורן נ' ראובן פלד בניה ושימור 2001 בע"מ, עמ' 2179-2180 ניתן 4.12.05 (להלן:
עניין בית אוצר צפורן); רע"א 5114/05 מינהל מקרקעי ישראל נ' חאן מנולי
בע"מ (טרם פורסם); רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי
תעשיה, פד"י נח(2) 635, 667; ע"א 205/87 ס.מ.ל. סוכנות מרכזית נ'
מגדל, חב' לביטוח, פד"י מג(4) 680, 690). "הדברים אמורים במיוחד באותם
מקרים בהם יכול בעל דין להעלות את השגותיו לגבי הבוררות לאחר סיומה בלא שזכויותיו
המהותיות תפגענה" (עניין בית אוצר צפורן).
במסגרת זו ינחה עצמו בית הדין במגמות הדין המכוונות לחיזוק מוסד
הבוררות ו"הגבלת התערבות בית-המשפט בהליך הבוררות למינימום הנדרש
בעיקר כדי להבטיח את תקינותם של הליכי הבוררות ועמידתם במבחן עיקרי הצדק הטבעי
ותקנת הציבור, מן הצד האחר" (ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר,
פ"ד נז(5) 933, 943 – פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה; ובש"א 4936/06,
4959/06 אלי ארוך נ' כלל פיננסים ניהול בע"מ לשעבר אילנות ביטוח, ניתן
ביום 25.9.06- פסק דינה של הנשיאה דורית בייניש). לפיכך, לא על נקלה ייתן בית הדין סעד זמני בעניין של בוררות בעודה
מתנהלת וזאת, בשונה
מהתערבות בית הדין לאחר שהסתיים הליך הבוררות, בהתאם לעילות הביטול הפסק הקבועות
בחוק הבוררות.
אמנם, אין בעל דין מנוע מלבקש סעד
ולהעלות בפני בית הדין טענה נגד סמכות הבורר והתנהלותו במהלך הבוררות ובעודה באיבה.
אולם, ככל שמתבקש סעד זמני נגד התנהלות הבורר, תהא גישתו של בית הדין נוטה לחיזוק
הליך הבוררות והתערבותו תהא במשורה
תוך שיקפיד שלא להוציא מלפניו "צווי מניעה או צווים אחרים, אשר במהותם הם
מהווים את ההכרעה בסכסוך עצמו" (אוטולנגי, שם כרך א' עמ' 698). ראוי לבית הדין שיותיר עתירות נגד
התנהלות הבורר במהלך הבוררות גופה, לנסיבות מיוחדות בהן נדרש הבירור המיידי
"למניעת חשש לפגיעה ולנזק ממשי העלול להיגרם באם ההכרעה בענין הסמכות תידחה
לאחר סיומם של הליכי הבוררות" (עניין בית אוצר צפורן).
הנה כי כן, ככלל, המגמה הינה
להצר את ההתערבות השיפוטית ולהשאיר את ההכרעות בעניינים אלו ככל האפשר
בידי הבורר, למעט
מקרים בהם קיימת חריגה קיצונית מהכללים הקבועים בחוק ובהסכם הבוררות. במסגרת שיקול
הדעת השיפוטי אם ליתן סעד של התערבות בהליך הבוררות, ייתן בית הדין דעתו לרציונאל
המנחה שביסוד חוק הבוררות לפיו עינו השיפוטית של בית הדין תפקח על הליכי הבוררות,
ככל הניתן, לאחר מתן הפסק, ולאפשרות הנתונה לבעל דין לבקש ביטול הפסק על סמך עילות
הביטול המוכרות בחוק הבוררות.
כללים ומגמות אלה הם אבן הבוחן
להתערבות בית הדין בהליך הבוררות, בין בעודו באיבו, בין במהלכו, ובין בבקשה לביטול
הפסק לאחר שניתן, לפי העילות בחוק הבוררות.
9. על רקע זה, ומשהובאה לפנינו שאלה הנוגעת להיקף סמכותם של
הבוררים בכל הנוגע לנושאי הבוררות, נתנו דעתו לשאלה האם המקרה שלפנינו הוא ממין
המקרים החריגים בהם יתערב בית דין זה בהליך בוררות בעודו מתנהל, והאם נסיבותיו
מצדיקות התערבותנו בהחלטת הבוררים אשר הותירה את ההכרעה בנושאי הבוררות לפסק
הסופי. לשם כך נדרשנו לעיל למהלכים שקדמו לדיון זה, ומשהגענו עד הלום נפנה
להכרעתנו.
המקורות המכוננים להגדרת נושאי
הבוררות וסמכות ההכרעה בפרשנותם
10. בענייננו, שלושה הם המקורות
המכוננים להגדרת נושאי הבוררות וסמכות ההכרעה בפרשנותם.
המקור הראשון בהוראתו של סעיף
4 להסכם קיבוצי (בוררות) מיום 13.7.00 שכותרתו "יישוב חילוקי דעות במשא ומתן על חידוש
הסכם קיבוצי" בו נקבע כי במשא-ומתן על חידוש הסכם קיבוצי ניתן יהיה "להעביר
נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים, אשר לגביהם לא הגיעו הצדדים להסכמה,
להכרעה במנגנון בוררות, כהגדרתו בהצעת המגשרים".
המקור השני שהוא חלק בלתי נפרד מהסכם הבוררות,
זו "הצעת המגשרים"
במסגרתה נקבעו הנושאים בהם תעסוק הבוררות ובמקרה "של
מחלוקת, בית הדין יפסוק אם הנושא הוא בר-בוררות".
כלומר, על בסיס הסכמת הצדדים בהסכם
הבוררות והצעת המגשרים בכללו, לבית הדין לעבודה סמכות ההכרעה בנושאי הבוררות, אם
באים הם בגדר הבוררות אם לאו.
על בסיס שני מקורות מחייבים אלה,
הכריע בית הדין הארצי לעבודה במחלוקת בנושאי הבוררות ופסיקתו בס"ק 9/03
מיום 5.9.05 היא המקור השלישי בו נקבעו הנושאים שהועברו לַבּוררות והנושאים שאינם
בני בוררות במסגרת הדיונית והמהותית של הליך הבוררות. פסיקת בית הדין הארצי
הושלמה בהחלטה מיום 7.8.05 בה צפה פני עתיד בהוראתו זו:"ככל שמתעוררת
מחלוקת לגבי נושאי הבוררות יפרשו הבוררים את פסק הדין על פי שיקול דעתם וכמקובל
בהליך בוררות".
מארג של שלושת המקורות הללו כאחד,
מביאנו למסקנה זו: נושאים כלכליים, כהגדרתם בהצעת המגשרים, אשר לגביהם לא הגיעו
הצדדים להסכמה יועברו לבוררות. בהתקיים מחלוקת בנוגע לנושאי הבוררות, יפסוק בית
הדין אם הנושא הוא בר-בוררות. בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסיקתו את נושאי הבוררות
ונתן בידי הבוררים את הסמכות לפרש את נושאי הבוררות "על פי שיקול דעתם
וכמקובל בהליך בוררות". בהתאם, ומתוקף הסכמת הצדדים לבוררות ויישומה
בפסיקתו של בית דין זה, מוסמכים הבוררים לקבוע את נושאי הבוררות ולהחליט אימתי
וכיצד יוכרע בהם.
11. לפי העולה מן החומר שהובא
לפנינו, פעלו הבוררים במסגרת סמכותם. מתחילתו של הליך הבוררות היו הצדדים וכל חמשת
הבוררים מודעים למחלוקת שקמה בין המעסיקות לבין הר"י בנוגע לנושאי הבוררות,
ולהבחנה המתבקשת להיעשות בין נושאים שהם בני בוררות לבין אלה שאינם בני בוררות. על
בסיס זה נשמעו טיעוני הצדדים, הובאו הראיות ונשמעו העדויות. פעם אחר פעם חזרו
הבוררים והטעימו כי ייתנו דעתם לטיעוני הצדדים בנדון זה. כאשר מהחלטתם האחרונה
מיום 16.3.08 עולה כי בפסק הבוררות יינתן ביטוי למהלך הדברים בהקשר זה.
הטעמים המצדיקים בענייננו הימנעות מהתערבות בהליך הבוררות
12. בחנו את נסיבות המקרה שלפנינו לאור מגמת הדין לפיה לא יתערב בית משפט
בהתנהלות הבוררות, אלא בהתקיים חריגה קיצונית מהכללים הקבועים בחוק הבוררות ובהסכם
הבוררות. על מהלך בחינתנו ומסקנותיה נעמוד להלן.
13.מוסכם על הכל כי מלכתחילה
נתנו הצדדים הסכמתם להליך בוררות חדשני וראשון מסוגו בישראל. מדובר במודל
"מותאם במיוחד לסכסוכים הקשורים במו"מ לחתימת הסכם קיבוצי" המבוסס
על ההנחה לפיה הצדדים יעבירו לבוררות אותם נושאים בלבד שלגביהם לא עלה בידם להגיע
להסכמה במשא-ומתן ישיר ביניהם.
בהתאם, ובמסגרת הסכם הבוררות ויתרו הצדדים אהדדי על זכויות מהותיות הקנויות
להם בדין. הרופאים חברי הר"י ויתרו על זכות השביתה ממועד החתימה על ההסכם
בשנת 2000 לתקופה של 10 שנים תמימות, המעסיקות מצידן הסכימו לקבל הכרעת הבוררים
שתהפוך להסכם קיבוצי מחייב לעתיד לבוא, בנוגע לשכר הרופאים ותנאי עבודתם. נכון
טענו הצדדים, כי הסכם בוררות ייחודי זה ומהלכיו עשויים לשמש אות ומופת ליחסי
העבודה במשק בישראל בכלל וביחסים שבין רופאי הר"י למעסיקים בפרט.
מן החומר שהובא לפנינו, עולה
מוּדעותם של הבוררים לייחודיות ההליך למורכבותו ולרוחב היקפו. במסגרת זו נשמעו
העדויות, הובאו הטענות, הוגשו חוות דעת כלכליות ואחרות.
על רקע מורכבותן ורוחב היקפן של
הסוגיות שהועלו בבוררות ביקשו המעסיקות התערבותנו בהליך הבוררות בכך שנקבע אם
הנושאים שלהלן בני בוררות הם, אם לאו: מנגנוני הצמדה לשכר הרופאים; תקינה; הגדלת
מכסת ימי השתלמות ומימון השתלמויות בארץ ובחו"ל; שיעור השכר המבוטח לפנסיה;
מענק חד-פעמי בגין עידוד צמיחה; תחולת הפסק על תורני חוץ; תגמול בעת היעדרות בגין
השתלמות; בעייתיות במבנה שכר הרופאים; רפורמות; שר"פ; זמן מלא; רוטציה של
מנהלי מחלקות; שינוי סולם הדרגות; קיצור שבוע עבודה; הארכת תקופת נסיון.
רשימת נושאים זו מדברת בעד
עצמה בהיותה מעצם מהותו של הליך הבוררות. מכאן ניתן להבין את עמדת המדינה
בעתירותיה לבוררים מראשיתו של הליך הבוררות, לקבוע את גבולות הבוררות ואת הנושאים שיידונו בה - אלה שהם בני
בוררות ואלה שאינם בוררות, בהסתמך על שלושת מקורותיה המכוננים של הבוררות.
דא עקא, שעניין זה לא הובא
לפנינו בעיתו, קרי בראשית ההתדיינות בבוררות, אלא בסמוך לסיומה. כיום, משחלפו שלוש
שנות התדיינות בבוררות, בשלב של טרם הגשת הסיכומים, תהא משמעות התערבותנו בקביעת
נושאי הבוררות - כפי מבוקשן של המעסיקות - השגת הליך הבוררות לאחור. לכך אין אנו
מוצאים הצדק בנסיבות העניין כפי שהובהרו לעיל.
במיוחד כן, משנחה דעתנו כי במהלך
הבוררות כולה חזרו הצדדים והעלו בפני הבוררים טיעוניהם בנוגע לנושאי הבוררות, תוך
שהמעסיקות הודיעו על הסתייגותן מהרחבת חזית הבוררות, לשיטתן. הבוררים אף הודיעו
לצדדים כי באפשרותם להגיש טענותיהם וראיותיהם בשים לב לכך שנושאי הבוררות יוגדרו
בסופו של יום, בפסק הבוררות. למעלה מזאת. גם כיום בשלב הסיכומים, נתונה לצדדים
מלוא האפשרות להשמיע כל טענה בנוגע למהותם של הנושאים, אם בני בוררות הם אם לאו,
ופתוחה בפניהם הדרך לנסות ולשכנע את הבוררים בצדקת שיטתם וטיעוניהם. כאשר, לפי
החלטתנו מיום 6.6.08, טיעוני הצדדים בפני הבוררים לא יהוו הסכמה על כך שהנושאים הנדונים הם בני
בוררות.
14. במצב דברים זה, לא מצאנו טעם משפטי המצדיק
התערבותנו בהליך הבוררות. מה גם שלאחר מתן הפסק, רשאים הצדדים לבקש ביטול פסק
בוררות, כולו או חלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר, לפי עילות הפסלות שבסעיף
24 לחוק הבוררות.
נוסיף ונאמר,
כי חזקה על הבוררים שבבואם ליתן את הפסק יתנו דעתם ליסודותיה המכוננים של בוררות
זו, לרבות קביעותיו של בית דין זה בס"ק 9/03. אף חזקה על הבוררים, כי בהנמקתם את פסק הבוררות אף ייתנו
ביטוי לטיעונים שהעלו הצדדים לפניהם, לרבות בשאלת היותם של הנושאים שנדונו, בני
בוררות אם לאו. וזאת בהתאם לנאמר על ידם בישיבת הבוררות מיום 26.3.08.
חוות דעת יועצים כלכליים ויועץ משפטי לבוררים
15. במהלך הבוררות ונוכח היבטיה הכלכליים והמשפטיים הודיעו הבוררים לצדדים
בהחלטה מיום 20.12.05 על כוונתם להיעזר במומחים בתחומי הכלכלה ומשפט העבודה. זאת,
בין היתר, לשם בדיקת מסד הנתונים הכלכליים שהגישו להם הצדדים וניתוח העמדות
הכלכליות והמשפטיות שהציגו.
בהתייחס לפניות הצדדים לקבל לעיונם
חוות דעת היועצים ובמסגרת החלטתם מיום 28.11.07 הבהירו הבוררים כך: "צוות
הבוררים החליט, במשותף עם נציגי הצדדים בצוות הבוררות.... לקבל עזרה כלכלית
לבוררות זו, בה עולות שאלות כלכליות מסובכות וכבדות משקל, בלשכת שירות של יועצים
כלכליים להם ניסיון רב בתחום הכלכלה והבריאות". עוד הטעימו, כי אין מדובר
בחוות דעת מומחים בהליך הבוררות, אלא ב"ייעוץ שוטף לבוררים, על פי הנחיות הבוררים
ובקשותיהם בלבד... דוגמת המזכיר של הבוררות, ואין מדובר בהעברת סמכותנו כבוררים
לגוף או אדם אחר". בנוסף, חזרו על האמור בהחלטתם מיום 24.10.07 לפיה
"ככל שתינתן חוות דעת כלשהי, ככל שהדבר אינו סביר, היא תועבר לעיונם של
הצדדים בבוררות".
בעתירתה לפנינו ביקשה המדינה
כי נורה לבוררים להעביר לידיעתה את המסמכים שהניחו לפניהם היועצים הכלכליים והיועץ
המשפטי, כדי שתוכל להגיב על האמור בהם. דינה של בקשה זו להידחות. המסמכים שהניחו
לפניהם היועצים הכלכליים והמשפטיים, כדי שתוכל להגיב על האמור בהם. דינה של בקשה
זו להידחות.
ככלל ובמסגרת ההיוועצות
הפנימית בינם לבין עצמם, רשאים בוררים להסתייע בבר-סמכא בתחום בו עוסקת הבוררות
ולהיוועץ בו (ראו
והשוו: רע"א 9661/05 עו"ד אברהם גורן נ' שלמה דגן, ניתן ביום
29.8.06). זאת,
להבדיל ממצב בו הורה הבורר על מסירת עניין הטעון מומחיות לחוות דעתו של מומחה
שימנה. במקרה כזה, ולפי שנקבע בסעיף יב לתוספת לחוק הבוררות "עותק מחוות הדעת
של המומחה יימסר לבעלי הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה
עד מטעם הבורר" (ראו: אוטולנגי – עמ' 655-658).
המדובר בענייננו אינו במסירת עניין הטעון
מומחיות לחוות דעת מומחה שמינו הבוררים. ענייננו, בהחלטת הבוררים להסתייע ביועצים
חיצוניים בעלי מומחיות בתחומי הכלכלה והמשפט במסגרת ההיוועצות הפנימית ביניהם.
זאת, נוכח המטריה הסבוכה ורבת הפנים בה עוסקת הבוררות בנושאים מתחומי הכלכלה,
הבריאות והמשפטים. בנדון זה הבהירו הבוררים, כי הסתייעותם ביועצים אין משמעה האצלת
סמכות לאחרים, ובמידת הצורך יביאו לידיעת הצדדים ולהתייחסותם "חוות דעת"
של היועצים ככל שתוגש להם.
בנסיבות אלה, לא נתערב בהחלטת
הבוררים אם למסור לצדדים חוות דעת שקיבלו מן המומחים לצורך ההיוועצות הפנימית של
הבוררים ובמסגרתה. עם זאת רשמנו לפנינו את הצהרת הבוררים בהחלטתם מיום 24.10.07
לפיה "ככל שתינתן חוות דעת כלשהי, ככל שהדבר אינו סביר, היא תועבר לעיונם של
הצדדים בבוררות". חזקה על הבוררים שכך יפעלו.
פגישות הבוררים הניטרליים
16. לבסוף, ביקשה המדינה כי בית
דין זה יתערב בהחלטת הבוררים הניטרליים על סדרי הפגישה שקבע לעצמו צוות הבוררים
בנושאים הקשורים לבוררות. זאת, באופן שהבוררים הניטראליים ייפגשו ללא בוררי הצד.
בהתנהלות זו של "ניטרול" בוררי הצד, כהגדרת המעסיקות, מוצאת המדינה פגם
בעצם מהותה של הבוררות המורכבת משלושה בוררים ניטראליים ושני בוררי צד. ולא
היא.
לפי העולה מפרוטוקול הדיון של
ישיבת בוררים מתאריך 5.4.07, אישררו כל חמשת הבוררים ונתנו הסכמתם להחלטתם הקודמת
לפיה "הצוות הניטרלי ישבו וילבנו דברים כאשר מליאת הבוררות תתכנס בתדירות
נמוכה יותר". באותו מעמד הוחלט על סדר הפגישות בהשתתפות הצדדים, ובישיבות
הבוררים בפורום המצומצם ובפורום המלא. בהתייחס לטיעוני הצדדים, חזרו הבוררים
והבהירו בישיבה מיום 10.6.08 כי פגישות הצוות הניטרלי היו והינן לשם היוועצות
בלבד, להבדיל מהחלטות בבוררות המתקבלות בפורום המלא של כל חמשת הבוררים.
במצב דברים זה, כאשר לא נשמעה
טרוניה מבוררי הצד, כאשר הבוררות מתנהלת בדרך זו מראשיתה, ומשהובהר כי ההחלטות
מתקבלות על ידי הבוררים כולם, לא מצאנו פגם מהותי היורד לשורשו של עניין בהתנהלותם
של הבוררים, אף לא טעם משפטי או אחר המצדיק התערבותנו בהליך הבוררות להורות לבוררים
כיצד ימשיכו וינהלו את הבוררות. משכך הוא, דין בקשתה של המדינה בנדון זה להידחות.
כללם של דברים
17. לאור כלל האמור לעיל, הגענו למסקנה כי לא נתערב בהליך
הבוררות ונותיר לבוררים את ההכרעה בנושאים שהובאו בפניהם, אם בני בוררות הם אם
לאו.
שקלנו את בקשתם החלופית של
המעסיקות להורות לבוררות להקדים וליתן פסק חלקי בדבר נושאי הבוררות ולאחריו את
הפסק הסופי בהליך. אף לבקשה זו אין אנו רואים להיעתר, מן הטעמים שפירטנו לעיל.
לבסוף, יוצאים אנו מן ההנחה שהבוררים יקבעו את יושב הראש לבוררות עד לסיומה בפסק
בורר, כפי הנדרש בדין וכעולה מהצעת המגשרים עליה נסמך המודל של הבוררות בין
המעסיקות והר"י.
לבסוף יוער, כי יוצאים אנו מן
ההנחה לפיה הבוררים יבחרו את יושב הראש לבוררות עד לסיומה בפסק בורר. זאת, לאור
תחולתו של סעיף ג' לתוספת לחוק הבוררות המורה כי "בבוררות לפני מספר בלתי
זוגי של בוררים יבחרו הבוררים מתוכם יושב-ראש" ולפי הנדרש בהצעת המגשרים עליה
נסמך המודל של הבוררות בין המעסיקות והר"י.
18.
לאור כל האמור לעיל, נדחות הבקשות שהגישו מדינת ישראל ושירותי בריאות כללית.
אין צו להוצאות.
ניתן היום כ"א סיון,
תשס"ח (24.06.2008) בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
נילי ארד,שופטת
שמואל צור, שופט ורדה
וירט-ליבנה, שופטת נציגי עובדים: מר אהוד נבות
מר אורי ינאי נציגי מעבידים: מר דוד בן אבו
מר יורם בליזובסקי |